ראשי » חדשות » צבא וביטחון

תחקיר צה"לי: הצבא לא היה ערוך כראוי למנהרות בצוק איתן

במסמך שנחשף לקראת פרסום דו"ח מבקר המדינה, עלתה שורת ליקויים בהערכות הצבא בסוגיית ההתמודדות עם האיום התת-קרקעי במהלך מבצע צוק איתן. דובר צה"ל: "מרבית הלקחים מומשו"

ממצאי תחקיר צה"ל על מבצע צוק איתן מעלים שורה של ליקויים ותקלות בהערכות הצבא, שהשפיעו גם על תוצאות המבצע ועוצמת הנזק שספג חמאס כתוצאה מפעילות צה"ל - כך דווח הבוקר לראשונה בגל"צ. ממצאי התחקיר נחשפים לקראת פרסום דו''ח מבקר המדינה בסוגיית התמודדות הצבא עם המנהרות, שעשוי למתוח ביקורת חריפה מאוד על מפקדי הצבא ובכירים בדרג המדיני, בהם ראש הממשלה ושר הביטחון. 
   
בין היתר נקבע בדו''ח כי ערב המבצע היו המנהרות ההתקפיות (אלו שנחפרו לשטח ישראל) עבור רוב מפקדי הכוחות המתמרנים, בחזקת נעלם. למרות שידעו בצה"ל על המצאות המנהרות, ההכנה לקראתם לא הייתה נכונה, ובזמן אמת בשטח לא ידעו כל הכוחות מה נדרש מהם לעשות מולם. למעשה, כפי שעולה מאותו הדו''ח, החטיבות שפעלו ברצועת עזה לא נערכו כראוי ליעד העיקרי של המבצע - הטיפול במנהרות - כפי שהוצהר בתחילה בצה"ל.

גוף בדיקה רחב הוא זה שהגיע למסקנות בצה"ל, ובראשו עמד אלוף יוסי בכר, שבעבר היה בעצמו מפקד אוגדת עזה. במסגרת עבודת גוף החקירה בחנו 30 קצינים ומומחים את הסוגיה, וכמעט כל קצין שהשתתף במבצע מילא שאלון. שאלונים אלו גילו כאמור שורה של כשלים במוכנות הצבא, שהביאו בסופו של דבר להתמודדות שאינה מיטבית עם המנהרות שהיו מוכרות וידועות.

הכשלים שהתגלו במסגרת חקירת המבצע גילו פערים בתורת הלחימה נגד המנהרות, התאמת מבנה הצבא לסוגיה, ומתוך כך, אימונים והכשרות לעניין ופקודות מבצעיות שלא היו טובות מספיק. לכל אלו הייתה השפעה בסופו של דבר במהלך המבצע.
 
"מערכי הפיקוד והשליטה של האויב (חמאס - י"ע) והמערך הרקטי שלו פעלו ברצף עד ליום האחרון. מספר הנפגעים בעיקר בקרב חמאס היה נמוך ביחס לעוצמת האש שהופעלה", קבעה הוועדה. לדבריהם, כל זאת על רקע הכנה לקויה וכשלים שהביאו לפגיעה בהישגים, וכן להתארכות המבצע על פני 50 ימים.

מדובר כאמור בדו"ח פנימי של הצבא שאותו הורה להקים הרמטכ"ל הקודם, בני גנץ, והמסקנות שלו אינן קלות. על פי קביעת אותה וועדה, הכוחות יצאו לשטח רצועת עזה כשהם אינם בקיאים מספיק בסוגיית המנהרות והטיפול בה, ואינם מוכנים להתמודד עם מספר גדול כל כך של מנהרות בזמן אמת.

כחלק מלקחי המבצע הוחלט בין היתר על הגדלה משמעותית של יחידת יהל''ם. בין היתר הוחלט כי מפקד היחידה יהיה קצין בדרגת אלוף משנה, בניגוד לעבר שאז היה בדרגת סגן אלוף, וכוח האדם המוקצה גדל בצורה ניכרת, במספרים של פי שניים ועד שלושה ממה שהיה עד קיץ 2014.
   
מלבד היחידה, כוחות נוספים בגדודי הסיור של חטיבות החי"ר החלו להתאמן גם הם ללחימה במנהרות, בהכשרה בסיסית ביותר. סימולטורים טכנולוגיים הוקמו ומתקני אימון אשר מדמים מנהרות של חמאס וחיזבאללה, נבנו על בסיס מה שנמצא בעבר, והוצבו בבסיסי האימון בעלות של מיליוני שקלים.

"מאז 'צוק איתן' יש הרבה עיסוק בצבא בעולם תת הקרקע - טכניקות ותרגולות - הבנו שזה ממד שצריך לדעת להילחם בו", אמר בראיון ל- nrg מפקד יהל"ם, אל"מ ירון בית און, בחודש יוני האחרון.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה לפרסום התחקיר כי "מיד לאחר מערכת 'צוק איתן', מינה הרמטכ"ל דאז רא"ל (מיל') בני גנץ, ועדה בראשות אלוף יוסי בכר, לצורך תחקור מערכת ההכנה וההתמודדות של צה"ל עם איום המנהרות. כלל לקחי הוועדה הובאו לידי ביטוי בתוכנית העבודה של צה"ל בכלל ושל פיקוד הדרום וזרוע היבשה בפרט.

"עד כה מומשו מרבית הלקחים ביניהם הגדלת כמות היחידות שמוכשרות להתמודדות עם התווך התת קרקעי, הקמת תשתית להכשרה ואימונים ותיקוף תורת הלחימה בתחום. נושא ההתמודדות עם התווך התת קרקעי נמצא כיום בראש סדרי העדיפויות ומשוקעים מאמצים רבים הן בבניין הכוח, הן בתוכניות המבצעיות והן בפעולות בשטח כדי לספק מענה מיטבי לאיום".





היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg