הקרב על מוסול: חזרה גנרלית לקראת היעד האמיתי
המתקפה המשולבת בעיראק תאפשר לבחון את שיתוף הפעולה בין הכוחות והאינטרסים השונים תחת אש, וגם תיתן מושג כיצד תיראה ההסתערות על בירת הח'ליפות בראקה. אלא שבמערב מוכרחים להבין: המלחמה לא מתנהלת רק בשטח
השמועות בעיראק בימים האחרונים גרסו שמנהיג ארגון דאעש, אבו-באכר אל-בגדדי, נמלט ממוסול, העיר הגדולה שבה שולטים אנשיו בעיראק ושאתמול נפתחה המתקפה המערבית לשחרורה, וחזר לראקה, הבירה בפועל של הח'ליפות שהקים, ששוכנת בסוריה. אשתו, על פי טענות שונות, נעצרה בדרכה החוצה מהעיר הנצורה.עוד כותרות מהעולם:
- רה"מ ההודי: "גבורת צבאנו – כמו של צה"ל"
- אכל פלפל חריף במיוחד – וקרע נפער בוושט שלו
- סעודיה: נסיך הוצא להורג באשמת רצח של אזרח

על פי דיווחים לא מאומתים כלל באתרים איראניים, טרוריסט העל הצליח לחמוק מניסיון חיסול לאחר שהפגזה אמריקאית שמה לה למטרה אתמול (יום ב') פגישה של מפקדי דאעש. בגדדי כנראה קיבל מידע על הסכנה במפגש ברגע האחרון, ונמלט ממוות.
ככל הידוע, מנהיג דאעש משנה את מקום הימצאו כל העת. אתר המסתור שלו ידוע רק למעגל הפנימי שלו ולמקורביו. הוא נע בין עיראק לסוריה, שבהן משתרעת "האימפריה" שלו, ומשם מנהל את הקרבות נגד הכוחות הרבים שמנסים להפיל את ארגונו. אלא שבין אם הוא בראקה, בין אם במוסול ובין אם בכל מקום אחר – בגדדי עצמו יודע: הקרב על ראקה הוא רק עניין של זמן. אין זו שאלה של "אם", אלא של "מתי".
הממשל האמריקאי כבר הצהיר לפני חודשים רבים על נכונותו לפתוח במבצע לשחרור העיר הסורית, אך ככל הנראה מבצע כזה כבר לא יקרה במהלך כהונתו של הנשיא הנוכחי, ברק אובמה. יורשו – בין אם תהיה זו הילרי קלינטון הדמוקרטית או דונלד טראמפ הרפובליקני - יידרש להכריע כיצד יצא לפועל המבצע נגד בירת הטרור בארצו של הנשיא בשאר אל-אסד, ומתי.
כוחות עיראקים מתקדמים לכיוון מוסול
השאלה הזאת נותרת בראשם של חבריו להנהגת מדינות המערב, שבימים האחרונים ראו כיצד זרם של לוחמי דאעש עושים את דרכם ממוסול לכיוון ראקה, כחלק מ"המסדרון הבטוח" שעל פי הדיווחים השאירו הכוחות שתוקפים את העיר העיראקית כדי לתת אפשרות להימלט ממוסול.
שר החוץ הצרפתי ז'אן-מרק איירו סימן את המטרה הזאת באומרו הערב ש"אנו לא יכולים להניח לדאעש לגבש את עצמו מחדש או להתחזק כדי ליצור כוורת מסוכנת אף יותר. אנחנו צריכים להכין את עצמנו", הוא התייחס למצב בראקה. דברים אלו נאמרו כחלק ממהלך כולל שמקדמת צרפת, לקראת כינוס ועידה בינלאומית לדון בעתידה של מוסול לאחר שחרורה.

על פי הדיווחים בטורקיה, ארה"ב ואנקרה דנות אף הן בדיוק באסטרטגיה הנכונה לתקיפת ראקה, והנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן גם ציין שצבאו יצטרף למתקפה על מוסול בימים הקרובים. גם ראש המטות המשולבים בארה"ב, ג'וזף דנפורד, אמר על פי הדיווחים לחבריו בצבאות המערב כי בחודשים הקרובים הוא מצפה להצלחה הן בעיראק והן בסוריה, כשיתקדם לכיוון בירת הח'ליפות.
אלא שהקרב הגדול בעיראק, שעל פי דברי בכירים במערב היום צפוי להימשך כמה חודשים, ישמש במובנים רבים כמעבדת ניסויים להסתערות על ראקה, שעשויה להיות ההתמודדות האחרונה מול דאעש.
במוסול תבחן הקואליציה המערבית בהובלת ארה"ב, יחד עם בעלות הברית הרבות שלהם, שכוללות מלבד הטורקים גם את המיליציות השיעיות, את הכורדים ואת צבא עיראק, את היכולת לשתף פעולה תחת אש עזה ובסביבה עוינת. הכוחות הללו יבדקו גם כיצד משיגים מטרה זהה אחת, אף שהאינטרסים והשאיפות שונים לחלוטין, ולעתים אף מנוגדים.
כך למשל, בעוד שהשיעים, בתמיכת הפטרונים האיראנים שלהם, מקווים להשיג דריסת רגל משמעותית בעיראק כעת, האמריקאים לאו דווקא יתלהבו מהאפשרות הזאת. בתווך ניצבים הכורדים, שגירוש דאעש מעיראק והצלחה מסחררת יסייעו להם לייצב את האוטונומיה שהשיגו במדינה – אפשרות שמטבע הדברים הטורקים לא ממש שמחים לשקול בחיוב. בקצרה, זהו סלט של אינטרסים שונים, שעלולים להכשיל את שיתוף הפעולה, שחיוני כל כך לפעולה הצבאית החשובה.

המתקפה על מוסול גם תעמיד למבחן מעשי את ההגנות הקפדניות שהציב דאעש על העיר השנייה בגודלה במדינה, הנחשבת לאחד הפרסים הגדולים שקטף כשהסתער על המדינה לפני שנתיים. הארגון לא יוותר על מוסול בקלות, ושיטות הפעולה שלו שם ישוכפלו לפחות באופן חלקי גם בבירתו בסוריה. הכוחות המערביים וחבריהם מצפים בין השאר למכוניות תופת, למחבלים מתאבדים, לירי טילים נגד טנקים ועוד. התסריטים הפסימיים עוסקים במתקפות של נשק כימי – אפשרות שעשויה להיות המוצא האחרון של ארגון הטרור.
שתי שאלות נוספות הן המשבר ההומניטרי בקרב האזרחים שיתעורר בשל המתקפה על העיר שבה שולט הארגון ביד רמה כבר זמן רב, וכן סוגיית "היום שאחרי" – מי ישלוט בה לאחר נסיגת הלוחמים הסונים. השאלה השנייה משמעותית במיוחד במקרה של ראקה, שכן האמריקאים בוודאי לא יתלהבו לראות את בשאר אל-אסד נוטל לידיו את השליטה בעיר הסורית, אף שהרוסים – המעצמה השנייה שפועלת בסוריה, בעוצמה לא פחותה אם לא גדולה משל ארה"ב – בוודאי ידחפו למימוש האפשרות הזאת.
ואחרי שכל השאלות הללו ייפתרו ויבואו על מקומן בשלום, ייתכן שבמערב יתעוררו פעם נוספת ויגלו עובדה מצערת: הקרב על דאעש אינו מתנהל רק בשטח, לא נעשה רק באמצעות רובים, פצצות, מטוסים וטנקים. דאעש כבר אינו רק ארגון טרור החולש על אוכלוסייה ואזורים גיאוגרפיים, כי אם רעיון, אידיאולוגיה קטלנית.
ניצחון במוסול ואפילו בראקה, ככל שהוא חשוב מבחיה מורלית, צבאית ואסטרטגית, לא יחסל את היכולת של תומכי האסלאם הקיצוני – כולל פעילי דאעש עצמם – לבצע מתקפות בלב בירות המערב ולזרוע פחד ואימה בקרב האזרחים. תמו הימים שבהם החזית השתרעה מעבר לים, במקום שבו האזרחים אינם מכירים ואינם שומעים עליו. החזית נמצאת בכל מקום, בכל רגע.
לפיכך, כפי שמזהירים בישראל כבר זמן רב, טוב יעשו מנהיגי אומות העולם כשיקדישו מאמצים רבים, מלבד הלחימה בפועל, גם בתחומי החינוך, המלחמה ברשתות החברתיות, התעמולה הנגדית, המודיעין ועוד. הקרבות שם לעתים עוצמתיים לא פחות, ומכריעים לא פחות. חשוב לנצח גם בהם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg