ראשי » חדשות » בעולם » חדשות חוץ

זוכה פרס נובל ברפואה: אתמוך במדענים צעירים

פרופ' יושינורי אוסומי מטוקיו, שזכה בפרס היוקרתי, אמר כי בכוונתו להשקיע את הכסף הרב שבו זכה בהקמת מרכז מחקרי חדש ומערכת תמיכה במדענים צעירים. "אני לא רוצה לחיות בבית יוקרתי. אשמח אם אוכל לעזור לאחרים באמצעות כספי הזכייה"

המיקרוביולוג יושינורי אוסומי הביע את רצונו לבנות מרכז מחקרי חדש למיקרוביולוגיה ולהקים מערכת תמיכה במדענים צעירים, יממה לאחר ששמע כי זכה בפרס נובל לשנת 2016 בתחום הרפואה.

עוד כותרות:
מחקר בטכניון: טיפול בסרטן מחמיר את המחלה
הלקח של קרדשיאן: "אפסיק לנפנף בעושר"
3 מתכונים קלילים לסעודה מפסקת

"הקמת מרכז מחקר תמיד הייתה חלומי", אמר אוסומי (71), פרופסור במכון הטכנולוגי של טוקיו, בריאיון שנערך ביום שלישי עם 'יומיורי שימבון'. "הייתי רוצה ליצור אווירה שבה מדענים צעירים יכולים לעסוק במחקר במרץ רב יותר".
 
הריאיון נערך בקמפוס של אוניברסיטת אוקיאמה שבמחוז מגורו בטוקיו. בתור זוכה פרס נובל יקבל אוסומי מענק כספי על סך שמונה מיליון קרונות שוודיות – כ-937 אלף דולרים. בריאיון, עם זאת, הוא הביע נכונות לדחוק בממשלה לסייע כלכלית למיזם שלו, באמצעות הקמת מערכת תמיכה במדענים צעירים.

המענק "הוא כסף רב", הוא הסביר, "אבל אין בו די. אעריך אם הממשלה תראה אפילו עניין מועט ביותר, ותקדיש מחשבה לבניית מערכת כזאת. גם אני אנקוט כל מאמץ". קודם לכן אמר אוסומי במסיבת עיתונאים: "אני לא רוצה לחיות בבית יוקרתי או לנהוג במכונית זרה. אשמח אם אוכל לעזור לאחרים באמצעות כספי הזכייה".

החלטתו של מכון קרולינסקה להעניק את פרס נובל לאוסומי מעלה על נס את מחקרו על אוטופגיה – תהליך ביולוגי בסיסי ביותר שבו מתפרקים רכיבים לא נחוצים או לא מתפקדים של התא החי.

עם זאת, המדען הביע דאגה מההתקדמות הלא מספקת של המחקר הבסיסי בתחום, עיכוב שלדבריו נובע מייחוס חשיבות רק למחקרים בעלי השלכות יישומיות. 

אוסומי הדגיש את החשיבות של חקר מיקרואורגניזמים, כולל השמרים. מחקרו על השמרים, יצורים שקל מאוד לצפות בהם, סייע לו לזכות בפרס נובל. "מחקר יישומי לעולם קשור גם למחקר היסודי", הוא אמר.

אוסומי חזר גם על השקפתו הוותיקה: "אני מקווה שאנשים צעירים יעמדו מול האתגרים, ושיאמינו שבאופן כלשהו דברים יעבדו". עם זאת, הוא הצביע על הקושי של מדענים צעירים להתקדם לעמדות בכירות יותר, כולל אלה של פרופסורים, אם הם ממשיכים במחקר בסיסי – כמו ניסויים בשמרים, למשל. "התמיכה בחוקרים צעירים דורשת הפניית אמצעים ומציאת דרכים לעשות כן, ואני אנקוט מאמצים לשם כך".

"תמיד יש מידע מתחת למיקרוסקופ", הוא ציין עוד במסיבת העיתונאים ביום שני, שהתכנסה בעקבות הכרזת מכון קרולינסקה על זכייתו. "כשהתחלתי לחקור שמרים, אמרתי לעצמי שאעשה מה שאחרים לא עושים", הוא העיר בחיוך.

ב-1974 נסע אוסומי בן ה-29 לארה"ב כדי ללמוד שם. לאחר שנה הוא החל לגדל את זקנו, שמאז הפך סימן ההיכר שלו. "היו לי פנים נעריים, ולא רציתי להיראות כמו בחור צעיר", הוא סיפר. בערך באותה עת הוא החל להתעניין במחזור חלוקת השמרים. תחום מדעי לא כל כך מפותח.

השמרים שבהם השתמש במחקריו המדעיים נראו שונים זה מזה. כמה היו דקים, ואחרים עגולים. אם תא היה במצב מורעב, חומרים גרגיריים קטנים יותר הצטברו ונעו סביב בקדחתנות. בקיץ 1998, כעשר שנים לאחר שחזר משלוש שנות מחקר באוניברסיטה אמריקנית, גילה אוסומי את התהליך שמניע את תופעת האוטופגיה באמצעות מיקרוסקופ אופטי, והגיע להישג הראשון מסוגו בעולם בתחום. התופעה הזו מספקת רמזים למחקר על טיפולים בסרטן ובסוכרת.

בהמשך גבר העניין המדעי באוטופגיה בגלל הקשר שלה למחלות, ומספר המחקרים שהתפרסמו בתחום הלך וגדל. עם זאת, אוסומי עדיין נחוש במיוחד להמשיך במחקרים משלו בתחום. "אין קו סיום שצריך לחצות במדע", הוא הסביר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg