ראשי » חדשות » בארץ

מאות אלפי סטודנטים יפתחו את שנת הלימודים האקדמאית

באוניברסיטאות ברחבי הארץ צפויים כ-235 אלף סטודנטים ללמוד לתואר ראשון. המקצועות המבוקשים ביותר: רפואה וארכיטקטורה. באוניברסיטה העברית יושבתו הלימודים בשל סכסוך עם משרד האוצר

חוזרים לכיתות ולמעבדות המחקר:­סטודנטים ברחבי הארץ יפתחו הבוקר (יום א') את שנת הלימודים האקדמית תשע"ז ב-63 מוסדות להשכלה גבוהה. כ-234,965 סטודנטים צפויים להתחיל ללמוד לתואר ראשון (מתוכם כ- 58,690 סטודנטים חדשים). בתואר שני ילדמו 63,120 סטודנטים, לתואר שלישי 11,075 סטודנטים ולימודי תעודה 1,405 סטודנטים.
 
אולם 23,000 סטודנטים שנרשמו ללימודים באוניברסיטה העברית ייאלצו לדחות את כניסתם בשערי האקדמיה בשבועיים לאחר שהנהלת האוניברסיטה העברית הודיעה על דחייה של פתיחת שנת הלימודים בשל גרעון תקציבי פנסיוני העומד על 180 מיליון שקלים. במסגרת המשא ומתן המתנהל בין הנהלת האוניברסיטה עם משרד האוצר והות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב), הוחלט במסגרת פתרון ארוך טווח על מינוי יועץ כלכלי חיצוני, אולם באוניברסיטה טוענים כי עדיין נדרש פתרון תקציבי מידי שיאפשר לה לפתוח את שעריה. במטרה לאפשר לסטודנטים להתארגן לפתיחת השנה, הודיעו בהנהלה כי ברגע שיימצא פתרון תינתן להם הראה של שלושה ימים לפני החזרה ללימודים.

בנוסף במכללת בית ברל הודיע ועד המורים מן החוץ על השבתת הלימודים ליום אחד בשל מחאה על תנאי העסקתם. זוהי השביתה הראשונה בה נוקט הסגל, לאור פערים מהותיים שנתגלעו בין הנהלת המכללה לוועד במהלך מו"מ שנמשך למעלה משנה. המרצות והמרצים המהווים למעלה מ-60 אחוזים מכלל הסגל, מועסקים כמורים מן החוץ בדפוס העסקה לפיו מקבלים המרצים תשלום בעבור שעות הוראה בפועל בלבד, ומועסקים בחוזי העסקה קצרים המקיפים שבעה חודשים בשנה. המשמעות היא פיטורים מדי שנה, ללא ביטחון תעסוקתי, ללא צבירת ותק, ללא מסלולי קידום ושכר נמוך.
    
בתוך כך, מנתוני המל"ג עולה כי המקצועות המבוקשים ביותר ללימודי תואר ראשון על ידי הסטודנטים החדשים הם: רפואה כללית (מתוך 3.8 מועמדים ללימודי רפואה כללית רק מועמד אחד מתקבל), ארכיטקטורה ובינוי ערים (2.5) ומקצועות עזר רפואיים (2). לעומת הביקוש, בשטח מרבית הסטודנטים לומדים את המקצועות הבאים: מדעי החברה כ-19.2 אחוזים, הנדסה ואדריכלות כ-18.1 אחוזים וחינוך והכשרה להוראה כ-16.1 אחוזים.

בשנת הלימודים הקרובה יחל יישומה של התכנית הרב שנתית החדשה להשכלה הגבוהה שגובשה לשש השנים הקרובות (תשע"ז-תשפ"ב). ביו יעדי התוכנית החדשה: עידוד המצוינות המדעית-מחקרית, עידוד החדשנות בהוראה ושיפור איכות ההוראה, קידום ושילוב החברה הערבית בהשכלה הגבוהה, עידוד וסיוע לחרדים בלימודים אקדמיים והרחבת הנגישות לאוכלוסייה האתיופית.
 

יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במל"ג, פרופ' יפה זילברשץ, התייחסה ליעד שילוב מגזרי נוספים באקדמיה ואמרה כי "כל סטודנט חרדי הלומד לתואר אקדמי בכל סוג מוסד העומד בקריטריונים סוציו-אקונומיים מסוימים, יוכל לקבל הלוואה לשכר הלימוד. לאחר קבלת הזכאות לתואר, תהפוך חלק מההלוואה למלגה. אני חושבת שזו בשורה מצוינת לא רק עבור הסטודנטים החרדים אלא לגבי המשק כולו. בנוסף נשקיע כמאה מיליון שקלים לשילוב סטודנטים ממוצא אתיופי בהשכלה הגבוהה".

פרופ' פרץ לביא, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא הטכניון, בירך את הסטודנטים שיחלו מחר את לימודיהם. "הסטודנטים שיתחילו מחר את לימודי התואר הראשון, הם אלו שיבטיחו בעתיד את חוסנה של מדינת ישראל. מדובר במרוץ מול מדינות אחרות, ובהן גם איראן וערב הסעודית שהבינו כבר מזמן שעתידה של מדינה נמצא בהשכלה הגבוהה ובמחקר, והן משקיעות משאבים אדירים על מנת להדביק את הפער", אמר פרופ' לביא.

לדבריו "זהו מרוץ שבו אין למדינת ישראל את הפריבילגיה להישאר מאחור. המחקר בישראל והמשאב האנושי בה הם שמבטיחים את צמיחתה בכל התחומים. עלינו להתחייב לקידום ההשכלה הגבוהה ולטפח את ההון האנושי שלנו, כדי שמדינת ישראל תמשיך להיות מובילה, פורצת דרך וראויה לכינוי Start-Up Nation".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg