ראשי » חדשות » דעות

על חטא שחטאנו: איך השמאל פספס את אזריה?

איך לא הפכנו את הסיפור של החייל הקרבי מרמלה, בן למעמד הבינוני-נמוך ומזרחי, לסמל של חוסר התוחלת בשליטה הצבאית הישראלית בשטחים? סמל לניתוק בין שלטון הימין לשולחיו? בינתיים, בנט רוכב על נמר הפופוליזם

בשער גיליון ראש השנה של "מקור ראשון" הופיע איור של אלאור אזריה. תמונת גוף עם נשק במבט נערי חצי מתריס, חצי בוהה. הבחירה של אזריה ומשפטו, לאירוע השנה בישראל, עוררה זעם רב. האם מדובר בגיבוי למעשה פושע ורשלני, בשם קמפיין "הילד של כולנו"?

עוד כותרות:
- מזדעזעים ממנהג הכפרות? תסתכלו בצלחת שלכם
- מוקדם להספיד את טראמפ, לקלינטון יש את וויקילקס

אולי אז נזרעו הזרעים לאמירה הפופוליסטית של שר החינוך, נפתלי בנט, על חנינה לאזריה. בנט מסמן את הקוים: המחנה הלאומי, הימין האידיאולוגי, מצטרף לתמיכה העממית באזריה. למולם עומדים, לתפיסת הציבור, השמאל, ומי שמתעקשים על שלטון החוק. המשוואה הזו הפכה, למרבית המופרכות, את בוגי יעלון לראוי בעיני השמאל. משל נואש השמאל מלהוות חלופה פוליטית בפני עצמו, והוא הופך שחקן בדרך להמלכת מנהיג הימין, וראש הממשלה, הבא.
 
ערב יום הכיפורים תשע"ז יכול להיות זמן נכון להכאה על חטא: איך פספסנו את אלאור אזריה? איך לא הפכנו את הסיפור שלו, על כל מרכיביו, הסיפור של חייל השדה הקרבי מרמלה, בן למעמד בינוני-נמוך ומזרחי, לסמל של חוסר התוחלת בשליטה הצבאית הישראלית בשטחים, לסמל האולטימטיבי של הסיסמה "הכיבוש משחית"? לסמל לניתוק בין שלטון הימין לשולחיו?

שהרי צמצום התמונה לחפות או אשמה של אזריה, משחקת לידי הימין. היא מאפשרת לשולחיו של אזריה לרחוץ בניקיון כפיהם ולתומכיו לזעוק (במידה מסוימת של צדק) שמדובר בתסמונת הש.ג. היא מאפשרת לבוגי יעלון, מי שהבטיח לי ולילדי בעוטף עזה סבב כל שנתיים, וסירב לכל ניסיון להגיע להסדרה ארוכת טווח, להיהפך לגיבור שלטון החוק. והכל משום שגיבה את הגילדה המקצועית שלו, אנשי הצבא. כאשר היורים היו מפקדים בכירים, יעלון היה בבחינת בל יראה ובל ימצא.

איך פספסנו, בשם שלטון החוק, את האפשרות להצטרף למחאה ולקרוא בקול גדול: הוציאו את הילדים שלנו מהקסבות של חברון ובית לחם. לא משם תבוא תהילתנו. ללא אפשרות לניצחון כלשהו. שם ישנם רק זרעי פורענות.
 
לא מדובר במתן חנינה לאזריה, כפי שהציע בנט, שגם רוכב על נמר הפופוליזם וגם מסמן את עצמו כמי שאיננו קשור לאסטרטגיה שדחפה את אזריה לסיטואציה הטראגית. אפילו לא בעצימת העיניים למול האחריות של אזריה לפשע רשלני ומופקר.

מדובר בהרחבת התמונה, זום אאוט. מדובר בקריאה להעמיד לדין ציבורי את מפקדיו העליונים של אזריה, מתווי המדיניות, ראש הממשלה ושר הביטחון. לשים זרקור על הממשלה והקבינט הביטחוני- מדיני, החסר כל תפיסה שתחלץ את אזריה ודומיו מסיטואציות שכאלה. לשים זרקור על העובדה שלא מדובר ביוצא דופן, אלא באירוע שחוזר על עצמו, מדי שנה, בצורות כאלה ואחרות, עשרות ומאות פעמים. מדובר בסימון חלק משמעותי מטענות המצדדים באזריה, כטענות ראויות המסמנות, לצד המשפט הצבאי, שראוי שיתנהל באופן ממצה, אשמים כבדים בהרבה.

וכן, אני מסתכל על הסיטואציה גם כאבא. שילדיו והילדים מסביבתו הפריפריאלית, והלא פריבילגית, עלולים למצוא את עצמם בסיטואציות דומות מאוד בשנים הקרובות. בני 19 חמושים, המיישמים את השליחות של כולנו. וקוראים גם את המסרים הפורמליים וגם את רוח הדברים. את הקריאה של שרי קבינט למחבלים מתים. אמירה שמחליפה מדיניות רצינית, שיכולה להביא לשינוי המצב.

והמצב לא ישתנה אם בוגי יוכתר לאביר זכויות אדם, ואלאור אזריה לעשב שוטה יוצא דופן, גזען וקיצוני, הראוי להכיל את כל הזעם שלנו על מאה שנות סכסוך וחמישים שנות כיבוש.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אבי דבוש

ממייסדי מועצת הנגב וחבר מנהיגות תנועת הפריפריות

לכל הטורים של אבי דבוש