ראשי » חדשות » משפט ופלילים

זדורוב מחכה: הדו"ח על המכון הפתולוגי חייב להתפרסם

לאורך השנים התקיים שיתוף פעולה בעייתי בין הפרקליטות למכון לרפואה משפטית, כדי להרשיע נאשמים. פרסום הדו"ח שנכתב בנושא הוא שלב הכרחי בדרך לתיקון המצב. משפט זדורוב כמשל

אי-שם בירושלים שוכב מוצפן בכספת, מוקף בחומה מרשימה של צווי איסור פרסום, מסמך שכל אזרח ישראלי חייב לקרוא. חשיפת המסמך איננה עלולה לפגוע חלילה בביטחון המדינה. להפך; אם הוא יראה אור, אזרחים רבים עשויים לחדש את אמונם בעקרון החתירה לצדק, ובטווח הארוך - האמון של כל אחד מאיתנו במערכת המשפט עשוי לגדול.

עוד כותרות:
- אבו מאזן עבר אירוע לבבי והובהל לצנתור
- רקטה בעוטף עזה; צה"ל הגיב בירי פגזים
- נעצרה חוליית חיזבאללה שתכננה פיגועים בארץ

 

עשרות העמודים הללו, שספק אם אי-פעם תראו, ואם כן - הם יצונזרו אולי עד שעוקצם יקהה, מתארים התנהלות קלוקלת של שנים. במרכזה מערכת היחסים הבעייתית - מזמן לשון המעטה לא הייתה נחוצה כל-כך - בין רופאי המכון הלאומי לרפואה משפטית ובין רשויות אכיפת החוק בישראל, בדרך להרשעת נאשמים במשפטים פליליים. אם הגצים שהצליחו להתעופף מהתנור האטום הזה נכונים, מדובר ברעידת אדמה משפטית של ממש.

כדי להבין עד כמה העניין נוגע לכל אחד מאיתנו, צריך להתעכב לרגע על תפקידם הקריטי של הרופאים המשפטיים במערכת עשיית הצדק. שופט בדימוס אמר לי פעם שבשבילו הרופא המשפטי היה א-לוהים. במשיכת עט או תקתוק מקלדת יכול הרופא המשפטי להביא לזיכוי נאשם, או לחלופין לשלוח אותו לשנים ארוכות בכלא. הרופא המשפטי יקבע, למשל, האם אלאור אזריה הרג את המחבל השכוב על הקרקע או ירה בו לאחר שכבר מת; הוא יסביר להורי הלוחמים אורון שאול והדר גולדין מדוע מבחינה מדעית יקיריהם אינם בין החיים; הוא יחליט באיזו סכין השתמש רומן זדורוב כשרצח את תאיר ראדה. כששוטר או פרקליט מקבל מהרופא המשפטי חוות דעת התומכת בקו החקירה או בכתב האישום שלו, הוא נמצא בדרך הסלולה לניצחון במשפט.
 
הדו"ח שביקשה הנציבה היוצאת של מערך הביקורת על הפרקליטות, השופטת בדימוס הילה גרסטל, לפרסם השנה, מצביע על מקרים שבהם התביעה והרופאים המשפטיים שילבו ידיים באופן מפוקפק בדרך להרשעת נאשמים. אם זה נכון, ספק אם ישנה מוגלה משפטית הדורשת ניקוי וחיטוי יותר מזו. אם זה חשוב כל כך, מדוע הדו"ח הזה איננו מופיע חשוף לעין כול באתר משרד המשפטים? למה לא מחייבים את המערכת לקרוא, ללמוד ולהתנקות?

הסיבה היא מלחמה משפטית עיקשת שאותה מנהל בשנה האחרונה ועד העובדים של הפרקליטים נגד פרסום הדו"ח במתכונתו הנוכחית. הפרקליטים המבוקרים בדו"ח טוענים כי לא יוכלו להגן על שמם. יש מידה של צדק בטיעוניהם. אסור שתובעים בפרקליטות ירגישו מאוימים. הפרקליטים עובדים קשה בדרך להפוך את המקום הזה לטוב יותר לחיות בו. מדינה שמנסה לנקות את שורותיה משחיתות זקוקה לפרקליטות חזקה, וצריכה להעניק לה גב תומך.
   
אבל על הפרקליטות מצדה מוטל להחזיר בשקיפות מלאה, וביכולת לקבל ביקורת גם כשזה כואב. דווקא כדי שימשיכו להיות עוצמתיים, הפרקליטים נדרשים להזיז לרגע את עצמם הצדה, לקחת את הסיכון ולהסתכל על טובתם של הכוכבים השקופים האמיתיים בסרט הזה.

בדיון הסוער שהתקיים בעניין פרסום הדו"ח בבית המשפט העליון, שבו צופפו עשרות פרקליטים שורות בספסלי האולם, תרתי משמע, כדי לתמוך בחבריהם, בלטו בהיעדרם הקולות החשובים באמת, אלה שחשפנו השנה בתחקיר מקיף ב'עובדה': קולו של קצין השב"ס העומד למשפט על הריגת שכנו בעקבות סדרת שינויים תמוהים שנעשו בדו"ח הפתולוגי; קולו של אלכסנדר סרקוב שישב שנים במעצר, בין השאר בגלל דו"ח פתולוגי מוזר, עד שפרקליטה נאלצה לסגת בחצי פה מכתב האישום; קולו של ג'אבר אבו-קיידר, בעל חברת משאיות מהדרום, שזוכה בעור שיניו מכתב אישום של גרימת מוות ברשלנות, אחרי שהדו"ח הפתולוגי בעניין האישה שדרס שונה תוך התכתבות ערה בין השוטר המטפל בתיק ובין הרופא המשפטי שניתח את הגופה.

לפעמים כשאני מגיע להרצאות מול עובדי מדינה, אנשים מלב הממסד, אני עורך ניסוי קטן. בסיום ההרצאה אני שואל מי מאמין שרומן זדורוב רצח את תאיר ראדה. האחוזים מדהימים. בודדים מאמינים שזדורוב הוא הרוצח. ואלה, כאמור, אנשים שאמורים להביע במערכת אמון יותר מכל אחד אחר.
 

אני, אגב, מאמין לחלוטין במערכת המשפט, כולל תוצאות משפט זדורוב. אבל אני לא משנה. עשרות האצבעות שמורמות ומביעות מבלי משים חוסר אמון מדאיג בעבודת הפרקליטות ובקביעות השופטים, צריכות להדיר שינה מעיני כולנו. תמיכה של הפרקליטות בפרסום הדו"ח החשוב בעניין המכון לרפואה משפטית, עשוי להיות צעד ראשון בדרך לתיקון.

- עמרי אסנהיים הוא כתב ותחקירן בתוכנית 'עובדה'. ספרו 'לתפוס רוצח' על פרשת שמעון קופר ראה אור לאחרונה

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg