הקרב על מוסול: צריך להיזהר מאיראן
לכאורה, הקרב על מוסול הוא ניצחון ידוע מראש. מה שאינו צפוי הוא מה שיקרה בעקבותיו. השבת העיר לריבונות ממשלת עיראק היא הדבר ההגיוני ביותר, אך העניין אינו פשוט. מה שבטוח: המערב צריך להבטיח שאיראן לא תהנה מההפקר
לכאורה, זה לא סיפור גדול. אפשר לומר אפילו - לא כוחות: הצבא העיראקי, והמיליציות הכורדיות והעיראקיות, והקואליציה הבינלאומית עם המטרייה האווירית של ארה"ב, כנגד ערב־רב הזוי המחזיק במוסול, העיר השנייה בגודלה בעיראק, מאז יוני 2014, ואשר לא יוכל לעמוד נגד הכוח המאורגן הזה.
הלחימה בעיראק. צילום: רויטרס
לכאורה, זה ניצחון ידוע מראש. עוד לפני שהחל, מתייחסים אל הקרב הזה כאל אירוע היסטורי ומכונן. מועד הפתיחה היה ידוע מראש, וגם אם יהיו הפתעות טקטיות – הפתעה אסטרטגית לא תהיה כאן. אלה התכוננו, ואלה התכוננו. גם התושבים הכינו לעצמם מחסים מפני ההתקפות האוויריות של מי שבאים לחלצם או מפני אפשרות שיהיו מטרות לפיגועי התאבדות, ונדמה שמדובר במהלך קצר מאוד. לכאורה.
עוד כותרות:
חקלאי הדרום יוצאים למלחמה על מחיר המים
סעודיה: נסיך הוצא להורג באשמת רצח של אזרח
דברי הרהב שלפני הקרב סותרים, כרגיל, את הכלל שלא יתהלל חוגר כמפתח, אבל מי יכול להימנע מדברי עידוד וריגוש כשאנשים צעירים עומדים לפני עימות אלים אשר חלקם לא ישובו ממנו? אז מזכיר ההגנה האמריקני, אשטון קרטר, מדבר על רגע מכונן במאמצים להסב לדאעש תבוסה, ראש ממשלת עיראק, חיידר אל־עבאדי, מחרה־מחזיק אחריו, ואילו דובר קואליציית המיליציות העיראקיות, האמורה לפעול לצד צבא עיראק, אחמד אסאדי, מכריז כי "אנו מבטיחים שבקרוב יבוא הניצחון הגדול, אשר יהדהד למען עיראק, אנשיה ותולדותיה".
ייתכן שדאעש יעדיף שלא להילחם בקרב אבוד מראש. כוחות פשמרגה ליד מוסול.
צילום: EPA
ייתכן שדאעש יעדיף שלא להילחם בקרב אבוד מראש, יפנה את המקום ויעביר את כוחותיו לראקה שבסוריה, תוך מזעור נזקיו. ייתכן שיישאר, ואף ישתמש בחלק מן התושבים כבמגן חי. ייתכן שהכין תוכניות לפגיעות בכוחות הבאים לסלקו, וייתכן שיצליח להעריך את הקרב מעבר לצפוי. עדיין אי אפשר לדעת. הדבר היחיד הידוע הוא שמלחמות וקרבות אינם מתנהלים אף פעם לפי מה שנכתב מראש בתוכניות הקרב.
אבל אם הניצחון צפוי, מה שאינו צפוי הוא מה שיקרה בעקבותיו. תמיד נדמה שיש מישהו שיושב במשרד שאורותיו אינם כבים, והוא מכין את ועידת פוטסדאם שלו: תוכנית סדורה באשר לחלוקת האחריות בשטחים כבושים או משוחררים. הניסיון אומר כי המחשבה על מה שיקרה אחרי קרבות כאלה כמעט אינה קיימת, ואז מתברר כי מה שקורה אחרי הניצחון דרמטי הרבה יותר מן הניצחון עצמו.
עוד לפני שהחל, מתייחסים אל הקרב הזה כאל אירוע מכונן. הלחימה בעיראק.
צילום: AFP
המטרה ההגיונית ביותר היא השבת העיר לריבונותה של ממשלת עיראק. אלא שאין זה פשוט כל כך. בין הכורדים, השיעים והסונים, הפועלים כרגע שכם אל שכם אל מול דאעש, יהיו מחלוקות קשות מייד עם הניצחון, והשאלה היא אם ממשלת עיראק, שחייליה נמלטו ממוסול לפני שנתיים ללא קרב, תהיה מסוגלת לקחת על עצמה את האחריות למוסול, שיהיה צורך לשקם אותה פיזית ולטפל באזרחיה הפגועים. מי שעלולה ליהנות מחוסר ההחלטיות של המנצחים היא איראן, המבקשת להפוך את עיראק השיעית למדינת חסות שלה, ואשר במידה רבה הצליחה בכך עד כה.
מכיוון שהדבר האחרון שהמערב רוצה בו הוא הישג איראני בעקבות הניצחון הצפוי בקרב על מוסול, יש הכרח בהכנת תוכנית מפורטת מאוד, שתקציב בצידה, כדי להבטיח שלא יהיה זה ניצחונו של הגורם שכלל אינו משתתף בקרב ואשר עלול ליהנות מן ההפקר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם