ראשי » חדשות » בעולם » חדשות חוץ

מצוקרברג ועד לסוריה: מסביב לעולם בשישה משפטים

משפט המליארדים של אפל, התשלום האיראני למשפחות נפגעי הטרור, המאבק המשפטי סביב הבורקיני בצרפת והמשפט שמסעיר את חברת פייסבוק. קבלו את האירועים המשפטיים הבולטים של תשע"ו

אירופה נגד 'אפל'

אחרי שנים שבהן שילמה 'אפל' מס נמוך במיוחד על רווחיה באירופה כתוצאה מרישום פיקטיבי באירלנד, ראשי האיחוד דורשים החזר בסך 13 מיליארד אירו

 

בסוף אוגוסט האחרון הטילו ראשי הנציבות האירופית פצצה שהדהימה את ראשי ענקית הטכנולוגיה האמריקאית 'אפל'. הממונה על התחרות באיחוד האירופי, מרגרט ווסטאגר, הודיעה כי בתום חקירה של שלוש שנים הוחלט להטיל על 'אפל' קנס של 13 מיליארד אירו בגין הטבות-מס לא חוקיות שקיבלה החברה באירלנד.

לטענת ראשי הנציבות האירופית, ממשלת אירלנד גבתה מס נמוך במיוחד מ'אפל' בשיעור מקסימלי של אחוז אחד בלבד, כאשר בשנת 2014 עמד שיעור המס ששילמה 'אפל' על 0.005 אחוזים בלבד. מחברות זרות אחרות הפועלות במדינה ממשלת אירלנד גובה 12.5 אחוזי מס.

"הטבות המס שהעניקה אירלנד צמצמו באופן משמעותי את נטל המס על 'אפל' במשך למעלה משני עשורים, תוך הפרה של כללי האיחוד האירופי בנוגע לסיוע ממשלתי", אמרה ווסטאגר. "מדינות החברות באיחוד האירופי אינן יכולות להעניק הטבות לחברות נבחרות בלבד. 'אפל' צריכה להחזיר את ההטבות שקיבלה". לדברי ווסטאגר, החקירה העלתה שהסדרי המס בין 'אפל' וממשלת אירלנד בין השנים 1991-2015 אפשרו לחברת התוכנה לרשום מכירות שהתבצעו בכל מדינות האיחוד האירופי על שם 'משרד ראשי באירלנד', שהיה קיים על הנייר בלבד. בדרך זו הצליחה 'אפל' להימנע מתשלום מס על רווחים של מיליארדי דולרים כתוצאה ממכירת מוצריה במדינות האיחוד האירופי.

ההודעה הכתה בהלם את ראשי 'אפל', והם מסרו כי בכוונתם לערער על הפסיקה. במכתב פתוח שפרסם מנכ"ל 'אפל', טים קוק, הוא טען כי פסק הדין עלול להנחית מכה קשה על חברות המשקיעות באירופה. "מעבר להתמקדות הברורה ב'אפל', לפסיקה תהיה השפעה עמוקה ומובהקת על השקעות ויצירת מקומות עבודה באירופה. על פי התיאוריה של הנציבות האירופית, כל חברה באירלנד וברחבי אירופה נמצאת לפתע בסיכון של נטל מסים כתוצאה מחוקים שמעולם לא נבראו", אמר קוק, והוסיף כי "מעולם לא ביקשנו או קיבלנו עסקאות מיוחדות. אנו מוצאים את עצמנו כעת במצב לא שגרתי, שבו אנו נדרשים לשלם מסים נוספים באופן רטרואקטיבי". גם משרד האוצר האמריקאי פרסם הודעה ובה הזהיר כי "פסיקת הנציבות האירופית עלולה לפגוע ברוח החשובה של קשרי המסחר בין ארה"ב והאיחוד האירופי".

הקנס העצום שהוטל על 'אפל' גדול פי ארבעים מהקנס האחרון שהוטל במקרה דומה, והוא שווה בגודלו לכל תקציב הבריאות השנתי של אירלנד. שר האוצר האירי, מייקל נואן, אמר כי הממשלה בדבלין תערער על פסק הדין, וטען כי הפסיקה תפגע במעמדה של אירלנד כמדינה המציעה שיעור מס נמוך לחברות זרות. "הפסיקה לא מותירה לי ברירה אלא לערער. זה נחוץ כדי להגן על היושר של מערכת המס שלנו, להעניק ביטחון במיסוי לעסקים, ולקרוא תיגר על חוקי הסיוע הממשלתי של האיחוד האירופי הפוגעים בזכות הריבונית של כל מדינה לקבוע את שיטת המיסוי שלה", אמר נואן.

הטרור משתלם

בית המשפט האמריקאי ביטל פסיקה קודמת שחייבה את הרשות הפלסטינית לפצות נפגעי טרור. בפסיקה אחרת חולטו נכסים איראניים לטובת משפחות הקורבנות

 

מכה נוספת לבני משפחותיהם של נפגעי טרור. בית המשפט לערעורים בארה"ב ביטל בסוף אוגוסט פסק דין שחייב את הרשות הפלסטינית ואת אש"ף לשלם פיצויים בסך 655 מיליון דולר לבני משפחותיהם של אמריקאים שנרצחו בפיגועי תופת שביצעו מחבלים פלסטינים בישראל. את התביעה הגישו עשר משפחות שקרוביהם נהרגו או נפצעו בשישה פיגועים בשנים 2002-2004. בני המשפחות טענו כי יאסר ערפאת ואש"ף מימנו חלק גדול מהפיגועים. התביעה הוגשה בנובמבר 2014, ופסק הדין שחייב את אש"ף והרשות הפלסטינית לשלם פיצויים ניתן בפברואר 2015. עורך הדין שייצג את הרשות הפלסטינית, מרק רוצ'ון, הודיע אז כי יערער על פסק הדין.

שלושת השופטים בבית המשפט לערעורים ביטלו פה אחד את הפסיקה משנת 2015, בנימוק שהפיגועים לא אירעו על אדמת ארה"ב ולא כוונו ישירות נגד אזרחים אמריקאים.

"התקפות הטרור שהפכו את התובעים לקורבנות והובילו לתביעה הזאת היו ללא ספק נוראיות. אבל בתי המשפט הפדרליים אינם יכולים לממש את סמכות השיפוט שלהם מעבר לגבולות שנקבעו על ידי החוקה, ואין זה משנה כמה מזעזעות היו ההתקפות או כמה משכנעים היו טיעוני התובעים", נאמר בפסק הדין.

עורך דינם של המשפחות, קנט ילוביץ, הביע זעם על ביטול פסק הדין. "המחבלים שהפרו את החוק מתחבאים כעת מאחורי החוקה האמריקאית כדי להימלט מאחריות לפשעיהם. ההחלטה האכזרית הזאת חייבת להשתנות, כדי שהמשפחות האלו יקבלו צדק", אמר ילוביץ, וקרא למחלקת המדינה ולקונגרס להתערב ולהבטיח כי המשפחות יזכו לפיצוי. שר האוצר הפלסטיני, שוקרי בשארה, בירך כצפוי על הפסיקה הדרמטית. "זהו ניצחון פלסטיני שאין לזלזל בו, ומכה גדולה לכל מי שמנסה לסחוט אותנו", אמר.

במשפט דומה שהתנהל בבית המשפט העליון האמריקאי הורו השופטים באפריל השנה לחלט נכסים איראניים בשווי 2 מיליארד דולר המוקפאים בארה"ב, וזאת כדי לשלם פיצויים לבני משפחותיהם של קורבנות פיגועים שמאחוריהם עמדה איראן. ב-2007 קיבל בית משפט פדרלי בארה"ב את תביעתם של משפחות 241 קורבנות הפיגוע בבסיס הכוח הרב-לאומי בביירות בשנת 1983. השופטים קבעו כי איראן, שעמדה מאחורי הפיגוע, תשלם למשפחות פיצויים בסך 2.65 מיליארד דולר.

ב-2012 העביר הקונגרס האמריקאי חוק המאפשר לשלם את הפיצויים מתוך הנכסים האיראניים המוקפאים בארה"ב. הבנק המרכזי של איראן ערער על ההחלטה, אולם בית המשפט העליון בארה"ב דחה באפריל האחרון את הערעור וקבע כי ארה"ב תחלט 2 מיליארד דולר מהנכסים האיראניים המוקפאים ותשתמש בהם לפיצויים. "החוק משנת 2012 קובע סטנדרט חדש, המבהיר כי אם איראן מחזיקה בנכסים מסוימים, קורבנות פיגועים שנעשו בחסות איראן יוכלו לממש את אותם נכסים", קבעה השופטת רות ביידר-גינזבורג.

נפט על המדורה

בית משפט בשווייץ חייב את ישראל לשלם לאיראן סכום עתק בתמורה לנפט שהועבר לה לפני המהפכה האסלאמית. גורמים במשרד האוצר: "לא יקרה דבר אם לא נשלם"
  
 

לאחר עשרות שנים של דיונים משפטיים קבע בית המשפט בשווייץ כי על ישראל לשלם פיצויים בסך 1.1 מיליארד דולר לאויבתה המושבעת, איראן. בנוסף הטילו השופטים על ישראל לשלם הוצאות משפט בסך של כ-460 אלף דולר.

הפסיקה שמה קץ להליך משפטי שנמשך 22 שנים. בשנת 1968 הקימו ישראל ואיראן במשותף את קו צינור הנפט בין אילת ואשקלון (קצא"א), שנועד להזרים נפט איראני מים סוף למדינות הים התיכון. בנוסף החלו חברות האנרגיה הישראליות ובהן 'דלק', 'סונול' ו'פז', לרכוש נפט מאיראן.

לאחר המהפכה האסלאמית בשנת 1979 ועלייתו של האייתוללה חומייני לשלטון, נותקו היחסים בין ישראל לאיראן. ב-1994 הגישה איראן תביעה לקבל את הרווחים ממכירת הנפט שהוזרם מאז בצינור המשותף, וכן פיצוי על תאגידים משותפים שלטענת האיראנים ישראל הלאימה. סוכנות הידיעות האיראנית 'אירנא' טענה כי מדובר ב-14.75 מיליון מ"ק נפט שהזרימה חברת הנפט האיראנית הלאומית לישראל, בלא קבלת תמורה. לאורך השנים הטילה ישראל איפול על פעילותה של קצא"א בטענה כי מדובר בענייני ביטחון לאומי, גם במקרים שבהם נגרם זיהום סביבתי חמור בשל דליפת נפט.

פרוויז מינה, לשעבר בכיר בחברת הנפט האיראנית הלאומית לפני מהפכת 1979, סיפר כי במסגרת המשפט דרשה ישראל פיצוי מאיראן בסך מיליארדי דולרים על הלאמת השגרירות הישראלית בטהרן ונכסים אחרים שהפקיע המשטר האסלאמי שתפס את השלטון. "היו טענות ותביעות של שני הצדדים", סיפר מינה. את מרבית התביעות הישראליות דחו בתי המשפט בצרפת ובשוויץ.

פסק הדין הראשון בהליך המשפטי המורכב ניתן כבר בשנת 2015, כאשר בית המשפט בשוויץ פסק כי על ישראל לשלם פיצויים לאיראן. אלא שמשרד האוצר הישראלי טען כי "החוק הישראלי אוסר על העברת כסף למדינת אויב", וישראל ערערה על הפסיקה. ביוני האחרון החליט כאמור בית המשפט בלוזאן לדחות את הערעור הישראלי.

בחברת קצא"א סירבו להגיב על פסק הדין, אך גורמים במשרד האוצר הודיעו שוב כי ישראל איננה מתכוונת למלא אחר פסק הדין ולשלם את הסכום העצום לאיראן בשל העובדה כי מדובר במדינת אויב. גורמים משפטיים בישראל העריכו כי "לא יקרה לישראל דבר אם תחליט לא לשלם את הסכום. לאיראן אין אפשרות לממש את פסק הדין". עם זה, חברת הנפט הלאומית של איראן הוצאה לאחרונה מרשימת החברות הנתונות תחת סנקציות של מדינות המערב, כך שמבחינת הקהילה הבינלאומית אין מניעה להעביר אליה את התשלום.

הרס נגד האנושות

לראשונה הובא בפני בית הדין הבינלאומי בהאג לוחם איסלאמי שהשתתף בחורבן אתרי מורשת. השופטים יידרשו להכריע אם מדובר בפשע מלחמה

 

"בצער עמוק ובכאב רב אני נאלץ להודות בכל האישומים נגדי. אני מבקש מאזרחי טימבוקטו להביט עליי כמו על בן שאיבד את דרכו, ולקבל את הצער שלי". כך אמר אחמד אל-מהדי, פעיל איסלאם קיצוני העומד למשפט בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בגין פשע מלחמה לאחר שהואשם בהרס עתיקות. לראשונה מאז היווסדו בשנת 2002 נדרשים שופטיו לקבוע אם הרס עתיקות נחשב כ"פשע מלחמה".

מהדי, מורה במקצועו, נולד סמוך לעיר טימבוקטו במאלי. הוא למד חוק איסלאמי באוניברסיטה בלוב, ושם החל להקצין. לפני כמה שנים הצטרף לארגון 'אנסאר א-דין' המסונף לאל-קאעידה, שלוחמיו הצליחו להשתלט בשנת 2012 על צפון מאלי והטילו את חוקי השריעה האסלאמיים על תושבי האזור. מהדי, שמונה לעמוד בראש "מחלקת המוסר" של הארגון, החל להרוס, יחד עם חבריו באופן שיטתי, חלק מהעתיקות המפורסמות של טימבוקטו ובהן 14 מקדשים מימי הביניים, דלת מסגד חשוב, פסלים עתיקים ועוד. ההרס נעצר רק לאחר שכוחות צרפתיים פלשו לאזור וסילקו את אנשי 'אנסאר א-דין' מהשטח.

"אל-מהדי הרס מבנים וקברים שהיו התגלמות ההיסטוריה של מאלי. הוא היה מודע היטב לחשיבות המאוזוליאום, והראה נחישות והתמקדות בפעילות ההרס שלו. העתיקות שלנו הן לא מוצרי יוקרה, עלינו להגן עליהן מפני הרס וחילול", אמר התובע פאטו בנסודה בבית הדין הפלילי הבינלאומי. הוא הקרין בפני השופטים סרטון וידאו שבו נראים אל-מהדי וחבריו הורסים קברים עתיקים ודלת מסגד שנחשבו קדושים לתושבי טימבוקטו. "אנו ממונים על אמונות תפלות, ולכן החלטנו להפיל את הדלת הזאת. אנו חייבים להסיר מהנוף את כל מה שאינו שייך", נראה אל-מהדי אומר בסרטון.

אם יורשע אל-מהדי, תהיה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה מרשיע בית הדין הפלילי הבינלאומי אדם ב"פשע מלחמה" על הרס עתיקות, והיא תהיה תקדים שיאפשר להרשיע חברי ארגונים איסלאמיים קיצוניים אחרים בפשעי מלחמה בעקבות הרס עתיקות בערים שונות.

לבית הדין בהאג אין סמכות לדון בעבירות של הרס עתיקות או מורשת תרבותית בסוריה ובעיראק, שבהן פועלים רבים מארגוני האסלאם הקיצוני, אך מומחים למשפט טענו כי הרשעה של אל-מהדי בהאג תפתח את הדלת בפני בתי משפט רבים בעולם להרשיע כ"פושעי מלחמה" אנשי איסלאם קיצוני שהרסו אתרי מורשת במדינות ערב. העונש המרבי על הרס עתיקות עומד על 30 שנות מאסר, אולם התובעים במשפטו של אל-מהדי כבר הודיעו כי ידרשו להטיל עליו בין 9 ל-11 שנות מאסר.

מלחמת הבורקיני

המאבק סביב האיסור שהכריזו עשרות ראשי ערים בצרפת על לבישת 'בורקיני' בחופי המדינה מגיע לבתי המשפט. מתברר שגם שם הדעות חלוקות
  
 

הפיגוע שאירע ביולי בעיר ניס בצרפת, שבו נהרגו 86 בני אדם מפגיעת משאית שבה נהג טרוריסט מוסלמי, הביא את רשויות העיר לנקוט צעד חסר תקדים. זמן קצר לאחר הפיגוע הודיעו רשויות ניס על איסור לבישת ה'בורקיני', בגד הים המלא שאותו לובשות הנשים המוסלמיות, בחופי העיר בריביירה הצרפתית. ראשי העיר גם הודיעו כי ישלחו פקחים לחופי הים כדי לאכוף את ההחלטה, ונשים מוסלמיות שילבשו בורקיני ייאלצו להסיר אותו ולהישאר בבגד ים רגיל או לשלם קנסות גבוהים.

לטענת ראשי העיר ניס, "הבורקיני מסכן את הסדר הציבורי, ומדובר בצעד שנועד להגן על התושבים". ההחלטה התקדימית עוררה הדים בצרפת, ובתוך כמה ימים החלו ראשי ערים נוספות לאמץ את ההחלטה. שבועיים לאחר מכן הצטרפו כמעט שלושים ערים נוספות לאיסור לבישת בורקיני בחופי הים.

תגרה שהתפתחה על חוף הים בקורסיקה בין תושבים מקומיים לקבוצת מוסלמים ששהתה בחוף הים, סייעה לראש העיר סיסקו לנמק את ההחלטה. "המתח כאן גבוה מאוד. קיבלתי את ההחלטה לטובת ביטחון ושלום הציבור", אמר. אפילו ראש ממשלת צרפת, מנואל ואלס, הביע תמיכה בהחלטה, ונשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי קרא "להטיל איסור כולל בכל צרפת על לבישת בורקיני".

לצד מי שתמכו בהחלטה, רבים התנגדו לה בחריפות. ארגוני זכויות אדם צרפתיים ובהם 'הליגה לזכויות אדם' ו'הקולקטיב נגד אסלאמופוביה' מיהרו לפנות לבית המשפט המנהלי העליון בדרישה להכריז על האיסור ללבישת בורקיני כ'לא חוקתי'. הארגונים כיוונו את עתירתם כלפי עיר אחת, וילנב-לובה הסמוכה לניס. שופטי העליון קיבלו את העתירה וקבעו כי לאיסור אין הצדקה. "הרגשות והחששות הנובעים ממתקפות טרור אינם סיבה מספקת להצדיק את האיסור על לבישת בורקיני. בגד הים אינו איום על שלום הציבור או סיכון היגייני, מוסרי או בטיחותי", כתבו השופטים.

ארגוני זכויות האדם חגגו את ניצחונם וטענו כי הפסיקה תחייב גם את 29 הערים הנוספות שהטילו איסור על הבורקיני בחופיהם, אלא שהחגיגה הייתה מוקדמת מדי. ראשי ערים רבים הודיעו כי אינם מתכוונים לבטל את האיסור, וכמה מהם פנו לבתי משפט נוספים כדי לקבל אישור להחלטה. בית המשפט בקורסיקה קיבל את הטענות וקבע כי האיסור חוקי. "מדובר בצעד הכרחי שנועד להגן על הסדר הציבורי", כתבו השופטים.

כעת מתכוונים ראשי הערים האחרות לנצל את הפסיקה האחרונה כדי להמשיך באיסור על לבישת הבורקיני, בעוד ארגוני זכויות האדם מבטיחים להמשיך ולהיאבק על זכותן של הנשים המוסלמיות לכסות את גופן כמנהגן. המאבק המשפטי, כך נראה, רחוק מלהסתיים.    

מביט ומקשיב

סטודנט אוסטרי תובע את פייסבוק בטענה שהיא אוספת מידע אישי על משתמשיה. בית המשפט האירופי לצדק יקבע אם התביעה תוכל להפוך לייצוגית

 

מקס שרמס, סטודנט אוסטרי למשפטים, החליט להכריז מלחמה נגד פייסבוק בטענה כי הרשת החברתית אוספת עליו מידע אישי רב ומפרה את פרטיותו. בית המשפט העליון באוסטריה הורה להעביר את התביעה לבית המשפט האירופי לצדק, שיידרש להכריע אם שרמס יוכל להפוך את התביעה לייצוגית.

כבר בשנת 2011 ביקש שרמס מפייסבוק את המידע שנאסף עליו לאורך שלוש השנים שבהן השתמש ברשת החברתית. כאשר קיבל את הדיסק ובו המידע, הוא לא האמין למראה עיניו. כמעט כל המידע והפעולות שביצע במהלך השנים בפייסבוק תועדו באופן שוטף. שרמס החל בקמפיין תקשורתי רחב היקף, שבו ביקש ממשתמשים נוספים החשים כי פרטיותם נפגעה להצטרף אליו לתביעה ייצוגית נגד הרשת החברתית.

ב-2014, לאחר שהקים את קרן 'אירופה נגד פייסבוק', הגיש שרמס לבית המשפט באוסטריה תביעה בשמם של 25 אלף משתמשי פייסבוק נוספים ממאה מדינות שונות, וביקש להכיר בה כתביעה ייצוגית. בתביעה טען שרמס כי פייסבוק מציגה מדיניות פרטיות לא חוקית, ושהיא אוספת ומעבדת נתוני לקוחות שלא כחוק. הוא דרש לפסוק פיצויים בסך 500 אירו לכל משתמש פייסבוק שהצטרף לתביעה.

פייסבוק מצדה טענה כי לבית המשפט באוסטריה אין סמכות לדון בנושא, ונציגיה הוסיפו כי "שרמס אינו צרכן אלא פעיל, ולכן אינו יכול לייצג צרכנים אחרים". לאחר שנתיים של דיונים החליטו שופטי בית המשפט העליון באוסטריה להעביר את ההחלטה לבית המשפט הגבוה בצדק בלוקסמבורג. שרמס הביע תקווה שבית המשפט האירופי לצדק "יהיה 'ידידותי לצרכן' גם במקרה הזה, כפי שהיה בעבר. למלא אלפי תביעות באלפי בתי משפט ברחבי העולם יהיה הליך מגוחך". בשנה שעברה כבר נחל שרמס ניצחון מול פייסבוק, כאשר בית המשפט האירופי לצדק קבע כי הסכם שנועד להעביר מידע על משתמשים שלחצו על כפתור ה'לייק' בפייסבוק ובאמזון מהאיחוד האירופי לארה"ב איננו חוקי.

דוברת פייסבוק הגיבה להחלטה להעביר את המקרה לבית המשפט האירופי: "טענותיו של שרמס כבר נדחו פעמיים בנימוק שאינן יכולות להיות 'תביעה ייצוגית' מטעם צרכנים אחרים בבית משפט אוסטרי. אנו מצפים להביא בפני בית המשפט האירופי לצדק את התשובות כדי לפתור את הטענות הללו", נאמר בהודעת הדוברת.

בחודשים הקרובים יקבעו שופטי בית המשפט האירופי לצדק אם פייסבוק אכן הפרה את פרטיותם של משתמשיה, פסיקה שעשויה להיות תקדים כלפי אתרים ורשתות חברתיות אחרות האוספות מידע על משתמשיהן.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg