
צבא המצולות
לוחמי הילת"ם מתמרנים בגבולות הימיים ומונעים חדירות תת ימיות בחופי עזה. "אנחנו כמו יחידת יהלו"ם של הנדסה קרבית, שגם יודעים לצלול" הם אומרים. אור הלר עם הלוחמים שבמעמקים
הילת"ם הוקמה בתחילת שנות השמונים. "הייתה יחידה שנקראה 707 בזמנו שיצאה משייטת 13 ואלו היו שתי יחידות הצלילה של חיל הים", מספר סא"ל קאופמן בראיון לישראל דיפנס, "במלחמת ההתשה היו לשייטת 13 הרבה משימות ואז 707 עשתה גם משימות ימיות, מארבים ולחימה. אחרי המלחמה הגיעו למסקנה שלא צריך שתי יחידות צלילה לוחמות. במבצע "אביב נעורים", חבלנים של הילת"ם הצטרפו לפושטים בביירות, והיום היא אחראית על כל התחום המקצועי של הצלילה התת ימית בחיל הים. בחיל הים יש צוללי תקיפה, ויש את הילת"ם שעובדת בתווך הימי. ביחידה יש פלגה טכנית לוגיסטית: היא אחראית לציוד הצלילה, כלי עבודה וכלי תובלה וכלים משימתיים וכלי שייט. המון ציוד. ביחידה יש גם פלגת הכשרות, פלגת צוללים ופלגת חבלה שזה חבלנים ימיים. הדבר הראשון שאנחנו עושים זה הצלה. זה הדבר הכי חשוב. למשל צוללת של חיל הים נמצאת עכשיו בים ויש לה תקלה, אנחנו יודעים לאתר את הצוללת ולסייע לה. קודם כל למצוא אותה. אנחנו עובדים בתווך הימי, לא רק משתמשים בו כדי לעבור ממקום למקום".
חלק מהכשירות של הילת"ם זה גם לתקן תקלה של צוללת שנמצאת גם אלפי קילומטר מישראל?
"כן. יש לצוללת עצמה כל מיני נהלים להיחלצות. הם יכולים קודם כל לשבת ולחכות. הם יכולים לצאת אחד אחרי השני מהצוללת אל המים, ואז הם צפים על המים ואנחנו אוספים אותם. ואנחנו צריכים גם לדעת איך לסייע להם כשהם לא רוצים לצאת החוצה מהצוללת".
כדי לא לסכן את חשאיות המשימה למשל?
"יכול להיות שהם יעדיפו להישאר בתוך הצוללת. אנחנו יודעים להגיע אליהם ולסייע אליהם גם כשהם בתוך הצוללת ולהחדיר להם צינור אוויר ולתקן אותם. חיל הים עשה תרגיל גדול באיטליה לא מזמן שכלל סיוע לצוללות. במציאות זה מעולם לא קרה אבל היכולת מאד גדלה והתרחיש נעשה ריאלי בעקבות אסון האח"י דקר. אם זה יידרש, אנחנו נגיע למרחק אלפי קילומטרים מישראל ונסייע לצוללת שנתקעה".
אבל הילת"ם יודעת לסייע גם בחילוצים פשוטים הרבה יותר.
"אנחנו מסייעים במקרה של שיטפונות למשל. תמיד תראה אותנו שם. כל שנה בחורף. מחלקת המבצעים במטכ"ל מפעילה אותנו ואנחנו מגיעים עם כלי שייט קטנים ומחלצים. כשיש שיטפון ומיכלי גז צפים. המדינה השתפרה מאד בתחום הניקוזים. אני כילתמני"ק צעיר כל חורף הופעלנו בקריות ובירדן והיום יש לזה יותר מודעות".
החיפושים בכינרת
בוא נדבר על מבצע החיפושים הכי משמעותי של הילת"ם מאז הקמתה, החיפושים אחר טייס חיל האוויר סגן יקיר נווה ז"ל, מדריך טיסה בחיל האוויר שהתרסק בכינרת ב-1962 עם מטוס פוגה מגיסטר.
"הילת"ם מובילה את החיפושים אחר טייס חיל האוויר יקיר נווה ז"ל. בשנת 1962 (ואני בכוונה מציין את השנה, כי אין בעולם מדינה שמשקיעה כל כך הרבה זמן, מאמצים ומשאבים בחיפוש אחר מישהו שאנחנו יודעים שנהרג, בכדי להביא אותו לקבר ישראל) התרסק באמצע הכינרת מטוס חיל האוויר ושנה אחר כך מצאו חלק ממנו ומצאו את החניך ואת הטייס לא מצאו לעולם. לפני עשר שנים בערך אנחנו הבנו איפה נמצא הזנב של המטוס, באמצע הכינרת. כמה מאות מטרים ממנו מצאנו את הכנף. התחלנו להוציא את כל חלקי המטוס מהכנרת. הבאנו סונאר ומיפינו את הכינרת. ושלפנו הכל החוצה. הוא לא נשטף החוצה מהכינרת. והיו חלקים שבלטו מהקרקעית במעין זיז כזה. במהלך כל השנים הללו הכנרת מתכסה בקרקעית עוד ועוד. בנינו ממש מטוס שלם בקרקעית ועשינו מיפוי של הקרקע יחד עם יחידת אית"ן, היחידה לאיתור נעדרים. ואז מצאנו את הדופן של תא הטייס והתחלנו לשאוב את הכנרת עם שואב שבנינו. אז הוצאנו את האקדח של יקיר נווה ז"ל לפני חמש שנים, וגם שעון, שאלמנתו זיהתה. בתמונה אפשר לראות שזה אותו שעון, ומצאנו את הקסדה של יקיר. היום אנחנו יודעים שהוא באזור. אנחנו צוללים לעומק של 32 מטר. חושך מוחלט. ואתה חופר בתוך הבוץ. הכל קבור מתחת לחצי מטר בוץ ואתה לא רואה שם שום דבר. יש לנו איתנו אנתרופולוג שיודע להבדיל בין עצמות אנושיות לבין עצמות מהחי. אנחנו מוצאים המון עצמות מהחי ועד עכשיו לא מצאנו אותו. אנחנו עובדים יחד עם חיל האוויר ואני מאמין שאנחנו עוד נמצא אותו. זו חקירה מאד מסודרת. זה אירוע יוצא דופן. אנחנו משקיעים בזה חודש בשנה. בדרך כלל במרץ אפריל. בקיץ מאד קשה לעבוד שם ואנחנו רוצים להשיג את הים הכי נוח. בחורף יש את המגבלות של החורף ולכן אנחנו עובדים בעונת מעבר. היעד הוא למצוא אותו. לקחנו תאונות קודמות כדי לבחון את המשפך פיזור על המטוס. זה משהו מאד מקצוע. הוא היה בן 23 שהוא נהרג. הוריו נפטרו כבר, אך אלמנתו ואחיו מחכים לקבור אותו בקבורה ראויה, אני בטוח שנמצא אותו".
מה התפקיד שלכם בשגרה בתיקון של כלי שייט של חיל הים?
"אחד הדברים הטובים שיש ביחידה זה לעבוד מתחת לכלי שייט ולתקן אותו ובכך למנוע את ההספנה שלו, כלומר הוצאתו מהמים לטיפולים במספנה. אם יש תקלה בצנרת של ספינת טילים סער חמש שמשפיע על מנוע הקירור שלה זה פוגע בכשירות שלה. אי אפשר לפתוח אותה בים כי אתה מפרק את הצנרת ואז הספינה יכולה לטבוע. להספין ספינה זה להוציא אותה ממבצעיות: לפרוק אותה מכל הדלק, לפרוק אותה מכל הנשק. זה זמן ארוך מאד. לכן בנינו אתר שאתה מרכיב מלמטה וסוגר אותו ואז הוא יבש מבפנים. אנחנו עובדים 4 שעות ומונעים בכך הספנה של סטילי"ם. אין כאן תהילה גדולה אבל זו עבודה מאד מורכבת. זה לקחת אטמים ענקיים להתאים אותם לסטילי"ם. יש לנו ידע איך לתקן סטילי"ם וצוללות. אני חייב לאטום אותם מבחוץ כדי שלא יחדרו אליהם מים".
מה התפקיד של הילת"ם בשמירת הגבולות הימיים של ישראל?
"במדינתנו יש לאורך כל הגבולות גדר מסיבית: תראה את גבול מצרים ואת רמת הגולן. בים לצערי אנחנו לא יכולים לספק גדר כזו, כי הים מיד ישבור אותה.
כדי לבנות גדר כזו צריך לייבש את הים. יש לנו כמה אפשרויות: אנחנו שמים מצופים לאורך הגבולות. אנחנו צריכים לקחת בחשבון לא רק את האויב אלא גם אוכלוסייה אזרחית שדגה: הלבנונים דגים, העזתים דגים, וחייבים להציב להם גבול עד איפה הם יכולים לדוג. אם אתה דייג, לא מעניין אותך הגבול אלא הדגים. והם כל הזמן רוצים להתקרב יותר ויותר אלינו. יחידות הבט"ש (ביטחון שוטף) ותחנות החוף של חיל הים אחראיות על שמירת הגבולות אבל אנחנו מציבים את המצופים. בעזה לא מזמן הגדלנו להם את טווח הדייג משישה לתשעה מייל ימי בהתאם להחלטות מדיניות. אנחנו מציבים בגבולות מורכבים. אני לא יכול להגיד איפה ואני לא יכול להגיד כמה. אנחנו אחראים על ההתקנה והשמירה והאחזקה של הדבר הזה. קח למשל מכ"ם בחוף: יש לו ניסויים ותחזוקה וטיפולים. כל ההבדל הוא שזה מכ"ם מתחת לים בלב ים ".
אנחנו נראה בקרוב התגברות של ניסיונות החמאס והחיזבאללה לחדור דרך הים?
"הם כבר ניסו להגיע בתווך התת ימי כמו שראינו ב"צוק איתן" בחוף זיקים. חיל הים עושה הכל כדי לעצור את החדירות התת מימיות. חיל הים משפר את המענה לאיום התת ימי עד לחסימה תת ימית הרמטית. הייתה עבודה מצוינת ובסופו של דבר עצרנו אותם. היה תחקיר מקיף בנושא".
כלומר אנחנו נראה חדירות מהחוף בסיבוב הבא בלבנון או בעזה?
"אנחנו ערוכים. ב"צוק איתן" השתתפנו במשימות ימיות שקשורות לחיל הים שאני לא יכול לפרט".
איך הילת"ם מסמנת את גבולות הים?
"בגבול הימי בשלב מסוים זה עמוק מדי ואי אפשר לקשור את המתמרים לקרקעית ואז אי אפשר לשים אותם שם. בגבול יבשתי אתה בא עם שופל ותוקע עמוד. בים יש רוח ויש גלים. אנחנו לא יכול להרשות לעצמנו שהמתמר יסתבך וייסחף ללבנון או עזה כי זה יכול להתפתח לתקרית. אלו מערכות ששוקלות טונות, המצופים האלה. ולפיהן הדייגים הלבנונים יודעים לא לעבור את הגבול. בסוף הדבר הזה חי בים ובסערות הוא מיטלטל באופן משמעותי. אם חיל הים יחשוב שהוא צריך לשים על זה סנסור הוא יעשה את זה... המערכות צלילה שלנו הן מערכות צלילה סגורות שלא מעלות בועות אל פני המים, כמו המערכות של שייטת 13".
כמו יהלו"ם שיודעים לצלול
עד כמה עדיין מודאגים הצוללנים מהשנים בהן הם צללו בקישון המזוהם?
"אחרי הצלילות שלי בקישון, כשעוד היה אפשר ויש אחרי מעקב שנתי, אני לא מודאג. חיל הים השתפר מאד מאז אירועי הקישון. היום, לאורך כל חופי הים, כל שבוע לוקחים דגימות ולוקחים אותן למעבדה לבדיקות ביולוגיות. פעם בשנה עושים בדיקות כימיות ומוודאים שאין מתכות כבדות. היום בקורס חובלים או שייטת 13 אתה נכנס לאתר ובודק אם זה אדום או ירוק. אם אפשר לצלול שם או לא. אם אני צריך לעשות משימה מבצעית במקום מזוהם יש לי חליפות יבשות שמבודדות את הצוללן שהזיהום לא יפגע בו. היו סיטואציות מבצעיות שבהן היינו צריכים לצלול במקום מזוהם שמפקד חיל הים הקודם אליעזר מרום (צ'ייני) לא אישר לנו לצלול בגלל הזיהום. מדובר בילדה רוז פיזם שמצאו אותה בירקון. התכוננו לרדת לתוך הירקון ובסוף אזרחים מצאו את המזוודה על הירקון. רצו שנשתתף ונצלול בירקון ולהביא את הציוד היבש ולא קיבלנו אישור. אם האזרחים לא היו מוצאים אותה אני בטוח שהיו משתמשים בנו. יש לנו את היכולות ויש לנו את האמצעים לצלול במקומות מזוהמים.
ללוחמי הילת"ם יש עוד משימה מקורית למדי: להשתתף בכל הניסויים של היחידה לניסויי טילים היורה את הטילים של ישראל מערב, לים, לעיתים גם ממרחק רב.
"בניסויי טילים נוסח חץ צריך להוציא את מה שנשאר מהקרקעית. אני צריך לאתר אותו ולחבר אותו למנוף ולהוציא אותו. גם שלא ייפול לידיים הלא נכונות וגם להחזיר אותו לתחקור. פלגת חבלה שלנו היא יהלו"ם (היחידה ההנדסית למשימות מיוחדות של חיל הנדסה קרבית א.ה.) שיודע לצלול. אנחנו עושים את כל הנושא ההנדסי עם יהלו"ם. שייטת 13 שמים מטענים אנחנו יודעים לנטרל ולפרק מטענים בספינות.
"כל שבת בקיץ קוראים לנו אזרחים למצוא תחמושת שמוצאים בים". אומר קאופמן: "לאזרח מוצא איזה רימון. חיילים שלוקחים ציוד צבאי הביתה ואז נוסעים לטיולים בעולם. אנחנו עושים השמדת תחמושת. אנחנו יהלו"ם שיודע לצלול. בתור צוללים בילת"ם, אנחנו צריכים לדעת לנטרל מוקשים תת ימיים שיש לכל צי פה. מוקש זו עילה למלחמה. אם אתה מטביע אנייה זה לא פיגוע רגיל. יש שם כמה מאות ק"ג חומר נפץ. הגז מחומר הנפץ יכול בקלות להטביע סער חמש בבועה העצומה שמופעלת. הילת"ם מסייעים גם בפירוק הנשק בספינות הנשק האיראניות ששייטת 13 לוכדת כמו הפרנקופ והקלוס סי".
מה היה חלקה של הילת"ם באירוע ניסיון הפיגוע בידי חמאס בעזה ששלח חביות נפץ צפונה על המים?
"הזרם במשטר הזרמים בים התיכון שט צפונה. כשהוא (החמאס בעזה) זורק משהו ולא אכפת לו במי הוא יפגע. במטענים צפים עדיף להשמיד מרחוק עם הנשק הכי נוח שיש לי בבט"ש. מאג או טייפון. מאז שקרה אירוע חביות הנפץ לא נתקלתי בניסיון חוזר כזה מצד החמאס".
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg