בלי ידיים

 "הרובוטיקה מסוגלת לסגור מעגל אש לבד" אומר מאיר שבתאי, מנהל פעילות הרובוטיקה הקרקעית במפעל "להב" של התעשייה האווירית: "סיכון חיי אדם לא גובר על השיקול הכלכלי. אם הפתרון שלך לא מוריד ללקוח עלויות עבור ביצוע אותה משימה, לא יקנו את הכלי"

 IsraelDefense

במפעל "להב" של התעשייה האווירית מתקיימת פעילות פיתוח ענפה בתחום הרובוטיקה הקרקעית. הפיתוח מתמקד בקיטים שיכולים להפוך כמעט כל פלטפורמה קרקעית צבאית קיימת לכלי בלתי מאויש אוטונומי. 

"הזרז העיקרי לרכישת רובוטיקה קרקעית בתחום הביטחוני הוא חיסכון בכסף או סיכון קיצוני", אומר מאיר שבתאי, מנהל פעילות הרובוטיקה הקרקעית ב"להב". "יש מכירות בעולם של כלי רכב בלתי מאוישים, אבל זה עדיין שוק בחיתולים. עיקר הפעילות היא בכרב"מ צמוד גדר לאבטחת מתקנים. פחות לאבטחת גבולות. 

"בפועל, אין יתרון בכרב"מ צמוד גדר למשימות בט"ש בגבול. אם יש רכב על הגדר, והוא עבר את הנקודה החמה, אחריה הוא כבר לא יעיל. בגלל זה התפיסה היום היא של מערך הכולל אמצעים פאסיביים לגילוי, כמו מכ"מים ואמצעים אופטיים, בתוספת כרב"מים ככוח תגובה דינמי מהיר, ללא סיכון. 

"כאשר יש מערך נייח על הגבול, האויב יודע איפה ממוקמים הסנסורים והוא מוצא דרכים לעקוף אותם על ציר הזמן. שימוש בכרב"מ נייד, עם אמצעי גילוי ותגובה, 'שובר' את הדפוס הפאסיבי שהאויב מכיר, ומפתיע אותו במקום שהוא לא מצפה. השילוב של מערך פאסיבי עם אמצעים ניידים הוא הפתרון שהשוק בעולם אבטחת הגבולות הולך אליו.

"בהיבט הכלכלי, המחשבה בעבר הייתה להשתמש בכרב"מ על מנת להחליף סיור רכוב אנושי. בהחלפה עצמה אין יתרון. אם כרב"מ עולה כמו - או יותר - מרכב מאויש ממוגן, אף אחד לא יקנה אותו. במציאות העסקית של השוק הביטחוני, סיכון חיי אדם לא גובר על השיקול הכלכלי. אם הפתרון שלך לא מוריד ללקוח עלויות עבור ביצוע אותה משימה, לא יקנו את הכלי".

רובוטים תקשורתיים

אחד מעולמות התוכן העיקריים בתחום הרובוטיקה הקרקעית הוא מנוע קבלת ההחלטות. בעולם נעשים דיונים, באו"ם ובמקומות אחרים, סביב שאלת חופש קבלת ההחלטות של רובוט אוטונומי. תחום שנידון תחת הכותרת: "רובוטים הורגים". 

"כרב"מ יכול לזהות היום מטרה, לסווג אותה, לצודד ולסגור עליה מעגל אש", אומר שבתאי. "העובדה שההחלטה אם לבצע ירי היא של מפעיל נובעת משיקולים מוסריים ומהרגלים התנהגותיים. היא לא נדרשת. אם אתה בגזרה מאוימת מאוד, אתה יכול לסגור את כל המעגל בצורה אוטונומית - כולל ירי".

איך מודדים יעילות קבלת החלטות בין פתרונות שונים? "זה נושא שקשה מאוד למדוד", מסביר שבתאי. "אתה נמדד בסוף בהצלחת המשימה. בשדה הקרב, משימה כוללת הרבה תהליכים ותת תהליכים, וכמעט בלתי אפשרי למדוד אותה בצורה השוואתית".

יישום הרובוטיקה בשדה הקרב מבוסס על קיום תקשורת, אך במתאר צבאי ייתכנו מגוון מצבים שבהם התקשורת עם הכרב"מ תהיה לסירוגין - בגלל תוואי השטח, הימצאות ממסרים, חסימה וכו'. לכן, אחד האתגרים הוא לפתח מנוע קבלת החלטות אוטונומי, שיודע מה לעשות כאשר אין קשר אל הגורם שמספק הוראות ניווט או פקודות טקטיות. 

"כל הפתרונות שלנו מגיעים עם מרכיב תקשורת ומנוע קבלת החלטות, שמותאם גם למצבים בהם הרובוט צריך להתנהל ללא תקשורת", אומר שבתאי. "מרבית בעיות התקשורת מתרחשות בתמרון קרקעי. לכן, בנינו מנוע קבלת החלטות שיכול להחליט כמה הוא ממשיך את המשימה ללא תקשורת במשימות כמו איסוף מודיעין, רכישת מטרות וירי. כאשר יש תקשורת, הוא יעביר את כל מה שהצטבר למפקדה אחורה. 

"מדובר בהתפתחות גדולה בתחום הרובוטיקה. לפני עשר שנים כלים כאלה היו עומדים בלי תקשורת. מ-2007 יש אצלנו פתרונות מבצעיים של פעילות רובוטית רציפה גם בנתק תקשורת. 

"לצד התקשורת, יש בפעילות מבצעית עוד נקודות שמפרידות מערכת מבצעית ממערכת לתצוגה בכנסים. מערכת רובוטית, שיוצאת לפעילות מבצעית של שבועיים-שלושה, משלימה אותה וחוזרת בחתיכה אחת - היא הישג טכנולוגי. היכולת להפעיל כרב"מ במרחקים גדולים במתארים אוטונומיים היא גם זרז למכירה של כלים מסוג זה".

תחרות עם פתרונות אזרחיים

למרות הקדמה הטכנולוגית של פתרונות הרובוטיים הצבאיים, הפתרונות האזרחיים מתחום הרובוטיקה לא מאחרים, ולעיתים קרובות אפילו מקדימים את הצבאיים. עבור תעשייה ביטחונית זה יוצר מצב של תחרות, עקיפה או ישירה, בפתרונות אזרחיים שנכנסים לתחום הצבאי. 

דוגמא לכך אפשר לראות בתחום התקשורת עם הסלולר, או בתחום האלקטרוניקה עם ה-COTS. בשני המקרים תחרות מצד חברות מסחריות הכריעה את הכף לטובתן, כאשר חברות שייצרו רק עבור לקוחות ביטחוניים סגרו את פסי הייצור. ברובוטיקה קיימת אפשרות למתאר דומה.

"אנחנו כל הזמן בוחנים את ההתפתחות בשוק האזרחי", אומר שבתאי. "בין שזו ההתפתחות בתחום התחבורה הבלתי מאוישת או בעולמות תוכן אחרים. יחד עם זאת, צריך לזכור שפיתוח רכב שנוסע על כביש שונה מפיתוח רכב שצריך לעבוד בשדה קרב. זו זירה אחרת. 

"מבחינת אתגר טכני, אנחנו נערכים לדור הבא של הפתרונות. המטרה היא להשיג שיפור של שני שלבים טכנולוגיים לפחות ממה שקיים היום -בהיבטים של קבלת החלטות, מודולים לומדים, הגנה בסייבר, שיתוף מידע בין מכונה למכונה ומכלולים נוספים".

האם התעשייה האווירית מתכוונת להתחרות בשוק האזרחי של רכבים בלתי מאוישים? "כרגע זה לא על הפרק. בשוק האזרחי אנחנו פועלים בעיקר בעולם ביטחון הפנים. משימות כמו אבטחת מתקנים רגישים, גילוי חל"כ, כיבוי אש", מסכם שבתאי. ?