ראשי » חדשות » בעולם » חדשות חוץ

אחרי 75 שנה: הניצולה האחרונה נזכרת בבאבי יאר

ראיסה מאיסטרנקו שרדה בגיא ההריגה בזכותה של סבתה, והייתה אחת מ-29 איש בלבד שהצליחו לצאת מהתופת בחיים. מחרתיים ישתתף נשיא המדינה בטקס באתר שהוקם במקום

"אספו אותנו כאן, והצעידו אותנו בצעדת מוות", אמרה ראיסה מאיסטרנקו, והצביעה על גיא בקייב שלפני 75 שנה התרחשה בו אחת הזוועות הנוראיות ביותר של מלחמת העולם השנייה.

עוד כותרות מהעולם:
- משבר באונר"א: העובדים ישביתו את המטה בעזה
- פסטיבל במצרים: "להתנגד לכיבוש דרך הקולנוע"
- הטעות המביכה של מארגני העימות

ב-29-30 בספטמבר 1941, כשמאיסטרנקו הייתה רק בת שלוש, הנאצים, בעזרת משתפי פעולה מקומיים, טבחו ב-34 אלף יהודים – רובם מבוגרים, נשים וילדים, בזמן שכוחותיו של אדולף היטלר התקדמו למוסקבה בחזית המזרחית.

היא הניצולה האחרונה מהטבח בבאבי יאר בבירה האוקראינית, מתוך 29 בני אדם שהצליחו לחמוק מההוצאה להורג. חלק מהניצולים נפלו לגיא לפני שנורו בגבם, ושכבו מעל אלפי גופות ומאוחר יותר ברחו, היתר ענדו צלבים כדי להסתיר את דתם האמתית.

לאחר שנכנסו לקייב, הודיעו החיילים הנאצים לכ-200 אלף היהודים שחיו בעיר, והיוו כרבע מאוכלוסייתה, לארוז את מסמכיהם, את הכסף שלהם ואת בגדיהם ולפסוע לכיוון הגיא. "כל היהודים החליטו ללכת, מכיוון שסברו שיפונו על ידי רכבת. איש לא יכול היה לשער שתהיה שם הוצאה להורג המונית כל כך", אמרה מאיסטרנקו בקול איטי.

אביה גויס לצבא הסובייטי, והיא התגוררה יחד עם אמה בדירתם של סבה וסבתה. סבה, מיר, החליט שהמשפחה צריכה לציית להוראות הנאצים, והוא הוביל את צעדת המוות לבאבי יאר בעגלה הישנה שלו, שהייתה מלאה בחפציו.

סבתה הלא יהודייה של מאיסטרנקו, טניה, התנדבה ללוות את הנכדה – ולבסוף הצילה את חייה. צעקות נוראיות ורעש נשמעו כשהשיירה מוכת האבל התקרבה לאתר הקברים, שהיה מוקף מכל עבריו בחיילים נאצים. אחרי שנכנסו היהודים פנימה, לא הייתה דרך חזרה. 18 קרובי משפחתה של מאיסטרנקו בת ה-78 נהרגו בבאבי יאר.

"אמי ואחותה ביקשו שסבתא תפסיק ללכת, בגלל שרגליה כאבו", סיפרה מאיסטרנקו, "אבל סבתא החזיקה אותי בידיה, ולא עזבה אותי", סיפרה הניצולה ליד המנורה של באבי יאר, שהוקמה באתר גיא ההריגה.

"בשלב מסוים ראינו שהופרדנו מיתר המשפחה. החיילים הכו אותנו בעזרת הכידונים כדי לדרבן אותנו ללכת למקום שבו נשמעו היריות", נזכרה מאיסטרנקו. מיד לאחר מכן, סבתה החלה לצעוק "אני רוסיה", ותפסה את הילדה בשתי ידיה. "חייל ניסה להכות אותי בקצה של רובהו, אבל סבתא הגנה עליי בכתפיה ונפלה לקרקע יחד איתי", היא הוסיפה.
 

סבתה נעמדה, הוסיפה להצטלב וצעקה שוב: "אני רוסיה", בזמן שניסתה להידחף דרך היהודים, החיילים הנאצים החמושים ועוזריהם האוקראינים. "שמענו את הצעקות מאחורינו, אבל סבתא המשיכה להחזיק אותי, לא הסתכלה לאחור והמשיכה לרוץ עד שחשה חולשה".

מאיסטרנקו סיפרה כי הן התחבאו עד השקיעה, לפני שמצאו את דרכן בחזרה הביתה. שם, למרבה ההקלה, מה שהציל אותן לבסוף היה העובדה שאיש לא דיווח עליהן לנאצים.

"היו שני בתים גדולים בחצר, שהיו מלאים במשפחות מלאומים שונים, אבל כולן היו ידידותיות מאוד זו לזו", סיפרה הניצולה, "כשהיו פשיטות, התחבאנו במרתף", הוסיפה. המצב הזה נמשך עד שהצבא הסובייטי כבש מחדש את קייב בנובמבר 1943.

לקראת טקס זיכרון רשמי שייערך בבאבי יאר ביום חמישי, ייפגש היום הנשיא ראובן (רובי) ריבלין עם מקבילו האוקראיני, פטרו פורושנקו, בבניין הממשלה. המשתתפים האחרים באירוע יכללו את נשיאי גרמניה, הונגריה והאיחוד האירופי, כמו גם משלחת של מאה נכבדים מהקונגרס היהודי העולמי בניו יורק.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg