מפקדי צה"ל על פרשת אזריה: "נדרשת אמירה פיקודית"
לקראת סיום תקופת פעילות עמוסה ביו"ש, מפקדי חטיבת הנח"ל מדברים על אתגרי גל הטרור הנוכחי, ולא מפחדים לדבר על פרשת אזריה: "חשוב שלחיילים יהיה ברור מה נדרש מהם"
במשך שלושה שבועות הצליחו חברי החוליה שרצחה את מיכאל (מיכי) מרק סמוך לעתניאל בדרום הר חברון, לפני כשלושה חודשים, לחמוק מתחת לרדאר. בשב"כ ובצה"ל ניהלו קרב מוחות מול המחבלים בניסיון לפענח את הפיגוע, אלא שבתחילת הדרך המודיעין היה חסר. בכל מעצר של מעורבים התרבו פרטי המידע ונוספו רמזים על מקום המחבוא של מוחמד פקיה, מבצע הפיגוע. מה שהטריד את המפקדים באזור חברון באותם ימים הוא שחברי החוליה נערכו לביצוע פיגוע נוסף נגד כוחות צה"ל. בחלוף ימים ולילות מתוחים נסגר המעגל בסוף יולי, עם חיסולו של פקיה במהלך חילופי אש עם כוחות צה"ל שניסו לעצור אותו.
עוד כותרות:
- אח"מ ראשון בנתב"ג: ביל קלינטון נחת בישראל
- מ'ניקוי ראש' עד 'ארץ נהדרת': החיקויים של פרס
- הנהג שנרצח יוכר כנפגע פעולת איבה
עד שאותר המחבל ניהלו לוחמי חטיבת הנח"ל באזור חברון פעילות מורכבת ורציפה. "הוצאנו עשרות מבצעים ויותר משלושים מעצרים מדי שבוע כדי להגיע למודיעין או לקצה חוט כדי לתפוס את החוליה הזו", משחזר השבוע סא"ל יאיר צוקרמן, מפקד גדוד 50.
בתום חצי שנה באזור - שהגיעה אחרי שנתיים שלא ביקרו ביהודה ושומרון - מסרו לוחמי הנח"ל את הגזרה לחטיבת הצנחנים. "המציאות ביהודה ושומרון שונה לחלוטין ממה שהכרנו בתחילת שנות האלפיים, בעיקר באיומים", אומר סא"ל א', מפקד גדוד הסיור של החטיבה שהיה אחראי לאזור שכם. "יש שינוי בפוטנציאל הנזק, שהוא יותר קטן (סכינאות ולא חגורת נפץ). בתקופה האחרונה יש מגמה שבה רוב הפיגועים הם נגד חיילים ולא נגד אזרחים".
מאז שמפקדי הגדודים היו בעצמם לוחמים צעירים ביו"ש, הרבה השתנה כאן. הטרור של שנת 2016 אינו דומה לזה שיצא ממעבדות החבלה בראשית שנות האלפיים, ימי האינתיפאדה השנייה. "האיומים הרבה יותר קרובים ואנחנו מקבלים עליהם פחות מודיעין, וזה יכול להפתיע אותך בכל רגע", מסביר סא"ל יהונתן שטיינברג, מפקד גדוד 931, שבילה שעות ארוכות ברמאללה ובסביבתה. "זה משהו שמתפרץ, ולפעמים הוא פחות צפוי ממה שאנחנו רגילים משנים עברו. התחלנו לפגוש יותר נשים מחבלות, ולא תמיד המטרה שלהן היא הפיגוע עצמו".
"אני חושב שמה ששונה היום הוא אכן הפיגוע שיכול לקרות מעכשיו לעכשיו, והלוחם נדרש לתת פתרון מיד כשהוא פוגש את המחבל", אומר סא"ל יואב כצנלסון, מפקד גדוד 932 שפעל עם לוחמיו בשכם. "זה יכול לקרות בכל נקודה. לקראת התעסוקה המבצעית אנחנו עושים הכנה בדגש על רמת המפקד הזוטר בשטח, והיא מאוד משמעותית ודרמטית. חשוב להסביר את ההקשר של המשימה ואת התנאים שיעמדו בפניו".
ביום ראשון השבוע התכנסו ארבעת המפקדים של חטיבת הנח"ל וסיכמו את ששת החודשים האחרונים ביהודה ושומרון. המצב הביטחוני המתוח ורצף הפיגועים האחרונים באזור חברון הביא אותם להתארח בלשכתו של מפקד גדוד 50, סא"ל צוקרמן, במוצב חרסינה בקריית-ארבע המשקיף על חברון. בזמן שהם נדרשים להקשיב להוראות ההעמדה של הצלמת, הדס פרוש, הם מלינים בהומור על השמש הקופחת והאירוח שזכו לו.
הם בוגרי החטיבה, למעט סא"ל א' שגדל בקומנדו הימי ועתיד לשוב לשם, ועל כן שמו ופניו אסורים בפרסום. מבחינתם זהו כינוס חריג, וכאשר אנו מסיימים את הריאיון הם מצהירים כי אילו הדבר היה תלוי בהם הוא לא היה מתקיים, אלא שהם התייצבו בפקודה. על אף מורת רוחם מהצילום ומהשאלות שעליהן נדרשו להשיב, הם מודים שהמפגש סיפק להם הזדמנות לשמוע חוויות זה מזה, דבר שלא קורה הרבה בשגרה.
מה פגשתם בחצי השנה האחרונה?
"עשינו הרבה מאוד מעצרים, ואחת המטרות שהצבנו לעצמנו היא המאבק באמצעי הלחימה, בהנחה שככל שיהיה פחות אמל"ח בשטח כך יהיה יותר קשה להשיג אותו, והפוטנציאל להוציא פיגועים יקטן", אומר סא"ל א'. "המערכה באמל"ח היא העיסוק המרכזי שלנו, בעיקר בלילות. נעשו הרבה סריקות אחרי נשק, מעבדות ומחרטות. לא הסתפקנו במעצר המחבלים אלא השקענו הרבה אנרגיות וזמן בתפיסת אמצעי הלחימה. זו אחת המלחמות העיקריות - שיהיה יותר קשה להשיג אמצעים לפיגועים איכותיים".
בצה"ל מסכמים בימים אלה את השנה שחלפה, שבמהלכה בוצעו עשרות פיגועי דקירה ודריסה שדרשו תגובה מהירה של הכוחות בשטח, לעתים תוך שניות ספורות. ככל שחלפו השבועות הצליחו לסמן בצה"ל סימנים מחשידים לקראת פיגועים, ואלו סייעו לכוחות לסכל יותר בקלות ניסיונות פיגוע.
"אירוע חבלני הוא מאוד קצר ופוגש בדרך כלל לוחם, מפקד סיור או מפקד מחסום. כל הידע, המיומנות והניסיון מתרכזים לכמה שניות. זה ה'מאני טיים' שבו הלוחם צריך להגיב נכון, וזה מה שמבדיל בין אירוע טוב שנגמר במפגע מנוטרל ואפס פצועים לכוחותינו, לאירוע שבו מצליחים לפגוע בכוחותינו", מסביר סא"ל א'.
בגדוד 932 מעבירים תיעוד של אירועים לגדודים האחרים כדי לסייע ללוחמים להבין כיצד פיגוע עלול להיראות. "האירוע כולו נמשך בין 10 ל-15 שניות", אומר מפקד הגדוד, סא"ל כצנלסון. "אנחנו משקיעים הרבה מאוד בלמידה, ושולחים אירועים שלנו לגזרות אחרות שילמדו מהם מהר ושהלוחם יראה ויבין איך אירוע נראה".
יש מן הסתם פער בין תגובה של מאבטח מנוסה לתגובה של לוחם צעיר. "אלה הלוחמים שלנו, ואלה הלוחמים שעצרו ב-73' את הסורים מלכבוש את רמת הגולן. הם עשו דברים מורכבים בעבר, וגם היום הם נדרשים להצליח להתמודד עם אירועים מורכבים", משיב בנחרצות סא"ל א'. לדבריו, ברוב האירועים שסיכמו התברר שהכוח ידע כיצד להגיב ולטפל.
"אי אפשר לייצר פק"ל שייתן מענה לכל סיטואציה, וקיבעון כזה גם מאוד יחליש אותנו", מוסיף סא"ל שטיינברג. "יש לנו לוחמים מצוינים שאתה מסביר להם את הדברים ונותן סל עקרונות - לא מרשם, ואנחנו מצפים מהם לתרגם את זה במאית השנייה לסיטואציה שהם נתונים בה. לעולם לא תצליח לייצר מראש תרחיש מדויק".
סא"ל צוקרמן סבור שמבחן התוצאה מלמד כי הלוחמים מבינים היטב מה רוצים מהם בשטח. "בכל האירועים שחווינו, בייחוד בעת האחרונה, המפגש של המחבלים היה מול חיילים, ולא הייתה להם דילמה. יש סל כלים והם השתמשו בו כמו שהם נדרשים, וסיימו את האירועים היטב. במבחן התוצאה האירועים נגמרו כמו שצריך".
את פיגועי הטרור ליוו לא מעט רעשי רקע על התנהלות הצבא. כך למשל נטען כי נוהלי הפתיחה באש מחמירים מדי, ולעתים נמתחה ביקורת על הנחיית הצבא לנטרל את המחבל ולעצור אותו ולא בהכרח לחסלו. "בשיח שאני מנסה לייצר אני מחנך את הלוחמים שלי לעמוד במשימה במסגרת הוראות הפתיחה באש", מוסיף סא"ל שטיינברג.
עוד אמר שטיינברג כי "אני לא מצפה שייקחו את ההוראות עד הקצה אלא שיעמדו במשימה, וכאשר מגיעה בחורה שהמטרה שלה היא לא הפיגוע אלא למות, והשיטה שלה היא פיגוע - ואנחנו פוגשים את זה יותר ויותר בשנה האחרונה - אם אנחנו הורגים אותה לא על זה תהיה תפארתנו. גם אם הפעולה עמדה במבחן הוראות הפתיחה באש, כאן נדרש להכניס שיקול דעת ומה שאתה מצפה מלוחם מעבר לאותו מרשם או כללים, ואני מצפה שייתן מענה נכון ויעמוד במשימה".
לדעתך, הלוחמים מרגישים שיש להם גב?
"יש אירועים שלא צריך לחשוב פעמיים ומצופה מהלוחם לקחת אירוע לקצה, ויש אירועים שבהם אפשר להפעיל שיקול דעת כי מדובר בצעירים או נשים וזה מצב שלא מחייב אותך לקחת אירוע לקצה, למרות שלפי ההוראות ניתן היה לעשות את זה. חד-משמעית, הלוחמים יודעים לעשות את ההבחנה הזו. אתה מלמד אותם ומשתמש בכלים שונים, ואנחנו מגיעים למקום שבו גם לוחם פשוט עומד בציפיות".
בניגוד לתקופה שבה מפקדי הגדודים הנוכחיים היו חיילים, היום קשה לנטרל את הקולות המגיעים מחוץ לצה"ל דרך הטלפון החכם והרשתות החברתיות. סא"ל כצנלסון מודה כי הרשתות מעסיקות את החיילים, וכי הם מושפעים ממסרים שמגיעים בדרכים אחרות שאינם הציר הפיקודי.
עם זאת, הוא וחבריו המג"דים טוענים שנטרול רעשי הרקע הוא משימה אפשרית. סא"ל א' משוכנע שמפקדים מצליחים להשפיע על לוחמים בצורה טובה מאוד: "בשיח איתם הדברים ברורים, וגם אם יש דברים בפייסבוק ובמקומות נוספים שמייצרים אמירות למיניהן, אתה כמפקד צריך לתת את התשובות".
סא"ל שטיינברג, שמעיד על עצמו כי אינו מחזיק טלפון מתקדם או דף בפייסבוק, סבור כי המסרים של המפקדים מצליחים לגבור גם על פוסטים תוססים. "האמירות הפיקודיות חזקות יותר מכל אמירה נגד פקודות הצבא ברשת. שמעתי את השיח על הדבר הזה ועל ההשפעה על החיילים, אבל שאלתי, בדקתי וגיליתי שזה לא המצב".
אם בעבר הוקראו כותרות עיתונים בשיחת סיכום של המפקד מדי סוף שבוע, היום הכול זמין תוך רגעים. בימים ההם הודבקו גזרי עיתונים על לוח והמפקד הציג לחייליו את הנושאים שכיכבו בחדשות, אך בדור הסמארטפון כל זה אינו רלוונטי. הפרשה המסוקרת ביותר בשנה האחרונה היא הירי של אלאור אזריה במחבל המנוטרל בחברון. מִפְקדת הגדוד של אזריה שכנה בדיוק באותו מקום שבו נפגשים מפקדי הגדודים לריאיון.
על פרשת הירי עצמה המג"דים מסרבים לדבר בשל העובדה כי היא עדיין נמצאת בבירור לקראת הכרעה שיפוטית בבית הדין הצבאי, אך במקביל למשפט מתנהל בקרב החיילים דיון ער בסוגיה. "כן, זה נמצא ברקע", אומר סא"ל א'. "אנחנו מדברים על זה פיקודית. זה קשור להוראות פתיחה באש וחשוב שלחיילים יהיה ברור מה נדרש מהם. באירוע הספציפי של אלאור אזריה אף אחד לא מתעסק. אני לא חושב שיש מה לדבר עליו פה כי הוא בחקירה, ומה שיוחלט - יוחלט".
סא"ל שטיינברג מוסיף ואומר כי המפקדים יזמו את העיסוק בפרשה כדי לחדד את הוראות הפתיחה באש והדרישות מהלוחמים. "כאשר קורה משהו משמעותי חייבת להיות אמירה פיקודית. האם אני מרגיש שזה מאתגר אותי דרך הלוחמים? ממש לא. כל העיסוק בנושא היה יוזמה שלנו, כמו שמצופה מאיתנו". לדברי סא"ל צוקרמן, שפקודיו סיכלו בעצמם פיגוע דקירה בזירת האירוע המדובר, פרשת אזריה איננה נדרשת כדי להבין את המורכבות של חברון.
"הקרבה של הפלסטינים והמתיישבים יוצרת מצב מורכב בפני עצמו, ולמורכבות הזו אנחנו נותנים מענה". הגדודים של כצנלסון וצוקרמן נשארים בשכם ובחברון חודש נוסף, ואחריו יחזרו לצפון לאימון, לאחר שהתעסוקה הקודמת שלהם - לפני הפעילות ביו"ש - התמקדה בגבול לבנון. "החיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית מייצר לחייל אתגר שונה ממה שהיה בגזרה הצפונית", מסכם סא"ל א'.
תיעוד ״בצלם״: אלאור אזריה יורה במחבל מחברון
"אני חושב שהשינוי הוא דרמטי, אם כי יש גם הרבה מאוד יתרונות", מוסיף סא"ל שטיינברג. "הרגשתי שיש פידבק מהיר מאוד לעשייה. בצפון אתה יכול להשכיב מארבים לילות שלמים ואין לך מושג מה עשית ומה מנעת, וכאן הלוחם רואה אזרח קונה ב'שער בנימין' או נוסע על הציר והוא רואה את היישוב שהוא שומר עליו, ובלילה הוא יודע אם הוא הביא את המחבל הדרוש. זה עוזר לנו לשמר את הלוחמים דרוכים ואת המתח המבצעי גבוה, וזהו יתרון משמעותי".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם