ראשי » חדשות » צבא וביטחון

הכל זה מלמעלה: ארגוני הטרור מסתערים על רחפנים

לאיום המל"טים של ארגוני הטרור, מצטרף מוצר קטן ונגיש - הרחפן. במערכת הביטחון מפתחים יכולות נגדו, ובישראל מנסים להתמודד עם מציאות של עשרות אלפי כלים מעופפים בידיים פרטיות

הטכנולוגיה המתקדמת והמחיר הנמוך יחסית הפכו את כלי הטיס הבלתי-מאוישים (כטב"מים) למוצר מועדף על מדינות וארגוני טרור. איראן דיווחה השבוע לראשונה כי הנחיתה מכות אוויריות נגד מתקני דאעש בעיראק ובסוריה באמצעות כלי טיס כאלה; רחפן נשלח לצלם את זוועות המלחמה בחלבּ ואת התקדמות כוחות אסד; חמאס השתמש ברחפנים כדי לצלם ולהציג את התפתחותה של עזה לקראת הבחירות המקומיות (שנדחו בסופו של דבר), והוא מנסה לשגר כלי טיס בלתי-מאוישים לעבר ישראל. האיום הבא מזמזם מעל ראשנו.

עוד כותרות:
- מפוליטיקאי לא אהוד לנשיא נערץ
- עשרות ראשי מדינה ושרי חוץ יגיעו להלוויית פרס
- גם אמריקה מתאבלת: הדגלים הורדו לחצי התורן

 

הגנרל האיראני מחמוד באקרי אמר השבוע כי המטוסים הזעירים יוצרו על ידי איראן באמצעות טכנולוגיה וידע רוסיים. הוא לא ציין מהיכן המריאו המטוסים, אך אישר כי זוהי הפעם הראשונה שבה ביצעו האיראנים תקיפות אוויריות בשטחי סוריה. הימצאות כוחות איראניים בסוריה בסמוך לגבול עם ישראל והטכנולוגיה החדשה שברשות טהרן צריכות להדאיג.

גם בגזרה הפלסטינית השימוש בכלי טיס בלתי-מאוישים הולך ומתרחב, ולאחרונה ניכרת קפיצה בהזמנות המטוסים הזעירים. בשבוע שעבר הופל כלי כזה על ידי מטוס קרב ישראלי. מי שהקים לפני עשור את מערך הכטב"מים של חמאס היה עדנאן א-רול. הוא חוסל ב-2004 בידי ישראל, אבל המערך האווירי שהקים עדיין פועל ואף משתכלל. השימוש ברחפנים ובכטב"מים מאפשר לארגון חמאס לאסוף מודיעין משטח ישראל, ומהווה נדבך נוסף בהתעצמות הצבאית של הארגון.

מאז תחילת 2016 חלה עלייה חדה בניסיונות ההברחה של חומרים המיועדים לחמאס ממעברי כרם-שלום וארז שמפעילה ישראל. בין היתר סוכלו 97 ניסיונות הברחה של רחפנים או רכיבי רחפנים. הרחפנים מגיעים בחבילות דואר הממוענות ליעדים פיקטיביים ברצועה ולתושבים שאינם קיימים. אותן חבילות עוברות שיקוף, ובמהלכו מזוהה הסחורה האסורה. בעקבות ריבוי ניסיונות ההברחה הללו הורה ביולי האחרון מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף יואב (פולי) מרדכי, על הקפאת שירותי הדואר במעבר ארז.
 
גורם ביטחוני המצוי בנושא מבקש לעשות סדר: "צריך לחלק את האיום-כביכול לשני חלקים. איום אחד הוא מטוסים ללא טייס גדולים ויקרים, שעיקר השימוש בהם נעשה במדינות או ארגונים גדולים כמו חיזבאללה או דאעש. זמן הטיסה הממושך מאפשר להם לחצות גבולות ולספק תמונה מודיעינית איכותית ונרחבת. הכלים האלה יכולים לשמש גם לתקיפת יעדים והשמדתם, כפי שראינו בסוריה ובעיראק. על פי פרסומים זרים, גם ישראל משתמשת בכלים כאלה לחיסול אנשים ולפגיעה בשיירות נשק שמוברחות מסוריה ללבנון. היתרון של הגודל ויכולת התעופה לזמן ממושך הופכים גם לחיסרון, כי יותר קל לזהות את כלי הטיס האלה באמצעות מכ"מים וליירט אותם.

"החלק השני הוא איום הרחפנים ושאר הכלים הקטנים. היתרון שלהם הוא שקשה לגלות אותם, אבל לדעתי הנזק שהם גורמים הוא ברמה הטקטית בלבד. חוליות של חמאס יכולות להשתמש ברחפנים כדי לקבל ראייה מרחבית טובה יותר, לצלם את היישובים בעוטף עזה ולעקוב אחר פעילות כוחות מסוימת. הם לא יכולים להגיע למרחק, לחצות גבולות ולהגיע למקומות אסטרטגיים. אז ראינו דיווחים על רחפנים שנחתו על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון או על מגדל אייפל בפריז, אבל לדעתי מדובר בנזק תדמיתי בלבד".

אף שבן שיחי סבור כי פוטנציאל הנזק מצומצם, חברות ישראליות פיתחו יכולות לזהות גם את הכלים הללו. "המכ"מים שלנו יכולים לזהות רחפן מסוג 'פאנטום' ממרחק של כמה קילומטרים. ל'רפאל' ול'אלביט' יש תותח לשיבוש תדרים של רחפן. הוא ננעל על התדר ויכול להפיל אותו או להשתלט עליו. ישנה מערכת שיורה רשת שלוכדת את הרחפן ובעצם מורידה אותו".

הרחפנים המוצעים כיום למכירה בחנויות נחלקים לכמה רמות. ישנם הצעצועים שמחירם נמוך, אבל קשה להטיס אותם. הם מוגבלים מאד באיכות ובתעופה, והשליטה בהם בעייתית. הכלים הרציניים יותר מיוצרים על ידי חברת DJI. מדובר בעיקר בסדרת 'פאנטום', המכילה דגמים חכמים בעלי איכות צילום גבוהה ושליטה נוחה. זהו רחפן שיודע להימנע ממכשולים, והמונחה על ידי לוויינים באמצעות מערכת GPS מובנית.
 

השלב הבא הוא ה'אינספייר', שעלותו מגיעה ל-15 אלף שקל. הוא יכול לשאת משקל של קילוגרם, ולחזור לנקודה שנקבע מראש. הרחפן הגדול ביותר הוא S1000, הנושא משקל של 11 קילוגרם. חברת 'גו פרו' פיתחה רחפן משלה שבו הושם דגש על הנוחות והנגישות, והוא מתקפל לתיק גב שאפשר לקחת לכל מקום.

'הוביז' היא חברה ישראלית שמייבאת רחפנים, ובשתי החנויות שלה תוכלו למצוא את הדגמים הפופולריים שנמכרים בישראל. "אני מעריך שישנם היום בישראל אלפי רחפני 'פנטום' ועשרות רחפנים מסוג S1000, המשמשים למגוון מטרות", אומר מנכ"ל החברה דורון עסיס. "בין הלקוחות שלנו תוכלו למצוא גורמי ביטחון שמשתמשים ברחפנים כדי לקבל 'עיניים' באוויר, יישובים שמבקשים למנוע גנבות ופריצות, מגדלי בקר שמפקחים מהאוויר על העדרים ומוודאים את שלומם, קיבוצים ומושבים חקלאיים שרוצים לתצפת מלמעלה על מצב השדות והמטעים שלהם בלי לצאת לשטח, וגם עיריות שמרחיבות את אפשרות הפיקוח שלהן על עברות בנייה ותברואה. יש גם גורמי חילוץ והצלה שנעזרים בטכנולוגיה הזאת, צלמים מקצועיים שנהנים מזווית הצילום שבעבר הייתה מצריכה מטוסים בעלויות מטורפות, וכמובן ישנם החובבנים שפשוט נהנים להטיס את הרחפנים".

האם ישנו פיקוח על מכירת רחפנים?
"מי שרוצה לייבא היום רחפן באופן חוקי, חייב לעבור דרך מנהל מחלקת מערכי כטב"ם אזרחיים ברשות התעופה האזרחית, ודרך משרד התקשורת בגלל תדר השידור. אנחנו בחנות דואגים לכל האישורים כולל המסים, ומוכרים במחיר סופי ללקוח. יש לי רישום מסודר על כל כלי שאני מוכר. אני רושם מה מספר הכלי, ולמי מכרתי אותו".
 
ועדיין, מחבל שרוצה להשתמש ברחפן כדי לבצע פיגוע יכול לקנות אותו מלקוח שלך.
"ברור. אם אותו אדם מכר לגורם שלישי אין לי מה לעשות. אני לא יודע איפה נמצא כל כלי שמכרתי".

כשאני שואל את עסיס אם הוא מודע לסכנות של כלי הטיס, הוא מטיל את האחריות על הרשויות המוסמכות. "רחפן כמו פאנטום יכול לעשות צרות, אבל בשביל זה יש מערכות שאמורות לפעול נגד רחפנים. כל אחד שמתעסק בתחום יודע שיש מקומות מאובטחים עם אמצעי הגנה לכלים כאלו, אבל זה התפקיד של גורמי הביטחון".

מי שמעוניין להיווכח במו עיניו בסיכון הגלום ברחפנים, יכול לעשות זאת באמצעות צפייה בסרטונים ברשת. אחד הנצפים שבהם הוא זה שהעלה לפני שנתיים אוסטין האוות, צעיר בן 18 מקונטיקט. בסרטון נראה רחפן שבנה האוות במו ידיו. הרחפן מתעופף בגובה נמוך, ועל פי פקודה יורה מאקדח חצי אוטומטי. רשות התעופה הפדרלית פתחה בחקירה כדי להבין אם יש כאן עניין פלילי.

ארז זיו, מנכ"ל חברת skyship המספקת שירותי צילום ופרסום אווירי, איננו מתרשם מהאמירות כי אין כאן סיכון משמעותי. הוא מתאר תרחיש אפשרי של שימוש ברחפנים לצורכי טרור: "רחפן שטס בגובה נמוך של עשרה מטרים, לא נקלט במכ"מים. רחפן כזה יכול להרים חצי קילו חומר נפץ, ופשוט לצלול איתו על ריכוז אוכלוסייה. תחשוב על כלי כזה שמתפוצץ בתוך אצטדיון מלא קהל באמצע משחק כדורגל וגורם לעשרות הרוגים. בצה"ל משתמשים כבר במה שנקרא רחפנים מתאבדים. הרחפנים האלה ננעלים על מטרה באמצעות המצלמה שעליהם, וברגע שמזהים אותה הם מתפוצצים.
 

"לא מזמן פורסם על כטב"ם שעלה מעזה לכיוון ישראל ויורט על ידי מטוס קרב. אתה מבין שהרימו מטוס F16 עם כל העלויות שלו בשביל להוריד כלי שעולה כמה אלפי שקלים? זה מראה את גודל האיום מבחינת ישראל. זו טכנולוגיה שעשתה טרנספורמציה מהתחום הצבאי לאזרחי, וכבר לא מדובר בסוד גדול שקשה להשיג. הטכנולוגיה התקדמה כך שהיום לא צריך הרבה בשביל להטיס רחפן. שעתיים אימונים, ואתה מבין את העסק".

יונתן בן-חיים, בעליה של חברת TopView העוסקת גם היא בצילום אווירי, מצטרף לאזהרות מפני היכולות של הרחפנים: "אלה כלים חצי חובבניים חצי מקצועיים שיש להם איכות צילום ותעופה טובה מאוד, והשליטה בהם קלה יחסית. בלחיצת כפתור פשוטה אפשר להורות לרחפן לעמוד במקום, לעקוב אחר מטרה מסוימת או פשוט לחזור הביתה. היכולות של הרחפנים והנזק שהם יכולים להסב מחייבים יותר פיקוח על המכירות. 'פאנטום 3' פשוט שאפשר לקנות בחנויות ב-3,000 שקל, יכול להיכנס למנוע של מטוס נוסעים להתפוצץ בפנים ולגרום לאסון. זה לא הגיוני שילד יכול לקנות היום כלי שיכול להוריד מטוס".
 
במקומות שונים בארץ, מגלה בן-חיים, אי אפשר להטיס כיום רחפנים בגלל הנזק שהם יכולים לגרום. "מקומות הומי אדם מצטיידים באמצעים למיסוך תדרים שמונעים מהרחפנים האלו להגיע אליהם. לפעמים מכניסים בתוך המחשבים של הרחפנים הגבלות שמונעות מהם לטוס במקומות כמו שדות תעופה או תחנות כוח. אבל מי שרוצה לעקוף את ההגנות הללו יכול לעשות את זה".

הגורם הביטחוני ששוחחנו איתו מתעקש להכניס את הדברים לפרופורציות. "כל מי שעיניו בראשו ומבין את היכולות ההגנתיות, יכול להרגיע אותך מפני האיום הזה", הוא אומר. "יש היום הרבה יותר מודעות לשימושים האזרחיים והצבאיים, והרבה יותר רגולציה. בארה"ב הולכים לשנות את התחום, וגם בישראל יש הרבה יותר מודעות והרבה יותר דרישות וכללים שצריך לעמוד בהם כדי להפעיל כלי כזה".

יונתן בן-חיים מ-TopView מודה שיש שיפור בנהלים, אבל מדגיש את הפער בין ההתקדמות הטכנולוגית לניסיונות להגביל אותה: "אין ספק שיש שינוי מבחינת הנהלים. כשאני התחלתי לעבוד בתחילת 2013 ייבאתי לארץ רחפן מדגם S1000 בלי שום רישיון. אנחנו מדברים על האבא של הרחפנים שבנוי משמונה מנועים, עומד ברוחות קשות, מרים משקל של 15 ק"ג, ואפשר להוציא באמצעותו צילומים ברמה הכי גבוהה. אם נעבור למקבילה הצבאית, כלי כזה יכול להרוג הרבה אנשים בלי שום בעיה. הוא טס לבד לנקודה שאתה קובע, יודע לחמוק ממכשולים, ויכול לשאת משקל של חומר נפץ קטלני או מקלע עם תחמושת. משרד התקשורת והמכס לא היו מודעים ליכולות של הכלי ולא ידעו בכלל איך לאכול את זה".

 

לדברי בן-חיים, בשל חוסר היכולת להדביק את קצב השינויים, המדינה הקשיחה את התקנות ולפעמים הפכה אותן לבלתי הגיוניות: "בשלוש השנים האחרונות התחום התפתח בצורה מטורפת. זה חייב את רשות התעופה לקבוע תקנות נוקשות, חלקן לא הגיוניות. היום אני צריך מספר לכל רחפן, כמו לוחית רישוי לרכב. צריך לשלם כל שנה אגרה של 2,000 שקל כדי להטיס את הכלי. אסור להטיס בתוך עיר, ולא מעל אנשים. צריך לשמור כל הזמן על קשר עין עם הכלי, ולכן אם עלית לגובה של 100 מטר אתה יכול להטיס את הכלי למרחק של עד 500 מטר.

"כל מה שאתה מעלה על הרחפן חייב אישור של רשות התעופה האזרחית. חברה שרוצה אישור חייבת לספק ספר מפעיל בעובי עצום שכולל ספרי אבטחה ונוהלי חירום בדיוק כמו ספר מפעיל של מטוס. כדי להוציא רישיון של מטיס כלי טיס בלתי-מאויש אתה צריך לעבור שלושה מבחנים עיוניים שכוללים מטאורולוגיה, ידע טכני של מסוקים ומטוסים, וחוקי התנועה האוויריים. בנוסף אתה צריך לעבור מבחן מעשי שכולל תעופה במסלול מסוים, שממחיש שאתה שולט בכלי התעופה". ובכל זאת, הוא אומר, "מי שירצה לבצע פיגוע עם רחפן, לא יתחשב בהגבלות או בתקנות".

"ההגבלות החדשות נועדו בין היתר למנוע מגורמים לא רצויים להשיג את הטכנולוגיות הללו", מסביר ארז זיו מ-skyship. "יש פיקוח קפדני מאוד על מה שנכנס לארץ. ערבי שגר בשטחי יו"ש לא יכול להזמין רחפן מחו"ל. הוא יצטרך להבריח אותו או להזמין ערכה לבנייה עצמית של רחפנים. כשיגיע לחלקים המהותיים כמו מנוע, סוללות, בקרים או שלט, הוא ייתקע במכס ולא ישוחרר עד שיציג אישור ממשרד התקשורת".
 
ולמרות הכול, זיו מודה שמי שיתעקש להשיג כלי כזה ימצא את הדרך: "אפשר לעקוף את ההגבלות ולחבר בין שלט של רחפן אחד לרחפן אחר, ואפשר גם להבריח או לקנות דרך אנשי קש. נתקלתי בעניין הזה במו עיניי. עשיתי אירוע בטייבה, הוצאתי רישיון וביצעתי את כל הפרוצדורה הנדרשת על פי חוק. פתאום אומר לי מישהו שיש צלם נוסף שמצלם ברחפן. שאלתי אותו אם יש לו רישיון, והוא לא הבין על מה אני מדבר. ככה זה, כללים וחוקים לחוד ומציאות לחוד".

בני דוידור, מנהל מחלקת מערכי כטב"ם אזרחיים ברשות התעופה האזרחית, אומר בתגובה: "אנחנו מודעים לפער בין החקיקה על כלי הטיס שהתחילה ב-1990 למצב הנוכחי, ועובדים על עדכון התקנות. מאז 2006 אנחנו מפקחים על כל התחום של טיסות אזרחיות, יצאנו בקמפיינים נגד הטסות לא חוקיות, ואנחנו עובדים בצמוד עם המשטרה כדי לאכוף את חוקי התעופה. בשנים האחרונות התחום הזה התפתח בצורה משמעותית. אנשים נכנסים לאי-ביי וקונים כלי טיס שבעבר היה בשימוש צבאי בלבד. הבעיה היא שמול עשרות אלפי כלי הטיס שקיימים היום בארץ, יש שני פקחים בלבד. במצב כזה מדובר במלחמה אבודה מראש".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg