החייל שנפצע: "פחדתי שהמחבל עומד להתפוצץ"
עדות חברו של אלאור אזריה העניקה חיזוק לגרסתו. לדברי החייל, גם הוא חשש שהמחבל עומד לפוצץ את עצמו: "הייתי פצוע ואלאור עמד לידי. שמעתי שצועקים שיש על המחבל מטען. היה לחץ מטורף בזירה"
חיזוק משמעותי לגרסתו של אלאור אזריה במסגרת שלב עדויות ההגנה במשפט: החייל שנפצע בתקרית עלה הבוקר (ראשון) להעיד ואמר כי "החשש ממטען היה ממשי. הבנתי שיש על המחבל חגורת נפץ והוא יכול להתפוצץ בכל רגע. חששתי שהוא יכול להפעיל אותה עם היד ורציתי לירות בו, אבל לא הצלחתי".עוד כותרות:
"פוטין טובח בנו, איפה האו"ם? איפה ארה"ב?"
סיאול הודתה: יש תוכנית להתנקש בחייו של קים
אמנון וקרן נויבך מציגים: מקורביזם ונפוטיזם
לדברי החייל, החשש מכך שהמחבל נושא עליו מטען היה משותף לנוכחים באירוע: "לאחר שהבחנו במחבלים מתקרבים כולם הבינו מה עומד לקרות. שלחתי יד לנשק ואז המחבל הוציא סכין, רץ אל המ"מ וניסה לדקור אותו. למ"מ היה מעצור בנשק והוא לא הצליח לירות. החייל שהיה בעמדה ירה והמחבל נפל. עדיין חששתי שיש לו מטען ושהוא יכול להפעיל אותו".
"אחרי שהמ"מ הצליח לתפעל את הנשק ולירות במחבל השני, הוא נפל לקרקע והבנתי שהוא כבר לא יקום. בשלב מסוים חשבתי ששני המחבלים מתים, אבל כשלקחו אותי לאמבולנס שמעתי צעקות שהמחבל עדיין חי ושכנראה יש עליו מטען. הבנתי שהאירוע לא נגמר. צעקו שהוא עומד להתפוצץ ונכנסתי ללחץ. חשבתי שצריך לירות בו שוב כדי לנטרל אותו, כדי שאם יש עליו מטען הוא לא יוכל להפעיל אותו.
"צעקו שיש עליו חגורת נפץ ולא להתקרב אליו. הבנתי שאם הוא מפעיל את המטען אז אני הופך מפצוע קל לפצוע קשה. הייתי כמה מטרים ממנו. אלאור עמד לידי. אני חושב שהוא הסתובב לכיוון המחבל והסתכל לעברו. בזירה היה לחץ מטורף".

החייל גם ציין כי האירוע המדובר היה הראשון שבו חוו הוא וחבריו היתקלות עם מחבלים, אך באופן תמוה לא תחקרו אותו לאחר מכן ולא שאלו לגרסתו לאירועים, אלא רק לאחר כחודש וחצי. זאת על אף שהיה לו חלק מרכזי בהתרחשויות והוא היה עד להן מקרוב.
במהלך החקירה הנגדית הטיח התובע בחייל כי בחקירת מצ"ח לא ציין שהיה לו חשש ממטען על המחבל. החייל השיב כי "חשוב להבין שבאותו יום הייתי במצב בריאותי ונפשי לא טוב, והייתי צריך כמה ימים להתאושש ולהבין מה קרה. בהמשך אמרתי לחוקרת שחששתי ממטען". בתגובה אמר התובע כי גם בחקירתו השנייה במצ"ח לא סיפר זאת החייל.

בנוסף טען התובע כלפי החייל כי "העדת שצעקו 'חגורת נפץ', אבל לפי הסרטונים מזירת האירוע אף אחד לא צעק זאת ואתה גם לא נשמע אומר לאיש שאתה חש סכנה מהמחבל". לכך השיב החייל כי "צעקו שכנראה שיש למחבל מטען ושצריך להתרחק ממנו, אז היה ברור שכולם יודעים ושאני לא צריך לחזור על כך".
מנכ"ל מד"א, אלי בין, עלה גם הוא להעיד מטעם ההגנה וסיפר שצוות העזרה הראשונה לא ניגש למחבל הפצוע מאחר שלא היה אישור ודאי לכך שהוא אינו נושא על גופו מטען. בחקירה הנגדית ציין התובע כי אלוף פיקוד המרכז, רוני נומה, העביר ביקורת על הימנעותם של אנשי מד"א מלהעניק סיוע למחבל.

בתגובה לכך אמר בין: "יש לי כבוד לאלוף אבל אני חולק על המסקנה שלו בעניין הזה. עמדת מד"א, בניגוד לעמדת צה"ל, היא שמעניקים טיפול למחבל רק לאחר שהוברר בוודאות שאין עליו מטען. הדברים נאמרו בפגישה עם האלוף אך לצערי הם לא צוינו בדוח שלו".
בתום הדיון אמרו עורכי דינו של אזריה: "היה עוד יום טוב להגנה, אבל זה לא מפתיע כי אנחנו בפרשת ההגנה, היום העיד החייל הפצוע, שגם הוא מתאר אחרי שהיה אמור לקבל את צל"ש הרמטכ"ל, ובאורח פלא לא קיבל אותו, גם הוא מתאר את תחושת הסכנה מהסכין והמטען.
"מנכ"ל מד"א העיד היום לגבי העובדה שעד הרגע שאחרי האירוע, בכלל לא ידעו שיש מונח כזה, כוחות מד"א בשטח מעולם לא שמעו על המושג 'זיכוי אג"מי', שטען עליו המח"ט שכולם ידעו וכולם מכירים, וגם אמר עוד משפט אחד שלצערי לא דווח בכלי התקשורת, אלא שדווחה עוד הדלפה מהתחקיר המבצעי שאסור להדליף, ולא הודלפה על ידי ההגנה, הוא אמר שראש צוות החקירה, לאחר סיום העדויות אמר שבתיק אין ראיות והתיק חלש, אז זה לא מפתיע אותנו כמי שמכירים את חומר החקירה ואת הראיות. מה שמפתיע הוא שהתביעה עדיין מתעקשת על התיק".