עיתונאית במקור ראשון: "גם אותי הטרידו מינית"
רחלי מלק-בודה טענה בפוסט בפייסבוק כי איש תקשורת בכיר הטריד אותה מינית, אולם היא בחרה שלא לחשוף אותו ולא להתלונן: "יש בידי היכולת להרוס לאיש הזה קריירה של שנים, אבל אני חושבת על רחלי רוטנר, ולא בא לי להיות שם"
רחלי מלק-בודה, עיתונאית ופובליציסטית ב"מקור ראשון" וב-nrg, טענה הערב כי איש תקשורת בכיר (לא מהמערכת שבה היא עובדת) הטריד אותה מינית בעבר, גם בדיבורים וגם במעשים. עם זאת, מלק-בודה ציינה כי היא אינה מתכוונת להתלונן על האיש או לגלות את זהותו, בין השאר כי "כי אני חושבת על אשתו, על הילדים שלו, שיצטרכו לקום בבוקר ולראות את אבא שלהם נסקל על ידי ההמון הזועם, ושום דבר ממה שעשה לא מגיע להם".בפוסט כותבת מלק-בודה: "מדוע לעולם לא אעשה שיימינג למישהו שהטריד אותי מינית. אין לי רחמים על ארי שביט. למעשה עכשיו, אחרי שאישר את טענותיה של דניאל ברין והודיע על פרישה זמנית מעבודתו כעיתונאי, אפשר להכריז באופן רשמי שהוא חתיכת חרא. אבל חרא שלפחות לקח אחריות על מעשיו".

רחלי מלק בודה
צילום: באדיבות המצולמת
"ובכל זאת, אין לי אלא להודות - אם מישהו כמו ארי שביט היה מנסה להטריד אותי באותו האופן, עם כל הכאב וההשפלה שבדבר, לא הייתי פונה למחוזות השיימינג. יש פמיניסטיות שעשויות לחשוב בטעות שאם אני מצהירה הצהרה כזאת אין לי מושג מה זו הטרדה מינית וכמה היא דבר חמור".
"אבל האמת היא שדווקא יש לי מושג. לכל אישה יש את הארי שביט שלה, וגם לי יש את הארי שביט שלי. איש תקשורת מהשורה הראשונה שפגשתי במהלך אירוע מסוים והטריד אותי מינית. אפילו אפשר לומר שהטריד באופן בוטה. אל תנסו לנחש מי זה כי לא אגיד".
מלק-בודה ממשיכה וכותבת: "מכל מקום, אותו אדם, שגם הוא נשוי ואב לילדים, אמר לי במהלך אותה שיחה שהוא היה שמח להשכיב אותי, דיבר בצורה מלוכלכת על איבריים אינטימיים בגופי ודקות ספורות לאחר מכן הניח את ידו על מותני, משם גלש לישבן וניסה לכרוך אותי אליו. אני לא זוכרת שאמרתי לו שזה לא נעים לי, כנראה שהייתי המומה מכדי להגיב אז פשוט פניתי משם והלכתי".

ארי שביט אישר את טענותיה. דניאל ברין
צילום מסך
מלק-בודה: "יש בידי היכולת להרוס לאיש הזה קריירה של שנים. אם הייתי נוקבת בשמו הפייסבוק היה רועש. כותרות העיתונים היו מתמלאות ואולי גם עוד נשים היו יוצאות מהארון ומספרות עליו סיפורים דומים. ובכל זאת אין לי שום כוונה לעשות זאת. למה? כי אני חושבת על אשתו. כי אני חושבת על הילדים שלו, שיצטרכו לקום בבוקר ולראות את אבא שלהם נסקל על ידי ההמון הזועם, ושום דבר ממה שעשה לא מגיע להם. אני חושבת על העליהום נגדי ונגדו, על אלו שיקראו לו סוטה ועל אלו שיגידו שאני זונה ושבטח הזמנתי את זה, אני חושבת על הסיפורים וההמצאות שיצוצו עלי ברשת, ואני חושבת על רחלי רוטנר, ולא בא לי להיות שם. פשוט לא בא לי".
מלק-בודה גם מסבירה שחלק מהסיבות היא השפעתו המועטה באופן יחסי של האירוע עליה: " אני יודעת את האמת. אני יודעת שכמה שהאירוע הזה היה לא נעים עבורי, לא באמת נפגעתי עד עמקי נשמתי והוא לא מדיר שינה מעיני. בעיקר חשתי רחמים על אותו גבר, ועל האופן הפאתטי שבו הוא מנסה לחזר אחרי בחורות. אבל בכל זאת הרגשתי צורך לא לשתוק. יום לאחר שפרשת ינון מגל התפוצצה הרמתי לו טלפון ואמרתי לו בשיא הכנות: שתדע לך שמחר זה יכול להיות אתה. אם אתה מתנהג ככה לעוד נשים, לא רחוק היום שבו תמצא את עצמך מרוח על גבי הכותרות ושואל את עצמך איך זה קרה לי. הוא אמר לי תודה ושהוא מעריך את הכנות ושהוא לוקח את הדברים לתשומת הלב".
מלק-בודה מסכמת: "יש פמיניסטיות שיקראו את הסיפור ויחשבו על האישה המוקטנת וחסרת האומץ, שנוצחה על ידי מנגנון ההחפצה. ואני קוראת את מה ששכתבתי ואומרת – לזה קוראים פרופורציה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg