תובעים ברשת: המאבק בחברות שמשתמשות בנתונים שלכם
מאגר המידע העצום שמחזיקות ענקיות האינטרנט על המשתמשים בשירותיהן מציב איום מסוג חדש, אולם השינויים המתחוללים בתחום נותנים מקום לאופטימיות
ז'אנר המדע הבדיוני כבר לא כל כך בדיוני. את המידע שמחזיקים עלינו תאגידי האינטרנט גוגל, פייסבוק, אמזוןומיקרוסופט, גם השב"כ והמשטרה יחד אינם מחזיקים. פייסבוק מנטרת את משכי הזמן שאנו צופים בבני מיננו מול הצפייה בבני המין האחר, וחוקרת את מידת תשומת הלב שלנו לתכנים בעלי גוון מיני, כלכלי, פוליטי ודתי. כך היא יוצרת מאגר ביג-דאטה ענק הלומד את דפוסי החשיבה והצרכים שלנו, באופן שמשטרת המחשבות של אורוול לא הייתה מדמיינת.עוד כותרות:
- כך הפך עצמו בוז'י הרצוג לשטיח של בנימין נתניהו
- איביי רוכשת את הסטארט אפ הישראלי קוריגון
- HBO מציגה: סדרה על חטיפת שלושת הנערים

פייסבוק מנטרת את משכי הזמן שאנו צופים בבני מיננו מול הצפייה בבני המין האחר. מארק צוקרברג
צילום: EPA
מה קורה במפגש שבין המדע הבדיוני לסדרות משפטיות? פסקי דין שמבשרים על מגמה חדשה. כך למשל, שופטת בית משפט השלום בתל-אביב אביגיל כהן קבעה בעבר שהטלת אחריות על גוגל בגין הצפת תכנים פוגעניים בתוצאות החיפוש שלה תיצור אפקט מצנן, ולכן דחתה תביעה נגדה. עם השנים מונתה כהן לבית המשפט המחוזי, ונפל בחלקה לשבת בערעור על פסק שיישם את הקביעה הקודמת שלה עצמה. גוגל הייתה בטוחה בניצחונה, אלא שהשופטת הפתיעה וסתרה את פסק הדין הקודם שלה. היא קבעה שבמקרים שבהם ברור שתוצאות החיפוש משקפות תוכן פוגעני, על גוגל להסירו בתגובה לדרישת הנפגע. הפסק זכה לאשרור בעליון, וגוגל החלה להסיר תכנים פוגעניים מתוצאות החיפוש שלה.
פרק אחר עסק בטענה של התאגידים שלפיה אי אפשר לתבוע אותם בארץ אלא רק בארה"ב. למה זה חשוב? כי החוק האמריקאי קובע שענקיות האינטרנט אינן אחראיות לתכנים המפורסמים בפלטפורמות שלהן, גם אם נדרשו להסיר את התוכן וסירבו או לא טרחו לענות. הלוביסטים שלהם דאגו שהקונגרס האמריקאי יעביר חוק שמעניק חסינות מוחלטת מפני הטלת אחריות על פרסום שמפרסמים צדדים שלישיים.

אין טלפון, אין פקס, אין דוא''ל ואין שירות לקוחות. דף הסתה נגד ישראל שלא הוסר מהפייסבוק, למרות שחדל מלפעול
צילום מסך
במשך שנתיים וחצי נלחמה אמזון בבתי המשפט בישראל נגד דרישת חברת 'פרמייר ים המלח' לנהל את התביעה נגדה בישראל. אמזון הצליחה למנוע מפרמייר להגיש תביעה, אך בערעור התהפכה התוצאה. בית המשפט המחוזי קבע שאם אמזון מקיימת כנסים בישראל, וסגן הנשיא שלה מגיע לישראל מפעם לפעם והתביעה נמסרת לידיו, אפשר לנהל פה את התביעה. השופטת צ'רניאק גם חייבה את אמזון בהוצאות משפט משמעותיות, ופסק הדין אושר בעליון.
פרק מעניין נוסף היה מול פייסבוק. ריבוי ההסתה ברשת החברתית פייסבוק, פרסומי לשון הרע, הטרדות והפרת זכויות יוצרים הפכו לתופעה שכיחה. לנפגעים אין למי לפנות בפייסבוק. אין טלפון, אין פקס, אין דוא"ל ואין שירות לקוחות. מה יש? אפשרות להשתמש בכלים האוטומטיים של פייסבוק, הידועים לשמצה בחוסר היעילות ובשרירותיות שלהם.
גם כאן התרחש טוויסט: בעקבות עתירה שהגשנו התחייבה פייסבוק לספק כתובת דוא"ל לפניות ישראלים. אנחנו הישראלים נהיה העם היחיד בעולם שיקבל את האפשרות לפנות אל פייסבוק בדוא"ל בנוסף על הכלים האוטומטיים שלה.

עמדתו העיקשת חשובה וחיונית לביטחונה של מדינת ישראל. השר ארדן
צילום: אורן בן חקון
בנוסף, השרים ארדן ושקד פתחו הליך להכפפת הרשתות החברתיות לפיקוח רשויות הביטחון בישראל, זאת בעקבות חוסר המעש שלהן לנוכח השימוש ברשתות להסתה לטרור. החקיקה שמקדמים ארדן ושקד מלחיצה את פייסבוק. הרעיון שלהם הוא לחייב את הרשתות להעביר מידע על בעלי הפרופילים המסיתים לאלימות וקוראים לרצח ישראלים.
כמי שאיננו נמנה על המחנה הפוליטי של ארדן ושקד, חשוב לי לומר שעמדתם העיקשת חשובה וחיונית לביטחונה של מדינת ישראל ושל יהודים בעולם, שכן כיום מלחמות מתחילות באינטרנט. בדיוק כשם שזכות הביטוי אינה מתירה לאדם לעמוד באולם קולנוע ולצעוק סתם כך "שרפה שרפה", כך גם הסתה לאלימות ולטרור אינה כלולה בחופש הביטוי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg