ראשי » חדשות » בארץ

קרוב-רחוק: היחסים המורכבים של פרס עם ההתנחלויות

בשנותיה הראשונות של ההתיישבות קיבל פרס לא מעט החלטות שחיזקו, ביססו וגרמו לשגשוגה של ההתיישבות. אולם במהלך השנים נסוג פרס מעט מתמיכתו בהתנחלויות, וככל שדבק בתהליך השלום, ראה בהתיישבות מכשול. בהיותו נשיא, ביקר ביו"ש פעמים בודדות

יחסו של הנשיא וראש הממשלה לשעבר שמעון פרס להתנחלויות נע על ציר קרבה-ריחוק. פרס תמך וסייע להתנחלויות בחלק מהשנים, ובחלק האחר סבר שחלקן הן מכשול לשלום ואף סבר שיש לפנות אותן. באותן שנים מיעט פרס לבקר בהתיישבות ביהודה ושומרון.

נפרדים מפרס:
בחמישי: מעבר על פני הארון; בשישי בבוקר מסע הלוויה
מבצע האבטחה הגדול ביותר מאז רצח רבין
נשיא האיחוד בעברית: "אירופה איבדה חבר יקר"

מפעל ההתנחלויות פגש את פרס כבר בצומת הראשון. בשנת 1975 ניסו אנשי גוש אמונים להקים את היישוב היהודי הראשון בשומרון, סמוך לשכם. ראש הממשלה דאז יצחק רבין הטיל על שר הביטחון פרס להגיע לפשרה עם המתנחלים - להתיישב במחנה צבאי שעל בסיסו הוקמו מאוחר יותר שני הישובים הוותיקים - קדומים ואלון מורה. גוש אמונים הובילו כמה ניסיונות של עלייה והיאחזות בקרקע שלאחריהם פונו.

"היו שנים שהוא תמך במפעל ההתנחלויות במוצהר ובגלוי", אמר בני קצובר מוותיקי ההתיישבות ומראשי גוש אמונים. "לאחר מכן, בעיקר כשהוא הוביל את הסכמי אוסלו, זה הפך ליריבות גדולה. אולי אפילו לאויב מספר אחד של ההתיישבות מבחינת המהלכים שהוא הוביל. יחד עם זאת, אני חושב שהייתה לו פינה חמה בלב לכל ההתיישבות והוא גם העריך אותנו", הוסיף.

קצובר שהיה גם ראש מועצה אזורית שומרון פגש את פרס לא מעט פעמים. "ראינו שהוא נזהר בביטויים שהוא נקט כלפינו. היו פעמים שהוא השתלח בנו והיו פעמים שהוא ענה תשובות דיפלומטיות יותר", ציין והסביר: "לפעמים הוא אמר עלינו שהפכנו למשיחיים, והיו פעמים שהוא אמר שהנסיבות השתנו. בעיני רוחו הוא ראה מזרח תיכון חדש, אז כחלק מהאשליה הזאת הוא חשב שהמתנחלים עומדים בדרכו של החזון ומעכבים את בואו".

בנוסף, צין קצובר כי בשנים האחרונות הוא מיתן את עמדתו באשר להתיישבות. "נדמה לי שבשנותיו האחרונות הוא הבין שהחזון הזה הוא אשליית שווא, והוא שוב שינה וריכך מעט את יחסו להתנחלויות", אמר.

יישוב נוסף שזכה לסיוע מפרס בראשית ימיו היה היישוב עפרה בבנימין. ב-1975 הוקם היישוב כבסיס על הר בעל חצור – הגבוה בהרי השומרון. בהמשך ירד היישוב למחנה צבאי ירדני נטוש שהפך לנקודת הקבע של עפרה. המתנחלים ביקשו מהחיילים שהגיעו לפנות אותם, להתעכב עד שיפנו לשר הביטחון פרס על מנת שיכריע בשאלה האם לפנות אותם.

פנחס ולרשטיין מוותיקי עפרה ומראשי גוש אמונים נזכר כיצד המתינו לתשובה של פרס. "נסענו עם המושל הצבאי, שהיה אז קצין צה"ל בדרגת סגן אלוף, למושבו שהיה אז במוקטעה ברמאללה. אמרנו לו שאנחנו מבקשים לשמוע מה פרס יחליט וכל מה שיקבע, אנחנו מתחייבים לקבל. לאחר המתנה, הגיעה פקודה שלא אישרה לנו להתיישב, אבל גם אסרה על הצבא לפנות אותנו", סיפר ולרשטיין. למעשה פרס היה זה שעמד מאחורי הקמתו של היישוב היהודי-ישראלי הראשון בין ירושלים לעפולה. בהמשך הגיע פרס בעצמו ליישוב ונטע שם עץ כבוד.

"מאז ביקר פרס בעפרה עוד מספר פעמים", סיפר ולרשטיין. "ביומולדת 80 שלו הוא שלח לעפרה צוות צילום של ה-BBC במטרה לציין בכתבה שהוא מתגאה על חלקו בהקמת עפרה". ולרשטיין אמר כי גם בחודש האחרון נעשה ניסיון לתאם ריאיון עם פרס ביישוב: "לפני כחודש הגיעה פנייה מערוץ 2 למזכירות היישוב שהם רוצים לצלם כתבה עם פרס אצלנו ביישוב. אבל רצף האירועים האחרון מנע זאת לצערי".

לאחר רצח רבין, בהיותו ראש הממשלה קיבל פרס החלטה שבפועל סייעה וחיזקה את ההתיישבות. במועצה האזורית בנימין סללו ציר מחבר בין גוש טלמונים ליישוב בית אל. המטרה הייתה לעקוף את העיר הפלסטינית הגדולה רמאללה, ולייצר עבור המתיישבים ובעיקר עבור תלמידי בתי הספר שנסעו על הציר מדי יום, חלופה בטוחה יותר.

"הצבא התנגד לפתיחת הציר וכפשרה הוצע שראש הממשלה פרס יכריע בעניין", נזכר ולרשטיין. "צריך לזכור שהתקופה הייתה אחרי הסכם אוסלו ורצח רבין, והייתה אווירה מאוד עוינת כלפי הציבור הדתי-לאומי וכלפי המתנחלים. אמרתי לו בפתח השיחה 'אדוני ראש הממשלה, אני אכבד כל החלטה שתקבל', סיפר. באופן מפתיע הוא קיבל את עמדתו של ולרשטיין והורה לצבא לפתוח את הציר ולאפשר לנוע עליו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg