ראשי » חדשות » בארץ

ראש החטיבה להתיישבות: "נשמור על יכולתינו הביצועית"

גאל גרינוולד הודף את הטענות לחוסר שקיפות ("חשבת של האוצר רואה כל שקל שזז"), וטוען שעיקר העבודה של החטיבה אינו נעשה ביהודה ושומרון ("יוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל"). כעת, עם אישור מתווה הממשלה לחזרה לפעילות, הוא מקווה לחזור לעבודה

"אנחנו מרוצים", כך בקיצור, מסכם גאל גרינוולד, ראש החטיבה להתיישבות, את החלטת הממשלה  מיום ראשון שהשיבה לתחייה את הגוף שעליו הוא מופקד, לאחר שיתוק ארוך שנמשך מפברואר 2015. "עברנו שני 'פיגועים', ועכשיו אחרי תהליך ממושך מאוד אנחנו שוב על המפה", אומר גרינוולד בריאיון ל'מקור ראשון'.

עוד כותרות:
- ישראל וגרמניה פתחו בדיונים לרכישת צוללות
- "ה-FBI פועל לטובת קלינטון, הנשים שקרניות"
- אבו מאזן ערך קבלת פנים נשיאותית למשפחת מחבל

 

"הפיגוע" הראשון שאליו הוא מתייחס הוא פרשת ישראל ביתנו. "אמנם עובדי החטיבה לא ברשימת החשודים, אבל החוקרים פשטו על המשרדים שלנו וחקרו לא מעט אנשים, וזה השפיע על המורל", הוא מסביר. אגב, גרינוולד עצמו החליף את ראש החטיבה הקודם דני קריצ'מן, איש ישראל ביתנו.

"הפיגוע" השני הוא חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, שסגרה לחטיבה את ברז התקציב. "משפטנים בכירים רבים לא הסכימו עם חוות הדעת שלה, אבל בפועל שכשהיא כותבת מסמך זה לא וורט לשולחן שבת - זה מחייב", אומר גרינוולד, "ברגע שהיא סגרה את התקציב, גם את הקפה למשרד היינו צריכים לקנות מהכסף שלנו. היא פרסמה את חוות הדעת שלה בערב שבת, בתזמון שאף אחד לא יכול להגיב לדברים. אני זוכר שקראתי אותו והייתי בהלם. אתה מכיר בית מדרש שיש בו רק קול אחד? אפילו בבית המשפט יש הרכבים של שלושה או חמישה שופטים, ושומעים דעות נוספות. כיצד יכולה פקידה אחת לקבל החלטה כזו דרמטית בלי מועצה מייעצת או ועדת היגוי של משפטנים בכירים?"

הזכרת את פרשת ישראל ביתנו. זילבר יכולה להגיד שפעלתם כפי שפעלתם והתוצאה הייתה שחיתות?
"האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף? כשיש בעיה צריך לטפל בה, ולא לשפוך את התינוק עם המים. חברי כנסת קולניים הוציאו לחטיבה שם של גוף שפועל במחשכים, ורוב הציבור לא מכיר את ההיסטוריה ולא יודע שהמחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית היא זו שהקימה את כל המגזר הכפרי בישראל הצעירה.

"ב-1968, אחרי מלחמת ששת הימים, ביקש לוי אשכול מהנהלת הסוכנות להקים חטיבה שתעסוק באזורים שנוספו לישראל – יהודה, שומרון, עזה, הבקעה והגולן. בהמשך נוספו הנגב והגליל, המחלקה להתיישבות נסגרה ונשארה רק החטיבה. זהו הגוף המיישב הכי חשוב שיש למדינה", הוא אומר.
 
זילבר אומרת שהיא לא פועלת נגד ההתיישבות, אלא שהממשלה היא זו שצריכה לפעול בשטח בעצמה ולא להאציל סמכויות החוצה.
"אמירה כזאת מבטאת חוסר הבנה עמוק. בניגוד למשרדי הממשלה האיטיים, שמוגבלים לתחומי האחריות שלהם ומתנהלים בסרבול גדול מאוד, החטיבה מסוגלת לתת מענה כולל בזמן קצר. כשעובדים שלנו נדרשים לטפל ביישוב בפריפריה שנקלע למשבר, הם יודעים להושיב סביב השולחן את כל הגורמים ולתת תשובה כוללת - חברתית, סטטוטורית, כלכלית, תעסוקתית, תיירותית, חינוכית ועוד.

"יש כאן עובדים מדהימים ומסורים. תמצא אותם באישון ליל בשתולה שבצפון כשהם יושבים עם מזכיר היישוב בשביל לטפל בבעיות חברתיות, או נוסעים ביום לוהט לטפל בגירעון חריף של מושב בערבה. כך למשל, כשבית המשפט החליט על העתקת מגרון, החטיבה בנתה בזמן קצר מאוד את שכונת היקב. זו הסיירת של הממשלה למבצעי התיישבות מיוחדים", קובע ראש החטיבה.

גאל גרינוולד (51) עלה ארצה בגיל 18 מצרפת. הוא למד בישיבה הגבוהה בבית-אל, ולאחר שירותו הצבאי המשיך ללימודים ב'מכון לב'. הוא נשא לאישה את שירה, כיום מנהלת בית ספר, ובני הזוג יצאו לשליחות באירופה.

ב-1998 מונה לתפקיד מזכ"ל תנועת 'בני-עקיבא העולמית', שבה פעל לעידוד עלייה ולשמירה על זהות יהודית בקהילות בתפוצות. העבודה בתנועה חיברה אותו אל המוסדות הלאומיים, וב-2006 צורף כחבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית. ב-2010 מונה לסגן יושב ראש הקרן הקיימת לישראל, ובנובמבר 2015 לראש החטיבה להתיישבות. גרינוולד, אב לשבעה ילדים, מכהן במקביל כיושב ראש עמותות 'בני-עקיבא העולמית' ו'צורבא מרבנן'.
 

את החטיבה קיבל לידיו במצב של חצי שיתוק. חברי כנסת מהאופוזיציה טענו שהחטיבה פועלת לפיתוח ההתיישבות ביהודה ושומרון, וזילבר הזדרזה לפרסם חוות דעת שבה הורתה לאגף התקציבים באוצר לסגור את השיבר.

לשאלה אם החטיבה אכן בונה ביהודה ושומרון עונה גרינוולד: "בתיאוריה התשובה יכולה להיות חיובית. כשהחטיבה מקבלת מיזם התיישבותי, הסדר הוא שהמנהל מקצה לה את הקרקעות והיא משווקת אותן. במקרים חריגים מאוד זה קורה גם ביהודה ושומרון, כמו ביישוב לשם, אבל זה יוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל. בפועל אנו כמעט לא בונים ביהודה ושומרון, כי צריך אישור של ראש הממשלה וכרגע אין אישור כזה. קח למשל את מבוא-דותן: יש שם עשרת אלפים דונם של אדמות מדינה שאפשר להקים עליהן עיר שלמה במרחק קצר מאזור המרכז ולהוריד את מחירי הדיור, אבל זה לא יקרה בלי החלטה של דרג מדיני", הוא מסביר.

חברי הכנסת מהעבודה טענו שאתם משמשים צינור להלבנת כספים קואליציוניים?
"מה זו הלבנת כספים קואליציוניים? הכספים האלה עוברים פה, אבל מדובר בהקצאה ממשלתית למיזמים התיישבותיים וחברתיים שמגיעה היישר ממשרד האוצר. התקציב שלנו שקוף לחלוטין. שמעתי את סתיו שפיר, והיא דוגמה לפוליטיקאית שלא תיתן לעובדות לבלבל אותה. אתה מנסה לשבת איתה ולהסביר לה, אבל הנאום שלה כבר כתוב מראש. את כל הקריירה שלה היא בנתה על חורבות החטיבה".

בין לבין פעל גרינוולד מול זילבר כדי לאשר חתימה על הסכם זמני מול משרד החקלאות. המטרה הייתה לשחרר עודפי תקציב של החטיבה שלא נוצלו, כדי לשמר פעילויות ליבה ובשביל לממש התחייבויות קודמות של החטיבה לממשלה, כמו למשל פיתוח יישובי עוטף עזה.
 
"העודפים הללו היו כספים שהוקצו כבר לחטיבה אבל זילבר הפקיאה אותם", הוא אומר, "בכל פעם ששחררנו חלק מהם היינו חייבים לעבור דרך ועדת הכספים, ושם לצלוח פעם נוספת את הרעש של סתיו שפיר. דיברו על 'כספים מתחת לשולחן', אבל זה היה קשקוש. נניח שאני חייב לך מאתיים שקלים ושילמתי לך מאה מתוכם. עכשיו אני משלם את המאה החסרים, וב'דה-מרקר' כותבים שהעברתי לך 300 שקלים - זה מה שקרה".

במשך כל התקופה הזאת לא יזמה החטיבה מיזמים חדשים. המפנה התרחש כשח"כ בצלאל סמוטריץ הצליח להעביר הצעת חוק שהעניקה לחטיבה סמכויות ביצוע. החוק קבע שהמדינה רשאית לאצול מסמכויותיה לחטיבה ולהשתמש בה כקבלן ביצוע לפיתוח ההתיישבות בפריפריה. החוק אושרר בסוף דצמבר האחרון, אבל זילבר לא התרשמה והמשיכה לנפק חוות דעת שהתעלמו ממנו כמעט לחלוטין. לא היה כמעט הבדל בין חוות הדעת שלה שקדמו לחוק לאלו שיצאו אחריו.

המשפטנים שאליהם פנתה החטיבה אמרו שכדי להחזיר את הגוף לפעילות, אי אפשר להסתפק בחוק ויש צורך להעביר הצעת מחליטים בממשלה. אלא שלא היה קל כל כך להעביר את הצעת המחליטים: במשרד החקלאות התקשו להגיע להבנות עם דינה זילבר, והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התערב כדי להגיע לפשרה. החטיבה אמנם החלה לפעול כעת, אולם נוסח הצעת המחליטים שהגיעה לממשלה כולל הגברה משמעותית של הפיקוח והרגולציה.

אתה לא חושש שזה יסנדל אתכם, או לכל הפחות יפגע קשות בגמישות שלכם?
"מדברים על שקיפות כאילו שלפני כן עשינו מה שאנחנו רוצים, אבל זה אף פעם לא היה ככה. יש מעלינו שר ממונה. בעבר היה זה ראש הממשלה, וכיום שר החקלאות. הוא קובע את המדיניות, והוא שמאשר אישית את תוכניות העבודה של החטיבה. פה במשרדים יש חשבת של משרד האוצר שרואה כל שקל שזז. החשבת הזאת מחוברת למערכת המחשוב הממשלתית 'מרכבה', שאין יותר שקופה ממנה בשירות הציבורי".

אתם מרוצים מהנוסח שהתקבל בסוף?
"אני לא רוצה להיכנס לפרטים, כי הצעת המחליטים היא עדיין לא סוף הפסוק. היא סללה את הדרך למתווה שבו ייחתם הסכם מפורט בין משרד החקלאות לבין החטיבה, וההסכם הזה יגדיר את מרכיבי הבקרה. חלק מהדרישות של משרד המשפטים התקבלו, וכך למשל היועץ המשפטי לממשלה התעקש שהיועץ המשפטי של משרד החקלאות ישב בשתי הוועדות המרכזיות של החטיבה - ועדת השיפוט, שקובעת באילו מיזמים אנחנו פועלים ומה סדרי הקדימות שלנו, וזאת הוועדה שקובעת איפה למשל ייסלל כביש; וכן ועדת המכרזים, שבוחרת את הקבלנים המבצעים. היועץ המשפטי גם יפקח על חוקיות ניהול המכרזים.
 

"ההסכם הזה יפעל רק מ-2017, ובינתיים נעבוד בסידורים זמניים מול משרד החקלאות", מוסיף גרינוולד. אני מקווה שהגמישות שלנו תישמר, ורוצה להאמין שהחטיבה תשמור על היכולת הביצועית שלה בדרך היעילה שכולם הכירו, אף שיש לנו פה אילוצים חדשים שאני לא יודע עד כמה הם ישפיעו עלינו בעתיד. בינתיים אנחנו מחממים מנועים ומתכוננים להתחיל לעבוד".

תקציב החטיבה מורכב בשגרה מתקציב ליבה והחלטות ממשלה ייחודיות. תקציב הליבה עומד על 110 מיליון שקלים, שמתוכם 35 מיליון שקלים מיועדים למשכורות עובדים ולתקורות ו-75 מיליון שקלים לפעילות. החלוקה הפנימית היא שליש לצפון, וכן שליש לנגב ושליש ליהודה ושומרון.

על בסיס התקציב הקטן הזה נוספות החלטות ממשלה ייעודיות שמועברות לחטיבה לביצוע, כמו חיזוק עוטף עזה, פיתוחים פרטניים ברמת הגולן ועוד, כך שהתקציב הכולל מגיע לממוצע של 200-400 מיליון שקלים. הקפאת הבנייה בשנים האחרונות שינתה את יחס ההשקעה כך שהסכום שמופנה לגליל ולנגב גדל והגיע לכדי פי עשרה מזה שמועבר ליהודה ושומרון.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg