גורם בכיר באגף התקשוב: מכרז הענן של צה"ל יתבסס על קוד פתוח

מקור: דו"צ IsraelDefense

גורם צבאי בכיר באגף התקשוב התבטא ביחס למכרז הענן הקרוב של צה"ל ואמר שמדובר בענן שיתבסס על תשתית קוד פתוח של Open Stack. המכרז אמור להתפרסם ככל הנראה בתחילת 2017.

במסיבת עיתונאים שנערכה החודש הודיע משרד הביחטחון על פרסום שני מכרזים. אחד של בינוי חוות שרתים, ואחד של ה-IT לאותן חוות שרתים. המטרה היא לכנס כ-50 חוות השרתים של צה"ל היום, לכמה חוות שרתים בודדות עוד עשור. הערכות מדברות על כחמש חוות שרתים בסופו של דבר.

מבחינת תפיסת ההפעלה של צה"ל, המהלך של צמצום החוות והפיכתן לרב זרועיות הוא חלק ממהלך רחב יותר שהחל לפני צוק איתן להפוך את הלחימה בצה"ל לרב זרועית. מבצע 'צוק איתן' היה הדוגמא הראשונה לתפיסת הפעלה זו. מאז, צה"ל שוקד על הפיתוח שלה.

המהלך של כינוס חוות שרתים ומכרז הענן הקרוב הן חלק מאותה תפיסה. צבא טכנולוגי לא יכול לנוע בלי תשתית תקשרות ו-IT שתתמוך בסוף בתהליך מבצעי שאמור להתמודד עם שדה קרב שבו זמן השמדת מטרה מצטמצם למספר שניות. כולל זיהוי, סיווג, הפללה, השמדה ומשוב. עבור צבאות אחרים בעולם מדובר במדע בדיוני - עבור צה"ל זה להיות או לחדול.

כאשר משרד הביטחון פרסם את מכרזי חוות השרתים, עלתה השאלה מדוע הוא לא פרסם יחד אתם את מכרז הענן. מכרז שמתעכב כבר למעלה משנה. הסיבה הייתה נעוצה במהלך שעשה צה"ל ברמת התכנון. במקום התבססות על תשתית סגורה של ספק מסוים, רוצים תשתית פתוחה שתשאיר את צה"ל חופשי ככל הניתן מתלות בספק מסוים.

מדובר בהליך שהתחילו אותו האלוף (מיל') עוזי מוסקוביץ מפקד אגף התקשוב לשעבר ותא"ל (מיל') דני ברן כמפקד לוט"ם. השינוי לכיוון קוד פתוח החל באקדמיה למקצועות המחשב (בסמ"ח), בממר"ם, במצפ"ן - בית המתכנתים של התקשוב, בתשתית טכנולוגית לפעולה רב זרועית של צה"ל ובהחזרת מערכות לפיתוח בתוך צה"ל - בראשן טירת אג"מ - מערכת השו"ב של המטכ"ל.

התבססות על קוד פתוח מטילה את כל האחריות על צה"ל. קוד פתוח, בשונה מהתבססות על מוצר סגור של חברה מסחרית, מחייב את אנשי הטכנולוגיה של הצבא לשלוט בכלים שמפותחים יחד עם הקהילה העולמית, כאשר צה"ל עושה התאמה של המוצרים לצרכיו.

תוצאות מעשיות כבר יש למהלך הזה. צה"ל בנה חנות יישומים מבצעית לסביבת אנדרואיד כהכנה לסלולר החדש של צה"ל שהחל להיפרס באוגוסט האחרון בטכנולוגיית LTE. יש היום בצה"ל מערכת לשיתוף קוד בין הזרועות השונות, יש מערכת לקשר עם המילואימניקים, עוד מעט תושק מערכת לקשר עם המלש"ב ויש אפילו שירות צ'אט פנים צה"לי.

זאת לצד עוד מגוון יישומים מבצעיים מסווגים שאחראים על הפעלת מערכי האש של צה"ל. וכמעט הכל היום נבנה עם קוד פתוח. צה"ל גם אימץ כדוגמא את בסיס הנתונים Mongo DB שנחשב לאחד המתקדמים במשפחת הNon-SQL.

אם כך, אין זה מפתיע כי צה"ל ירצה גם תשתית ענן, כרגע פרטית, שתתבסס על קוד פתוח. את חוות השרתים ינהל הקבלן שיזכה במכרז, אבל הענן אמור לספק למתכנתים של צה"ל את האפשרות לכתוב קוד בלי להתעסק עם כל התהליכים שמתרחשים ברקע. כאשר הענן הצה"לי יקום, הוא אמור לשפר את קצב השינוי שהמתכנתים של צה"ל יוכלו לעשות ביישומים מבצעיים. ומילת המפתח בשדה הקרב העתידי היא שינויים בזמן אמת. כפי שנכתב קודם לכן, כאשר אתה צריך להשמיד מטרה במספר שניות, היכולת לבצע שינויים מהירים ביישום תקבע אם הצלחת או לא.