ראשי » חדשות » בעולם » המזרח התיכון

דינמיקה של הסלמה: רוסיה וארה"ב במסלול התנגשות

שני הצדדים מנסים למצוא דרך להגדיר מחדש את יחסיהם בסוריה ובאירופה. במדינות הבלטיות נחרדו לגלות טילים בליסטיים שהציב הקרמלין סמוך לפולין, והאמריקאים מצדם משביחים מחדש את כלי הנשק הגרעיניים שלהם

נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש אמר פעם שכשהסתכל לנשיא ולדימיר פוטין בלבן של העיניים, הוא הביט לתוך נבכי נשמתו. בוש כנראה העריך קצת יותר מדי את יכולת השיפוט שלו, אבל הוא לפחות הביט לפוטין בעיניים. לעומתו, ברק אובמה מקפיד לא להישיר מבט - גם לא כשפוטין מבצע מהלך שאמור להדאיג את מדינות המערב ואת חברות ברית נאט"ו.
 
כשאמריקה כולה הייתה עסוקה השבוע בקלטת הלוהטת של דונלד טראמפ, ניצל פוטין את המהומה לטובת מהלך שהוא דוחה לפחות שמונה שנים: הוא העביר לקלינינגרד - מובלעת ימית בין ליטא לפולין, בסמוך מאוד לגבול הפולני - טילים המסוגלים לשאת ראשי קרב גרעיניים. זו הנקודה הרוסית הכי מערבית באירופה, ואזור רגיש מאוד מבחינה אסטרטגית.

הרוסים לא התפתלו יותר מדי בהסברים. מבחינתם מדובר בתרגיל הפגנת כוח, אצבע משולשת בפני נאט"ו. גנרל איגור קונשנקוב, המדברר גם את המלחמה בסוריה, אמר כי "המערך המתנייע של טילים בליסטיים מסוג 'איסקנדר' הוא חלק בלתי נפרד מהתרגיל השנתי של צבא הטילים הרוסי, המתנהל באוויר, בים וביבשה". הוא הוסיף שפריסת הטילים נועדה "לבדוק את טווח לווייני הריגול האמריקאיים".

כבר תקופה ארוכה שבפולין ובמדינות הבלטיות ניכרת עצבנות מהאפשרות של מהלך רוסי כזה. שר ההגנה הפולני אנטוני משירביץ' אמר השבוע שהצעד הרוסי "מדאיג ברמה הגבוהה ביותר". יומיים בלבד קודם לכן דיווחו סוכנויות הידיעות הרוסיות שבקרמלין שוקלים מחדש תוכניות להקמת בסיסים צבאיים קדמיים בווייטנאם ובקובה, ממש כמו בתקופת המלחמה הקרה.
     
סגן שר ההגנה הרוסי ניקולאי פנקוב, שהגדיר את התוכנית כ"כחשיבה מחדש", נתמך על ידי דובר הקרמלין, שהסביר כי המצב העולמי השתנה מאוד בשנתיים האחרונות. לכן, הסביר הדובר, אך טבעי שרוסיה מגיבה לשינויים בהתאם לצרכיה הלאומיים - מה שאולי רומז לכך שרוסיה, שכמעט קורסת עקב עיצומי המערב, יורה לכל כיוון בניסיון לשנות את המצב.

איכשהו דבר מכל זה לא חלחל השבוע לתקשורת האמריקאית. נכון, הקלטת הלוהטת תפסה את עשרים הדקות הראשונות של הסבב השני בעימות בין טראמפ להילרי קלינטון, אבל אחרי זה עברו השניים לדבר על הכול: המסים שטראמפ לא שילם, תכתובות הדוא"ל שקלינטון העלימה והמלחמה בסוריה. כאן דווקא הייתה לתקשורת האמריקאית הזדמנות פז להעמיד למבחן את התובנות האסטרטגיות של המועמדים לנשיאות בסוגיות עולמיות בזמן אמת.

הדברים נכונים במיוחד לגבי טראמפ, שבריאיון ל'ניו־יורק טיימס' ביולי הצהיר שאם ייבחר, תחת הנהגתו תחליט ארה"ב אם להגן על המדינות הבלטיות מפני תוקפנות רוסית רק אחרי שתבחן אם מילאו את ההתחייבות שלהן כלפיה.

העברת הטילים לקלינינגרד היא מעין התגרות, חלק מדינמיקה רוסית-אמריקאית לא בריאה של מהלכים ומהלכי נגד שתדירותם הולכת וגוברת. במבט לאחור אפשר לסמן את ראשית התהליך בהחלטה הרוסית בספטמבר שנה שעברה להיכנס בכל הכוח למלחמה בסוריה - מהלך שהפתיע את המערב והציב את מוסקבה בעמדת כוח במזרח התיכון, וזאת בלא יכולת או נכונות אמריקאית לאזן אותה.
 

מוסקבה אף הואשמה בהפגנת  כוח בכך שהורתה לאזרחיה לבדוק את זמינות המקלטים ומסכות הגז, כחלק מהכנה למלחמה פוטנציאלית.

קצת יותר משנה לאחר מכן, תג המחיר מההחלטה האמריקאית להניח לרוסים לפעול כאוות נפשם בסוריה כבר נגבה. בעולם הרחב מתייחסים בעיקר לחורבן האנושי והפיזי של חאלב, אך בהקשר הרחב יותר המשמעות היא העלייה הנמשכת במתחים בין שתי המעצמות.

בשבוע שעבר נרשם שיא חדש של מתיחות שלא היה כמותו מאז סיום המלחמה הקרה: ארה"ב הודיעה כי היא משעה את השתתפותה בשיחות עם רוסיה בערוץ הסורי, לאחר שבועיים וחצי של דיונים חסרי מנוחה בין השתיים בעקבות תקיפת כוחות הקואליציה הבינלאומית שארה"ב מובילה את בסיס חיל האוויר הסורי בדיר א־זור, ערב הפסקת האש, שבה נהרגו כתשעים מחיילי הצבא הסורי וכנראה גם יועצים צבאיים של רוסיה.

שגריר רוסיה לאו"ם, ויטלי צ'ורקין, אמר אתמול (שבת) כי המתיחות בין רוסיה לארצות הברית ולעולם המערבי בכלל הגיעה לרמה הגבוהה ביותר ששררה בין המעצמות מאז מלחמת יום כיפור. "המצב הכללי, לדעתי, די גרוע בשלב זה. ככל הנראה הגרוע ביותר מאז שנת 1973".

וושינגטון אמנם הביעה צער על אובדן חיי האדם ואמרה כי מדובר בטעות, אך במוסקבה לא קנו לרגע את הגרסה האמריקאית. ככלות הכול, מדובר בבסיס של חיל האוויר הסורי, מטרה מוכרת היטב שקשה לטעות בה. לדאעש אין בסיסים אוויריים בסוריה, וגם לא לאל־קאעידה.

עולה גם שאלת העיתוי: המתקפה אירעה רגע לפני שהפסקת האש בסוריה נכנסה לשלב המכריע, שבו רוסיה וארה"ב היו אמורות להתחיל לחלוק מידע מודיעיני רגיש על מטרות של דאעש. הרוסים חשקו מאוד בשיתוף הפעולה הזה, האמריקאים הרבה פחות.

מבחינת הרוסים זה אמור היה להיות החלק הכי חשוב בהסכם הפסקת האש, ולא רק בגלל ששיתוף כזה היה מכתיר את כניסתו של פוטין למלחמה בסוריה לפני שנה כהצלחה מסחררת. כאמור, מצבם הכלכלי של הרוסים קשה בעקבות עיצומי המערב, ואם בחדר המלחמה הייתה נוצרת דינמיקה חיובית, שבה הקרמלין היה שותף מרכזי להבסת דאעש בסוריה, אולי כך גם הייתה נסללת הדרך להבנות חדשות על קרים ואוקראינה.
 
ייתכן שאז היו נוצרים התנאים להסרה חלקית או מדורגת של העיצומים שחונקים את מוסקבה. זו בעצם השורה התחתונה: העיצומים מטרידים יותר מכול את האיש שיושב בקרמלין.

אלא שכל מגדל הקלפים הזה התמוטט בעקבות התקיפה בדיר א־זור, ובמוסקבה בטוחים שמזכיר ההגנה האמריקאי אשטון קרטר הוא האחראי לכך. איש לא נקב בשם המפורש, אולם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב לא השאיר מקום לספק כשאמר ש"בכירים בממשל האמריקאי היו נחושים להכשיל את הפסקת האש בסוריה מלכתחילה, כולל כאלה המטפחים תוכניות להפעלת כוח". קשה להיות ברור יותר מזה.

ואכן, לקרטר היו סיבות טובות להתנגד להסכם הפסקת האש בסוריה שתפרו מזכיר המדינה ג'ון קרי ולברוב, ובמיוחד לאותו חלק שעוסק בשיתוף מודיעיני רוסי־אמריקאי. בפנטגון כנראה חששו שמצב כזה יצור הזדמנויות לצבא הרוסי להבין כיצד משיג הפנטגון את המודיעין הרגיש שלו, וליישם את השיטות האלה בכל העולם – בסוריה, באוקראינה, במדינות הבלטיות, במזרח אירופה ובקוטב הצפוני.

למרות המתח הגובר בין שתי המדינות, בפנטגון גם לא היה מי שניסה להנמיך את הלהבות. בזמן שהסורים הגבירו את עוצמת האש על חאלב הנצורה יצא קרטר לסיור בבסיס חיל האוויר בדקוטה, שבו מוצבים טילי 'מינוטמן' אמריקאיים, החמושים בראשי קרב גרעיניים. שם הוא הודיע על החלטה ראשונה מסוגה מאז תום המלחמה הקרה על השבחת הכוח הגרעיני האמריקאי בסכום עתק של 108 מיליארד דולר.

התגובה הרוסית לא איחרה לבוא: בשבוע שעבר הנפיק פוטין צו שבו קבע כי רוסיה משעה את ההסכם להקטנת עודפי פלוטוניום ולצמצום מספר ראשי הקרב הגרעיניים שברשות המעצמות שנחתם עם ארה"ב בשנת 2000. הצבת הטילים השבוע בקלינינגרד היא המשכו של אותו טון.

בנאומו בפרלמנט בשבוע שעבר הסביר פוטין שהסיבה להשעיית ההסכם היא "שינוי סביבה קיצוני" ואיום על היציבות האסטרטגית של רוסיה, עקב פעולותיה העוינות של ארה"ב. הנאום גובה גם במהלכים בשטח: הכוחות הרוסיים בים התיכון תוגברו בשתי ספינות המצוידות בטילי שיוט ארוכי טווח, וכן בהצבת סוללות הגנת טילים מתקדמות מסוג אס-300 - לראשונה מחוץ לגבולות רוסיה.
 

הרוסים ציינו כי הטילים נועדו להגן על בסיסיהם בטרטוס ובחמאים, אף שבארה"ב לא האמינו להם. בכלל, הגישה האמריקאית הכוללת עד כה היא שעדיף לא לחמם את הבריון השכונתי באמצעות הקדשת תשומת לב עודפת לפעולותיו הכוחניות. השאלה היא עד מתי תחזיק גישה כזאת מעמד.

פוטין לא רק הפריח איומים בפרלמנט, אלא גם שרטט את מפת הדרכים שבעיניו תוכל להוריד את המדינות מהעץ שעליו טיפסו לאורך זמן: הסכם פירוק עודפי הפלוטוניום ישוב ויתחדש, הוא אמר, אם וכאשר ארה"ב תצמצם שוב את נוכחותה במדינות הבלטיות, תסיר את העיצומים הכלכליים מעל אישים וחברות רוסיים ותבטל את 'חוק מגניצקי' משנת 2012, שבמסגרתו הטיל בית הנבחרים האמריקאי עיצומים על בכירים רוסים שהיו מעורבים במותו בכלא של עו"ד סרגיי מגניצקי, חושף שחיתויות רוסי.

הפשרת היחסים הזאת לא תקרה מחר, וגם לא אחרי הבחירות בארה"ב. נכון לעכשיו, הרוסים והאמריקאים מנסים לבנות מחדש את היחסים ביניהם במלחמה בסוריה, ואולי גם מעבר לכך. זה ההקשר האמיתי של הסיפור.

לכן, למרות המתיחות הניכרת, לא נראה שלאף אחד מהצדדים יש כוונה למתוח את החבל ולהביא לפיצוץ. אפילו בשבוע שעבר, כשנראה היה שהמתח מגיע לשיאו, חלפו רק יומיים עד שהתגלו ניצנים של שיח מחודש: האמריקאים הודיעו שהם משעים את ערוץ השיחות עם הרוסים בסוגיה הסורית, אבל קרי נשבר ראשון והרים טלפון לעמיתו לברוב.
   
במשרד החוץ הרוסי מיהרו לדווח על השיחה, ודובר מחלקת המדינה מרק טונר מצא את עצמו במגננה. "זה היה גילוי של חוסר אחריות מצדו של מזכיר המדינה אם לא היה משמיע את הסתייגויותיו וחששותיו מפני מה שמתרחש כעת בסוריה", ניסה טונר להסביר.

השאלה הגדולה היא היכן תיעצר דינמיקת ההסלמה הזאת. אל מול הצבת הטילים הרוסית השבוע, פרסם הממשל האמריקאי הודעה רשמית שבה האשים את הקרמלין ב"פריצה מכוונת" למחשבים בארה"ב ובניסיון להתערב בבחירות לנשיאות בחודש הבא. בהודעה של המועצה לביטחון לאומי נכתב שחקירה מקיפה קבעה כי "רק הבכירים ביותר ברוסיה היו יכולים לאשר פעילות כזאת".

עד הבחירות לנשיאות יש קצת פחות מחודש ימים, עד אז, החשש הגדול הוא ממתקפת סייבר שתגרום לכאוס בקלפיות באמריקה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg