מחקר: מוחם של פדופילים שונה מסוטים אחרים
מדענים גילו כי האזורים במוח המעורבים בשליטה על הדחף בהתעללות מינית בילדים, פועלים יותר בקרב פדופילים שמעולם לא תקפו מינית, לעומת כאלה שאינם פדופילים, אבל התעללו מינית בילדים. "זה עשוי למנוע מהפדופיל להפוך לעבריין", אמר החוקר
מבנה מוחם של פדופילים שמעולם לא תקפו ילד, שונה ממבנה מוחם של כאלה שאינם פדופילים אבל תקפו מינית ילדים, כך עולה ממחקר שפורסם היום (ג') באינדפנדט.המדענים השתמשו בסריקת MRI על מנת לחקור את מוחם של 40 עברייני מין שתקפו מינית ילדים ו-37 פדופילים שמעולם לא התעללו בילד. 40 אנשים נוספים שימשו קבוצת בקרה. המחקר מצא כי שני האזורים במוח השולטים על הדחף להתעלל בילד פועלים בקבוצת הבקרה. "בשני האזורים יש דפוס פעולה אופייני אצל הפדופילים המשחקים תפקיד קריטי ברשתות העצביות היוצרות תפקוד קוגניטיבי יעיל", נכתב בכתב העת 'המוח האנושי'.

''המחקר עשוי למנוע התעללות מינית, במיוחד אצל פדופילים''. ילד.
צילום אילוסטרציה: פלאש 90
החוקרים גילו כי ניתן לזהות את הפדופילים שלא תקפו ילדים, זאת על פי דפוסי הפעולה בחלקים מסוימים במוח, המעורבים, על פי החוקרים, בשליטה על הדחף להתעלל בילד.
ד"ר כריסטיאן קהרגל מאוניברסיטת דואיסבורג אסן שעומדת בראש צוות החקרים ציינה כי המחקר עשוי להוביל ליצירת טיפולים חדשים עבור פדופילים. "לרוב, משווים בין פדופיליה להתעללות מינית בילד", אמרה ד"ר קהרגל והוסיפה כי "פדופיליה היא לא תנאי הכרחי על מנת לפגוע בילד. משמעות הדבר היא כי לא כל אדם המאובחן עם פדופיליה יבצע עבירת מין, כמו שלא כל אחד שביצע עבירת מין בילד הוא בהכרח פדופיל".
"מציאת ההבדלים הללו מדגישה את החשיבות בהבחנה הקלינית השונה בין פדופיל שלא ביצע עבירת מין בילד לבין אחד שהוא אינו פדופיל אבל כן התעלל מינית בילדים", ציינה ד"ר קהרגל.
התוצאות של המחקר יכולות עזור "לשפר את הבנת המנגנונים שעשויים למנוע מהפדופילים מלהפוך לעבריינים", אמר ד"ר בוריס שיפר שחיבר את המחקר. "מידע זה חשוב ועשוי למנוע התעללות מינית במיוחד אצל פדופילים שכבר ביצעו פגיעה בילד או כאלו הנמצאים בסיכון", הוסיף ד"ר שיפר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg