
המרוץ לנשיאות: היתרון בידי קלינטון, לכאורה
מאז פרסום הקלטת של טראמפ וסדרת התלונות על הטרדות מינית מצדו, הקמפיין לנשיאות ארה"ב הפך למכוער ומזיק עבורו. מנגד, הדלפות ויקיליקס הולמות בקלינטון. ומה אומרים הסקרים? תלוי מי שואל ומי מפרסם
שבועיים וחצי לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב, לכאורה המאבק הוכרע. אינספור אינדיקציות מצביעות על כך שהילרי קלינטון תהיה הנשיאה ה-45 של מעצמת-העל. ובכל זאת, המילה לכאורה חשובה כאן. זאת בשל כמה כוכביות והערות אזהרה שעלינו להוסיף לפני חתימה על זהות הנשיאה הבאה.עוד כותרות:
- נתניהו: אובמה מהווה סכנה ממשית להתיישבות
- נגד אונסק"ו: נאום טראמפ ישודר באירוע רשמי בכותל
- בתום 24 שעות המתנה: הגשושית נחתה במאדים
נתחיל בנתונים שיש בידינו, שכאמור יש בהם כדי להצביע בוודאות כמעט מוחלטת על ניצחונה של קלינטון (הכתבה ירדה לדפוס לפני שנודעו תוצאות העימות השלישי והאחרון בין קלינטון לטראמפ, שנערך אתמול לפנות בוקר בלאס-וגאס).

ראשית, הסקרים. ממוצע הסקרים הארצי של האתר המוערך Real Clear Politics מעניק השבוע לקלינטון יתרון של 7% על טראמפ. כאשר טווח טעות הדגימה של מרבית הסקרים נע סביב 4%, מדובר בתוצאה חד-משמעית, כמעט בלתי אפשרית לשינוי בזמן הקצר שנותר עד יום הבחירות. במשפט קצר וחד: אף מועמד בתולדות הפוליטיקה האמריקאית לא סגר פער שכזה בתוך פחות מחודש.
גם בכל הקשור לממוצעי הסקרים במדינות המפתח - אלה שיקבעו בסופו של דבר את התוצאה הסופית בהיותן מתנדנדות בין האדום והכחול, בין הרפובליקנים לדמוקרטים - האתר מעניק ברובן יתרון לקלינטון: 3.6% בפלורידה, 6.8% בפנסילבניה, 8% בקולורדו, 2.7% בקרוליינה הצפונית, 8.7% בווירג'יניה, 3.6% בניו-המפשייר. טראמפ מוביל לפי האתר רק במדינות המפתח אייווה (3.7% לטובתו), ואוהיו (יתרון זעיר של 0.7% על קלינטון).
זאת ועוד, מדינה כמו אריזונה, שמאז 1952 למועמד הרפובליקני - למעט חריגה אחת ב-1996 עם ביל קלינטון - נחשבת היום לשדה קרב צמוד, עם סקרים המצביעים על יתרון של אחוז אחד בלבד לטראמפ. מדינה נוספת כזו היא יוטה. בחירות 1964 היו האחרונות עד כה שבהן ניצח במדינה שמרנית זו מועמד דמוקרטי. סקר שפרסם השבוע מכון רסמוסן מציב את הפער בין טראמפ לקלינטון ביוטה על שני אחוזים בלבד, 30 לעומת 28, כשאת הוואקום ממלא מועמד עצמאי ואנונימי שנולד ביוטה, אוון מקמילן, עם 29 אחוזי תמיכה.
התחזית של גורו הסוקרים האמריקאי נייט סילבר, שקנה את עולמו כשחזה כמעט במדויק את תוצאות בחירות 2008 ובמדויק לחלוטין את תוצאות בחירות 2012, לא שונה בהרבה. סילבר מעניק כיום לקלינטון סיכוי של 88.1% לזכות בבחירות, לעומת 11.9% בלבד לטראמפ. תחזית זו, שמתעדכנת על בסיס יומי מתחילת יוני, איננה רחוקה מהשיא שאליו הגיעה קלינטון באמצע חודש אוגוסט, אז העניק לה סילבר 89.2% לזכות בבחירות.
אבל לא מדובר רק בסקרים. מאז פורסמה הקלטת שבה משמיע טראמפ ביטויים גסים ובלתי נאותים בעליל כלפי נשים, ולאחריה סדרת האשמות של נשים הטוענות כי המליארדר מניו-יורק הטריד אותן במעשים של ממש ולא רק בדיבורים - הקמפיין שינה צורה והפך אגרסיבי ומכוער באופן שמזיק לטראמפ עוד יותר מתמיד.
מעבר לנטישה של מועמדים ונציגי המפלגה הרפובליקנית שחוששים להזדהות עם דמותו של טראמפ, המגזר שבו טראמפ מגלה את החולשה הרבה ביותר מבחינת אי-יכולתו לקרב אליו מצביעים חדשים הוא נשים בעלות השכלה אקדמית. הגילויים החדשים הרחיקו ממנו עוד את האפשרות לזכות בקולותיהן. קלינטון יודעת זאת, ובעימות השני פנתה לנשים באופן כמעט בלעדי, תוך שהיא מעלה סוגיות כלכליות וחברתיות שונות הנוגעות בעיקר לנשים.

בעיה נוספת של טראמפ, חמורה לא פחות, היא התייצבות תקשורתית כמעט מקיר לקיר נגדו. פה ושם אמנם מתפרסמים מאמרים שכמו נכתבים כדי לצאת ידי חובה, המדברים על פשיטת רגל מוסרית של התקשורת האמריקאית, אבל בפועל המצב הוא שמטה קלינטון מקבל רוח גבית מכלי התקשורת החזקים והמשפיעים בארה"ב, ובראשם ה-CNN וה'ניו-יורק טיימס'. נתון אחד שיש בו כדי לסבר את האוזן בהקשר זה הוא מאמרי הדעה שפורסמו ב'ניו-יורק טיימס' באוגוסט האחרון: 73 היו נגד טראמפ, ואפס עגול בעדו.
טראמפ והתקשורת מנהלים יחסי אהבה-שנאה. התקשורת היא שבנתה אותו וגרמה לו שלא להוציא עד שלב מאוחר מאוד בקמפיין ולו דולר אחד על פרסומת, מכיוון שכל אמירה והופעה שלו זכתה לכיסוי מחוף לחוף. זה היה שלב האהבה. אפשר לשים את האצבע על הנקודה המדויקת שבה חלה התפנית ביחסים: יומה הראשון של הוועידה הדמוקרטית ביולי. תקשורת המיינסטרים הליברלית בארה"ב הבינה שהיא יצרה מפלצת שעלולה באמת לקטוף את הבחירות, והחלה להלום בו בכל הכוח.
בו בזמן, אותה תקשורת גם מגמדת באופן שערורייתי סיפורים חמורים על קלינטון וסביבתה. למעט רשת 'פוקס ניוז', העיתון 'ניו-יורק פוסט' וכמה רשתות רדיו שמרניות, טראמפ נלחם נגד כל עולם התקשורת. הוא עושה זאת בעיקר באמצעות חשבון הטוויטר שלו. במדינה שמבוססת על תקשורת חופשית ולוחמנית, זה פשוט לא מספיק.
אם הכול ברור כל כך, מדוע אנו עדיין נשארים עם המילה "לכאורה" ולא מכתירים את קלינטון כמנצחת? נתחיל, שוב, עם הסקרים. סקר של רשת ABCוהוול-סטריט ג'ורנל העניק בתחילת השבוע יתרון של 11 אחוז להילרי קלינטון על טראמפ. כמה שעות לאחר מכן העניק סקר זהה של רשת NBCוה'וושינגטון פוסט' יתרון של 4% בלבד למועמדת הדמוקרטית.
במדינה כה גדולה ובשיטת בחירות כה מורכבת, סביר שיהיו הבדלים בין סקר למשנהו. אולם כאשר באותו יום מתפרסמים שני סקרים שנערכו במהלך אותם שלושה ימים וביניהם הפרש של 7% - הדבר אומר דרשני ואולי מעיד על כך שבבחירות המשונות ביותר שהיו אי-פעם בארה"ב, שיטת הסקרים המסורתית פשוט איננה משקפת כראוי את השטח.
סקר CNN מאמצע השבוע - רשת שכאמור איננה נמנית עם תומכיו הגדולים של טראמפ - הכניס אלמנט נוסף של אי-ודאות לתוך המצב הוודאי לכאורה לטובת קלינטון: בסקר זה התברר כי בשלוש מדינות מפתח קריטיות מתנהל מרוץ צמוד שרחוק מלהיות מוכרע.

בנבאדה, למשל, תוצאת הסקר הייתה 46% לקלינטון לעומת 44 אחוזי תמיכה בטראמפ; בקרוליינה הצפונית התוצאה צמודה אפילו יותר - 48% לקלינטון לעומת 47% לטראמפ, ובאוהיו, הנחשבת אחת משתי המדינות החשובות ביותר לצד פנסילבניה, קיים יתרון ברור של ארבעה אחוזים לטראמפ. הנתון המפתיע ביותר מהסקר הנ"ל הוא זמן ביצועו - אחרי העימות השני ולאחר פרסום הגילויים בדבר האמירות הבוטות של טראמפ. מתברר שרוב האוכלוסייה במדינות המפתח לא שינתה את דעתה ואת אופן הצבעתה הצפוי בכהוא זה.
אם לא די בכך, הרי שבכל הסקרים למעט אחד שבהם נשאלים הנסקרים למי יצביעו - קלינטון, טראמפ, המועמד הליברטריאני ג'ונסון או נציגת הירוקים שטיין - קלינטון לא מצליחה לצלוח את קו 50 האחוזים. טראמפ אמנם מדדה אחריה כמעט בכולם, אבל העובדה שקלינטון לא מצליחה לגרום לחצי מהאנשים שנשאלים בסקר לענות כי יצביעו בעדה ב-8 בנובמבר, מטילה עננה כבדה על האפשרות להסתמך על סקרים אלה בכל הנוגע ליום הבחירות. הדבר מראה כי מספר המתלבטים והיושבים על הגדר עודנו גדול במיוחד בבחירות אלה, והשבוע האחרון של הבחירות, אולי אפילו השעות האחרונות, יכולים להיות מכריעים מאי-פעם.

הערת אזהרה אחרונה וחשובה לגבי הסקרים המחמיאים לקלינטון מגיעה ממערב ארה"ב. ה'לוס-אנג'לס טיימס', בשיתוף מכון המחקר USC, עורך כבר כמה חודשים סקר יומי לגבי הבחירות. המתודולוגיה של הסקר הזה שונה בכמה מובנים מהסקרים הארציים האחרים, בעיקר בכך שהוא מונה קבוצה קבועה של כ-3,200 איש המחולקים לשבע קבוצות, שכל אחת מהן מתבקשת להשיב על שלוש שאלות קבועות ביום אחר בשבוע.
סקר זה מעניק כבר כמה חודשים ברציפות עם חריגות בודדות את היתרון לטראמפ, כולל בשבוע האחרון. מדובר אמנם ביתרון קטן שנמצא בטווח טעות הדגימה, אבל הוא עקבי, ולמעשה אומר שקלינטון לא הובילה משמעותית על טראמפ בשום שלב במרוץ.
ישנם מומחים שנוטים לראות את הסקר הזה כחריג ולא מייצג, אבל יש עובדה אחת שכדאי לקחת בחשבון - בבחירות 2012 הוא היה הסקר היחיד שהצליח להתקרב לתוצאות האמת, בעוד כל השאר - אלה שכאמור מראים כיום יתרון ברור לקלינטון - שגו ובגדול. זה לא אומר שסקר ה'לוס-אנג'לס טיימס' יתברר כנכון גם הפעם, אבל תוצאותיו העקביות מסמנות עוד כוכבית ועוד הסתייגות לקרשנדו הסקרים שמציפים בימים האחרונים באושר את המחנה הדמוקרטי.
מעבר לסקרים, ישנה כמובן המציאות. אם טראמפ אכן עבר את הגרוע ביותר ולא צפויות הקלטות חדשות או מבוכות מטרידות אחרות בנושאים שונים, הרי שייתכן כי מצבו עשוי להשתפר. יש לו עוד זמן מה לעשות זאת.
קלינטון, לעומת זאת, ממשיכה לספוג מדי יום הדלפות חדשות מכיוון אתר 'ויקיליקס'. כרגע, בסיוע ריכוך ארטילרי של רוב אגפי התקשורת, היא מצליחה להתגבר ולעקוף מכשולי הדלפות שכבר צצו. כמו למשל תרומה בת מיליון דולר של קטאר לקרן המשפחתית, או אפילו בקשה של נציג בכיר מטעמה לשנות סיווג של מסמך מ"מסווג" ל"בלתי מסווג" בתמורה להרחבת סמכויות הבולשת הפדרלית במקומות שבהם לא הייתה לה דריסת רגל עד כה.

אבל רצף ההדלפות עשוי ליצור מתישהו נקודת מסה קריטית שתתחיל לפגוע בה בסקרים. מובן שחשיפתה של פרשה מביכה במיוחד יכולה להכות בה בנקודה הקריטית ביותר בקמפיין. את זה קלינטון כבר חוותה לפני חודש וחצי, לאחר קריסתה מול המצלמות באירוע הזיכרון לאסון 11 בספטמבר.
חזרתו של משבר בסדר גודל כזה - שמטבעו אין איש יודע אם יגיע ומהיכן - הוא הסיוט הגדול של מחנה קלינטון. כשמדובר בשני מועמדים כה לא אהודים ועם בעיות כה קשות מבחינת דימוים בדעת הקהל, כל אירוע שכזה יכול להיות זה שיכריע את הבחירות. בלי מאורע קטסטרופלי כזה או אחר, היתרון נמצא בידיים של קלינטון. לכאורה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg