ראשי » חדשות » בארץ

אונסק"ו, כך העלמתם אלפי שנות היסטוריה יהודית בירושלים

בעת קיומו של הבית, הרומאים כיבדו את הכללים היהודיים ונמנעו מלגשת למקדש. בשלהי ימי השלטון העותומאני, יהודים עלו להר הבית באופן חופשי - איש בכל הדורות לא הטיל ספק בקיומו של המקדש היהודי, עד אונסק"ו

אם יש מקרה בר השוואה בתולדות האומה להחלטת אונסק"ו היום, השוללת את הקשר של העם היהודי להר הבית ולכותל המערבי, ייתכן שזו הכרעת הקיסר הרומי אדריאנוס להמיר את שמה של הפרובינציה מיהודה לפלשתינה. באותה הזדמנות הוא גם הפך את ירושלים ל'איליה קפיטולינה' ובנה מקדש ליופיטר במקום המקדש היהודי.

המהלך חסר התקדים הזה בתולדות האימפריה הרומית נבע מרצון עז לנקום ביהודים על מרד בר כוכבא, מרד שהמיט אסון גם על הצבא שדיכא אותו והעלים מעל פני האדמה לגיונות שלמים. אבל מה מניע את אונסק"ו?
עד לא מזמן גם המוסלמים נזהרו מלהתכחש לקיומו של המקדש היהודי. במדריך הר הבית שפרסם בשנת 1925 המופתי חאג' אמין אל חוסייני, הוא ציין שכיפת הסלע ניצבת על מקום המקדש שבנה שלמה. חוסייני היה שונא ישראל לא קטן ששיתף פעולה עם היטלר, אבל גם הוא הבין היטב ששלילת המקדש פירושה התכחשות לשורשי דתו שלו.

מבנה כיפת הסלע עצמו נבנה בשנת 691 לסה"נ בידי עבד אל מלכ לכבוד הסלע שמתחתיו, פסגת הר המוריה, שגם המסורת המוסלמית מכירה בו כאבן השתייה – ובלשוננו: אבן התשתית, היסוד, כלומר המקום שממנו נברא העולם. לב העולם.

כאן עקד אברהם אבינו את יצחק בנו, כאן שכן גורן ארוונה היבוסי שדוד קנה בכסף מלא כדי לשכך את זעם האל ולגדוע את מגיפת הדבר שהכתה בעם. הוא לא רצה להעלות לאלוהיו עולות חינם. כאן בנה שלמה בנו מקדש בגובה עצום – 120 אמה (כששים מטרים, גבוה יותר מכיפת הסלע שגובהה עם הצריח כ-45 מטרים). לכאן עלה חזקיהו להתפלל כשמלך אשור עם 185 אלף חייליו צרו על החומות, ואחרי שהפכו את שאר ערי ישראל ויהודה לתלים מעלי עשן.

כאן ניבאו ישעיהו ('וינועו אמות הספים מקול הקורא והבית יימלא עשן') וירמיהו ('וישימו שיקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו, לטמאו'). לכאן הגיע נבוזרדן רב הטבחים הכשדי בשליחות מלכו נבוכדנצר בשנת 586 לפנה"ס, שרף את הבית ושם קץ לתקופת הבית הראשון, ולכאן חזרו שבי הגולה ושבעים שנה אחר כך ייסדו את הבית מחדש. מי שזכר את הבית הראשון בכה למראה עליבותו של השני, ומי שהיה צעיר מכדי לזכור – שמח.

לכאן הגיע יהודה המכבי בשנת 164 לפנה"ס וטיהר את המקדש מאלילי המתייוונים, ובשנת 141 לפנה"ס, כבר אחרי מות יהודה, שיחרר אותו סופית שמעון אחיו כשכבש את מצודת החקרא והרס אותה עד היסוד. כאן, על הר הבית, צר פומפיוס הרומי בשנת 63 לפנה"ס, ומשכבש אותו הביא בכך לסיומן 79 שנות עצמאות יהודית. על ההר הזה צרו הרומאים פעם נוספת כעבור 133 שנים, בשנת 70 לספירה, ובתשעה באב העלו אש במקדש והעניקו בכך ליהודים מועד של בכי לדורות.

איש בכל הדורות לא הטיל ספק בקיומו של המקדש היהודי. אדרבה, בעת קיומו של הבית הרומאים כיבדו את הכללים היהודיים ונמנעו מלגשת למקדש. שלטים בני תקופת הכיבוש הרומי מכריזים על עונש מוות לזר שיעז לעבור לפנים מן המחיצה המקיפה את ההיכל. גם אחרי חורבנו הם הניחו ליהודים אחת לשנה, בתשעה באב, לבוא אל חורבות הבית ולבכות. אדריאנוס אמנם ניסה להשכיח מהיהודים את זכרו, כמו גם את זכרה של ירושלים, ובכך לקעקע את זהותם הלאומית – אולם אפילו הוא לא הכחיש את קיום המקדש.

באופן אבסורדי דווקא ימי הכיבוש המוסלמי של הר הבית היו תקופת עדנה ליהודים. תחת חסות הסהר האסלאמי קיימו היהודים במשך מאות שנים תפילות בהר הבית, ולמוסלמים זה לא הפריע כלל. בשלהי ימי השלטון העותומאני, כמה משונה, יהודים עלו להר הבית באופן חופשי יותר מאשר בימי מדינת ישראל. ערביי הארץ, שלא ידעו עדיין שהם פלשתינים, ייחסו חשיבות מועטה בלבד להר הזה ולמסגד שבו.

הכחשת המקדש היא פטנט רשום מימי שלטון מדינת ישראל בהר. הירדנים שקיבלו חזרה את מפתחות המתחם המקודש מידי ישראל התאמצו כל כך להוכיח שאין ליהודים שום דבר לחפש בו, וכעת הדביקו בשטות הילדותית הזו גם את ארגון התרבות של האו"ם. חשבו לרגע כמה מגוחכת נשמעת באנגלית הצהרה המנסה לשכנע שב-Temple Mount לא עמד מעולם מקדש.

ואולם צריך להודות על האמת: באונסק"ו בחרו בצעד האווילי הזה מאותה סיבה שמדינת ישראל בחרה בו לפניהם. ישראל טעתה והפכה את ההר לטאבו - נושא שיהודים לא עוסקים בו, לא עולים אליו ואפילו לא חולמים עליו. באו"ם בסך הכול העניקו חותמת רשמית למדיניות העקבית הנחרצת של מדינת היהודים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

ארנון סגל

עיתונאי המתמחה בהר הבית

לכל הטורים של ארנון סגל