למורת רוחה של וושינגטון: יפן ורוסיה מתקרבות

ראש ממשלת טוקיו שינזו אבה מעוניין להביא לקצו סכסוך בן שבעים שנה עם מוסקבה על השליטה באיים הקוריליים, וברוסיה מרימים את הכפפה. מקור בממשלת טוקיו: "אבה וברק אובמה לא הצליחו למצוא שפה משותפת"

אלכס נירנבורג | 14/10/2016 9:00
תגיות: טוקיו,אמריקאים,רוסיה
האם האמריקאים מאבדים את אחיזתם אצל בעלי הברית המרכזיים שלה באסיה? בארה"ב מביטים בדאגה בניסיונותיו של ראש ממשלת יפן שינזו אבה לפתוח דף חדש ביחסיו עם רוסיה, ולחתום על הסכם שלום היסטורי בין המדינות. ההסכם צפוי להסדיר סכסוך המעיב על יחסיהן כבר שבעים שנה, בסוגיית האיים הקוריליים.

עוד כותרות:
אדוני הנשיא, הפעם הַקשב לישראלים
טראמפ: "אונסק"ו מתעלמת מקשר בן 3,000 שנה"
תגידו תודה לאקטיביזם של קרן נויבך

רוסיה כבשה את קבוצת האיים מיפן לאחר שהכריזה עליה מלחמת בזק באוגוסט 1945, מיד עם סיום מלחמת העולם השנייה, ובתום הקרבות גירשה מהם כ-17 אלף יפנים ותושבים מקוריים של האיים. במשך השנים הידקה רוסיה את אחיזתה באזור, וכיום מתגוררים שם כ-20 אלף רוסים אתניים.
 
צילום: EPA
פוטין ואבה במפגש בוולדיווסטוק בחודש שעבר צילום: EPA

בחוזה סן-פרנסיסקו - הסכם השלום בין יפן לבעלות הברית בתום מלחמת העולם השנייה, שנכנס לתוקף ב-1952 - וכן בהסכם עקרונות נפרד שנחתם בין רוסיה ליפן ב-1956, ויתרה טוקיו על תביעותיה הטריטוריאליות בחלק מהאיים. סלע המחלוקת נותר בדמות קבוצה של ארבעה איים, המכונים ברוסיה "הקוריליים הדרומיים" וביפן "השטחים הצפוניים".

אף שרוסיה ויפן נרמלו את היחסים ביניהן ואף שבעשורים האחרונים הן מנהלות יחסי מסחר ענפים, השתיים לא חתמו מעולם על הסכם שלום ולא הגיעו להבנה בעניין האיים השנויים במחלוקת. יתרה מכך: כל ביקור של אישיות רוסית בכירה באיים גרר תגובה חריפה של טוקיו. למשל, בשנה שעברה הגיע ראש הממשלה הרוסי דמיטרי מדבדב לקוריליים, ובתגובה ביטלה יפן את הגעתה של משלחת רמת דרג ממוסקבה. שר החוץ פומיו קישידה הכריז אז ש"הביקור הלא מקובל פוגע בתחושות העם היפני".

אולם דווקא כעת, כשרוסיה נמצאת בעימות מחודש עם מדינות המערב, נוקטת יפן מאמצים גדולים כדי לשים קץ למחלוקת ההיסטורית עם מוסקבה. במהלך ביקור לא רשמי ברוסיה בחודש מאי פנה ראש הממשלה היפני אבה לנשיא ולדימיר פוטין וקרא לו "לגלות אומץ, לקחת אחריות ולשים קץ למחלוקת ארוכת השנים בין שתי המדינות".

במפגש עם מחוקקים יפנים באחרונה המשיך אבה באותו קו: "אנחנו מתכוונים לפתח את היחסים עם רוסיה במגוון ערוצים, הן כלכליים והן פוליטיים, לפתור את סוגיית ארבעת האיים וגם לחתום על הסכם שלום".
במוסקבה הרימו את הכפפה, ובימים הקרובים יחלו הדיונים לקראת ההסכם. עם זאת, בכירים רוסים תהו מה מניע את אבה לחתור להתקרב לרוסיה בזמן שבנות הברית המסורתיות של יפן דווקא מחריפות את הטון כלפי הקרמלין.

אחת ההערכות היא שאבה פועל בשאיפה להבטיח את הנייטרליות של רוסיה במערכת היחסים המתוחה בין יפן לסין. גורם בממשל היפני צוטט בעיתונות הרוסית כאומר ש"בייג'ין נעשית תוקפנית יותר ויותר בים סין הדרומי. בעבר היא שמרה את הסכסוך שלנו איתה באזור הזה על אש נמוכה, אבל זה משתנה. היא בוחנת ללא הרף את הקווים האדומים שלנו שם. אם רוסיה לא תתערב בעימות הזה לטובת סין, בטוקיו יראו בכך אות של 'ידידות נייטרלית'".

עם זאת, ביפן יש מי שסבורים שאבה מונע בעיקר בכוחה של שאפתנות אישית, בבואו להמשיך היסטוריה משפחתית של הישגים בזירה הבינלאומית וגם לזכות בפרס נובל לשלום. פרופ' נובאו סימוטומאי מאוניברסיטת הוסיי הסביר לעיתון הרוסי 'קומרסנט': "אסור לשכוח שאביו של אבה, סינטרו אבה, היה שר החוץ היפני בין 1982 ל-1986 ופעל לשיפור היחסים עם ברית המועצות בעידן מיכאיל גורבצ'וב.

"דודו סאטו אייסקו, שכיהן כראש ממשלה, נרמל את היחסים עם דרום-קוריאה וזכה בפרס נובל לשלום. דודו נובוסוקה קישי, שאף הוא כיהן כראש ממשלה, חתם על חוזה הגנה עם ארה"ב. אבה רוצה להמשיך בדרך אבותיו", אמר סימוטומאי. בכיר יפני אחר אמר ל'קומרסנט' ש"חתימת הסכם קבע עם רוסיה הייתה בקשה מפורשת של אביו של אבה לפני מותו".

כצפוי, המדיניות שנוקט אבה כלפי רוסיה מעוררת מתיחות בין וושינגטון לטוקיו. ביטוי לכך היה כשיפן סירבה להצטרף לעיצומים החמורים שהטילו מדינות המערב על מוסקבה בשל משבר סיפוח חצי האי קרים, ובמקום זאת הסתפקה ב"הטלת עיצומים" על קבוצה של בכירים רוסים.

גם אם לטוקיו אין בשלב זה כוונה להחליף את וושינגטון במוסקבה, ברוסיה רואים במהלכים של אבה ניסיון להשתחרר מחיבוק הדוב האמריקאי. עדות לכך סיפק מקור בלשכתו של אבה, שאמר לעיתון 'קומרסנט' שטוקיו מתרחקת מהבית הלבן בשל האישיות של הנשיא האמריקאי. "אבה וברק אובמה לא הצליחו למצוא שפה משותפת", אמר המקור. "אובמה דוגל ברב-לאומיות, ואילו אבה הצליח ליצור קשר טוב עם מנהיגים כמו נרנדרה מודי, רג'פ טאיפ ארדואן, טוני אבוט, ולדימיר פוטין ובנימין נתניהו. אלו מנהיגים חזקים ששמים דגש על לאומיות ושואבים כוח מההיסטוריה של עמם".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך