מת אב ומת אלול: הילדים אינם מכירים את הלוח העברי

שליש מבני הנוער לא יודעים לציין את יום הולדתם העברי, ורבע מהם לא יודעים באיזו שנה עברית הוקמה המדינה. סקר 'מקור ראשון' ערב ראש השנה מגלה: הצעירים אינם מכירים את לוח השנה העברי

נראה כי לוח השנה העברי הולך ונעלם מחיי הציבור הכללי במדינת ישראל. הילדים הצעירים מכירים את החגים בלי החודשים, בני הנוער לא השתמשו בו מעולם, ודור ההורים משתמש בו לעתים רחוקות בלבד, בעיקר כדי לוודא שתאריך האירוע שקבעו לא נופל בטעות על יום הזיכרון או על פסח. רק דור הסבים והסבתות נזכר בערגה כיצד השתמש בתאריכים עבריים בבתי הספר ובמסמכים רשמיים. אלו שאכן מזהים את חודשי השנה העבריים, עושים זאת תוך זמזום השיר "שנים-עשר ירחים" של נעמי שמר.

עוד כותרות:
- אח"מ ראשון בנתב"ג: ביל קלינטון נחת בישראל
- ניקוי ראש וארץ נהדרת: החיקויים של פרס
- הנהג שנרצח יוכר כנפגע פעולת איבה

לרגל ראש השנה תשע"ז ביקשנו לברר מה מקומו של לוח השנה העברי בחיי בני הנוער בישראל. סקר שערך מכון 'מאגר מוחות' בעבור 'מקור ראשון' בקרב בני נוער בגילאים 15-18 מעלה תמונה מדאיגה באשר להיכרותם עם לוח השנה העברי. כרבע מהנשאלים לא ידעו להשיב על השאלה באיזו שנה עברית הוקמה מדינת ישראל. מבין המשיבים 60% ענו תשובה נכונה, תש"ח כמובן, ואילו היתר, 40%, שגו וציינו מועדים אחרים ובהם בלטה דווקא השנה הלועזית של הקמת המדינה, 1948.

הסקר האינטרנטי של מקור ראשון, בין התאריכים 25-27 בספטמבר 2016, בקרב מדגם של 500 משיבים, המהווים מדגם מייצג של הנוער היהודי בגילאי 15-18

שאלנו את בני הנוער אם הם יודעים מהו תאריך הלידה העברי שלהם. כשליש מהמשיבים, 32 אחוזים, לא ידעו לענות. הצעירים, בגילאי 15 ו-16, ידעו פחות את תאריך הלידה העברי (35% ו-37% בהתאמה) לעומת מקביליהם בני ה-17 וה-18 (28%-29%). בפילוח מגדרי עולה כי 41% מהגברים לא ידעו את תאריך הלידה העברי שלהם לעומת 27% מהנשים שלא ידעו באיזה חודש עברי לחגוג יום הולדת.

כשבוחנים את המשיבים לפי רמת דתיות, עולה נתון לא מפתיע במיוחד: ככל שעולה רמת הדתיות, כך עולה שיעור היודעים מהו תאריך הלידה שלהם לפי לוח השנה העברי. בקרב המשיבים המגדירים עצמם חילונים, 50% אינם יודעים לציין זאת. בקרב המסורתיים 34% אינם יודעים לציין את תאריך הלידה העברי, ואילו בקרב הדתיים כלל המשיבים (100%) יודעים את תאריך הלידה העברי שלהם.

המשכנו וביקשנו מהצעירים להקריא את חודשי השנה לפי הסדר בלוח העברי ובלוח הלועזי. רוב גדול של המשיבים (89%) ציינו בסדר הנכון את כל 12 החודשים בלוח השנה העברי. 5% ציינו בסדר הנכון 10-11 חודשים ו-6% מהמשיבים ציינו נכון רק תשעה חודשים או פחות מכך. גם כאן יש שוני בין דתיים, שאצלם כלל המשיבים ידעו לציין בסדר הנכון את חודשי השנה העברית, לבין חילונים שמהם הצליחו במשימה רק 85%, ומסורתיים עם 80%.

לגבי הלוח הלועזי - רוב המשיבים, 92%, ציינו בסדר הנכון את כל 12 החודשים בלוח השנה הלועזי. 5% ציינו בסדר הנכון 10-11 חודשים ו-3% מהמשיבים ציינו נכון תשעה חודשים או פחות מכך. בפילוח לפי מגזר: 95% מהציבור החילוני, 92% מהציבור הדתי-לאומי ו-87% מהציבור המסורתי ידעו לציין את כל 12 החודשים בלוח השנה הלועזי.

משימה אחרונה למשיבים הצעירים הייתה לציין באיזה חודש עברי חלים חגי ישראל. באשר לראש השנה ידעו כמעט כולם, 90%, שמדובר בתשרי, 12% ציינו תשובה שגויה בשאלה על פורים, 13% שגו בשאלה מתי יוצא פסח, ואילו שליש מהמשיבים (33%) - טעו או לא ידעו שחנוכה חל בכסלו.

חוסר הידע ניכר אך לא מפתיע, והמפתח לידע כמו כל דבר אחר טמון בחינוך. "תשרי חשוון, שבט, ניסן…" מדקלמת יעלי, תלמידת כיתה ז' בתיכון ממלכתי בשוהם, את סדר חודשי השנה כפי שהיא זוכרת אותם, כנראה מהגן. היא לא מצליחה לשחזר את רצף החודשים, וכשאני שואלת אותה באיזה חודש חל ראש השנה היא ממהרת להעביר את השאלה לאמה. "אני לא זוכרת שדיברו איתנו על החודשים האלו בבית הספר", היא מסבירה, וממהרת להשמיע לי כיצד את רצף החודשים הלועזי היא דווקא מדקלמת מצוין.

''הפחיתו את חומר הלימודים לבגרות''. אבשלום קור צילום: אלי דסה

גם רז, תלמיד כיתה י"א מתל-אביב, לא ממש זוכר כיצד הוגים את שם החודש העברי שבו נולד "כיסלאב? כסלב?" הוא מנסה ללא הצלחה. "אני בקושי מכיר את החודשים כי אני לא באמת צריך להשתמש בהם. אני יודע שפסח זה בניסן וראש השנה בתשרי, וזהו בערך. היום אנחנו לא באמת צריכים להכיר את התאריכים העבריים כי אף אחד לא משתמש בהם", הוא מסביר. בשיחות עם בני נוער נוספים שגדלו במערכת החינוך הממלכתית שמעתי תשובות דומות - הם לא מכירים את הלוח, ולא מבינים למה צריך בכלל לדעת שמות של חודשים שהם לא מכירים מחיי היומיום. גם ההורים שלהם לא מבינים את החשיבות והצורך בתאריך עברי.

"בשום דור מדורות הגלויות לא הילדים הם שקבעו את תוכנית הלימודים, רק במדינת ישראל בדור האחרון יש צילומים בעיתונים של שרי חינוך נישאים על כפיים כי הפחיתו את חומר הלימודים לבגרות", מסביר ד"ר אבשלום קור היכן לדעתו מתחילה הבעיה, ורומז לדעתו על מצעד הרפורמות של שרי החינוך האחרונים.

''תקלה יסודית מאוד''. ד''ר צבי צמרת צילום: מירי צחי

"יש כאן תקלה יסודית מאוד שקשורה בכל החינוך לזהות יהודית", אומר ד"ר צבי צמרת, לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. "זה מהלך שצריך להתחיל בגני הילדים ולהקפיד עליו בבתי הספר היסודיים. לצערי הרב אני כמעט בטוח שאם תעשי משאל בקרב מורי ישראל חלק גדול מהם לא ידעו את הלוח העברי. זה מתחיל אצל ההורים והמורים, גם הם צריכים לדעת יותר".

צמרת מותח ביקורת על דו"ח המבקר שפורסם לפני כשבוע על היעדר התייחסות של משרד החינוך לחינוך למניעת גזענות. לדבריו, "רק לפני יומיים התקשרה אליי משפחה שאמרה שהילדה לא לומדת השנה תנ"ך, לעומת זה מבקר המדינה עסק משום מה במקצוע מסוים בפרשה מאוד ספציפית. בעיניי לא הכול שפיט ולא הכול 'בקיר', אבל אם מבקר המדינה מתחיל לבדוק עניינים הקשורים למערכת החינוך, גם זה נושא לביקורת מדינה".

להתחיל מהגן

לוח השנה העברי אינו נוכח בחיי היומיום בישראל. מכתבים רשמיים פותחים בציון התאריך הלועזי, כך גם העסקים והתורים לקופת חולים. לא פעם ההתעלמות מהתאריך העברי גררה תקלות מהותיות ברמה צבאית ובינלאומית, מספרים צמרת וקור. "בזמנו היו כל מיני תקלות במוסדות רשמיים הקשורים בלוח. למשל היו קוראים לגיוס לצבא בתשעה באב או בי"ז בתמוז", משחזר ד"ר צמרת. "מאז ברוך השם צה"ל כגוף רשמי במדינה שינה קצת את עמדותיו".

גם אבשלום קור זוכר כיצד בשל חוסר תשומת לב לתאריך העברי לא השתתפנו באירוויזיון. "כשיוסף לפיד היה מנכ"ל רשות השידור הייתה פנייה מאיגוד השידור האירופי לתאם את מועד האירוויזיון, ואחד הממונים בטלוויזיה הישראלית אישר את המועד בלי לבדוק את הלוח העברי. כשהתקרב המועד התברר שמדובר בליל יום הזיכרון לחללי צה"ל. באותה שנה לא השתתפנו באירוויזיון. זה מה שקורה למי שחושב שחיינו מתנהלים לפי יוליוס קיסר שעל שמו נקרא חודש יולי, ולפי אוגוסטוס קיסר שעל שמו נקרא חודש אוגוסט".

''הלוח העברי שלט בארץ ישראל עד סמוך לקבלת עצמאותנו''. דוד בן-גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל צילום ארכיון

לדברי קור, ישנו פער בין דור המייסדים לדורות האחרונים בנוגע להכרת הלוח העברי והשימוש בו. "הלוח העברי שלט בארץ ישראל עד סמוך לקבלת עצמאותנו. בחדר הזיכרון לא"ד גורדון בקיבוץ דגניה בעבר הירדן המזרחי, אפשר לראות את הכרטיס שלו כחבר ההסתדרות. מודפס 'שם חבר הסתדרות, חבר מיום... מחודש... תר...' אין מקום בכלל ללוח הלועזי. למייסדי ההסתדרות היה ברור שהלוח שלנו הוא הלוח העברי".

לשאלתנו האם נכון היה לקבוע את תאריכי פתיחת שנת הלימודים וסיומם בהתאם ללוח העברי כדי לבסס את מעמדו של הלוח, הוא משיב בפשטות: "הצעתי את הדבר כבר כשזבולון המר התמנה לשר החינוך. בשנה הבאה תמלאנה ארבעים שנה להצעה הזו שלי". כיום הוא מפגיש את חניכי גלי צה"ל עם הלוח העברי בשיעורים שהוא מעביר בכל קיץ. "אני שר איתם את שירה של נעמי שמר 'שנים-עשר ירחים', וכל חניך מתבקש לקום בחודש שלו. החניכים משתעשעים, אבל נזכרים בינתיים בתאריך העברי של הולדתם", הוא מספר.

במשרד החינוך מסבירים כי דווקא צוותי החינוך במוסדות מקפידים להנגיש את הלוח העברי כבר לילדי הגן, בעיקר סביב החגים, כדי ליצור אצלם היכרות ידידותית עם התאריכים העבריים. "העבודה בכיתות א'-ג' ובגני הילדים משמעותית מאוד סביב החגים, ומי שמסיים י"ב יוצא עם הידע שניטע בו כבר בשנים הראשונות", אומר אריאל אביב, מדריך ארצי באגף מורשת וחבר ועדת המקצוע במשרד החינוך. אולם גם הוא מודה כי הדבר נעשה בעיקר הודות לצוותי החינוך המקומיים בכל מוסד, ולא בהתאם להנחיות מסודרות של המשרד. "אנחנו בונים על היוזמה של מורים ומחנכים מהשטח יחד עם הכוונה שלנו לתת ללוח העברי יותר נוכחות".

''לוח השנה העברי אינו רלוונטי היום לאנשים חילונים, זה סוג של פולקלור''. פרופ' יורם הרפז צילום: יחצ

לדברי אביב, "מדובר באתגר גדול כי היומיום הישראלי לא מדבר את לוח השנה העברי. בתוכנית הלימודים החדשה שהתחילה השנה, כבר בכיתות ד' התלמידים אמורים ללמוד לראשונה את מבנה לוח השנה העברי ואת שמות החודשים. בנוסף, בשיעורי תרבות יהודית ישראלית בכיתות א'-ט' יהיה עיסוק יותר מערכתי בלוח השנה, מעבר למה שממילא קורה סביב החגים. בדרך הזו אנו מקווים שהמפגש של התלמידים עם הלוח יהיה לא רק מהגן אלא שהם יגדלו עם לוח השנה, ויבינו את מקום החג והערכים היהודיים".

בינתיים גדלים במערכת החינוך ילדים ובני נוער שחסר להם ידע בסיסי בתרבות היהודית. פרופ' רון מרגולין מהחוג ללימודי התרבות העברית באוניברסיטת תל-אביב, העומד בראש ועדת המקצוע לתרבות ישראל במשרד החינוך, מבקר את היעדר הקניית הידע היהודי לתלמידים ומסביר כי בלעדיו אין הצדקה לקיומנו בארץ.

"הבורות נובעת מכך שהחיים בישראל לא מתנהלים לפי לוח השנה העברי, אלא רק החגים והחופשים. פעם הקפידו יותר במערכת החינוך הכללית על הזכרת התאריכים העבריים, ואילו כיום הידע נשחק כמו בכל תרבות מקומית שהיא במתח מול הגלובליזציה", מסביר פרופ' מרגולין. "לוח השנה העברי הוא חלק מהתשתית של תרבות יהודית שמייחדת את החיים בישראל, ואם לא נשקיע במערכת החינוך בהיכרות עם הלוח, התלמידים לא ידעו דבר".

''אם לא נשקיע במערכת החינוך בהיכרות עם הלוח התלמידים לא ידעו דבר''. שר החינוך נפתלי בנט צילום: יוסי זליגר

בדומה לד"ר קור, גם לפרופ' מרגולין יש ביקורת על האופן שבו אפשרה מערכת החינוך לנושאי היהדות לשקוע לטובת רפורמות אחרות מרחיקות לכת. "צריך להחליט: או שמשקיעים בתרבות יהודית או שמשקיעים בקשקושים. ההשקעה ביהדות המדינה היא עניין של חינוך. אם משקיעים בבתי הספר היסודיים הידע נשאר בראש, גם אם לא משתמשים בלוח בחיי היומיום. אבל בתקופה הזו, אם המורות לא מכירות את הלוח העברי מאיפה הילדים יכירו אותו?"

הלוח כמפתח לרוח

מנגד, פרופ' יורם הרפז מהמכללה האקדמית בית ברל לא מתרגש מהממצאים, ואף תוקף בחזרה. "לוח השנה העברי אינו רלוונטי היום לאנשים חילונים. הוא חסר חשיבות, זה סוג של פולקלור. אנחנו חיים בעולם עם גלובליזציה, שמטשטש זהויות מקומיות. יהודים חילונים כיום עוינים ליהדות שמתגלמת בלאומיות של דתיים-לאומיים או בדוגמטיות של חרדים. הדתיים-לאומיים והחרדים המאיסו על החילונים את היהדות על כל מרכיביה, ביניהם לוח השנה העברי שאין בו שום עניין או צורך אורגני אמיתי בחיים של אדם חילוני".

עמיתתו איילה שוורץ, מרצה לתרבות ישראל במכללה האקדמית בית ברל, חולקת עליו: "אני דוגלת במשפטו של פרופ' אליעזר שביד, שאמר שלוח השנה הוא המפתח להבנת הערכים החברתיים של החברה. הלוח מגדיר את גבולות הזמן כמו גבולות גיאוגרפיים, ומאפשר הנצחה של הערכים החברתיים. לוח השנה הוא גבולות הרוח, הוא יוצר תשתית לחשיבה ערכית ובסיס להוראת מועדי ישראל. החגים יוצרים זיכרון קולקטיבי של עם ישראל. בשנת הלימודים הנוכחית הגדילו את מספר שעות הלימוד בנושא תרבות ישראל, ואני מאמינה שהחל משנה זאת למורים יהיה זמן רב יותר להעמיק לא רק בטקסים ובמעטפת אלא במהות. לצערי עד היום התעסקו במעטפת ולא בערכים הפנימיים של לוח השנה העברי".

דגל בכך שלוח השנה הוא המפתח להבנת הערכים החברתיים של החברה. פרופ' אליעזר שביד צילום: מרים צחי

השנה החלו בכיתות א'-ט' ליישם את תוכנית הלימודים "תרבות יהודית-ישראלית" שעליה הופקד פרופ' מרגולין, במטרה להרחיב את הידע בנושאי מפתח יהודיים. בין היתר צפויים התלמידים ללמוד לראשונה בהרחבה על ארון הספרים היהודי - אגדות חז"ל, פרקי אבותומשפט עברי, לצד פיוט עברי בזיקה לארץ ישראל, ישראל והתפוצות וכן לוח השנה והמועדים העבריים. לדברי פרופ' מרגולין, מטרת התוכנית היא לתקן את המצב כיום ולמסד את הידע היהודי מחדש אצל תלמידי ישראל.

"בסך הכול לוח השנה העברי יותר קרוב לטבע של הארץ, יש לו קונוטציות לטבע: תמוז - קיץ , ניסן - אביב, כסלו - חורף, שבט - ראשית הפריחה. אף אחד לא שוכח את השיר של נעמי שמר 'שנים-עשר ירחים'", אומר פרופ' מרגולין. "ללוח יש מקום וערך תרבותי בסיסי, ישראלי-יהודי. לפני שהעולם ידע שיש כאן מדינה יהודית שבה חיים יהודים, כדאי שאנחנו נדע שאנחנו יהודים. אם אין ליהודים בישראל מינימום תרבותי משותף, מה הקשקוש על מדינה יהודית? המדינה מחויבת להחיות את התרבות היהודית שכמעט נכחדה מהעולם, כי היא ההצדקה הטבעית לקיום שלנו כמדינה יהודית. אם אין שום יסודות משותפים וחינוך להכרת המסורת היהודית, אפשר כבר לחיות באמריקה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg