ראשי » חדשות » בארץ

מדד המגדר: רמת האי שוויון נותרה ללא שינוי

עדיין מאחור: על פי מדד המגדר לשנת 2016, שיעור הנשים בכנסת עומד על 27 אחוזים בלבד. אחוזי הנשים שעובדות בתחומי הטיפול וההוראה עדיין גדול יותר מזה של הגברים, והן חשופות יותר לאלימות המופנית אליהן מעצם היותן נשים

מכון ון ליר פרסם היום (ב') את מדד המגדר לשנת 2016 הבוחן שינויים לאורך זמן במצבם של נשים וגברים בישראל, בתחומי שוק העבודה, השכלה, תרבות, עוני ובריאות. על פי המדד, נמצא כי ברוב תחומי החיים נשמר פער מגדרי לטובת הגברים ובחלק מהתחומים, הפער אף גדל עם הזמן.

כמו כן, על פי המדד, רמת האי שוויון המגדרי נותרה ללא שינוי ניכר בין השנים 2004-2010. אולם משנת 2011, נרשם צמצום של אחוזים בודדים באי שוויון, אך הצמצום נבע, לפחות בחלקו, מהרעה כללית בהיבטים תעסוקתיים בקרב נשים וגברים כאחד, ולא משיפור מצבן של הנשים.

בזירה הפוליטית והכלכלית נמצא האי שוויון הגבוה ביותר בין נשים וגברים, שעומד על 57.1 אחוזי אי שוויון, כיוון שעמדות המפתח בזירה זו מאוישות על פי רוב על ידי גברים. שיעור הנשים בכנסת עומד היום על 27 אחוזים, לעומת שבדיה שאחוז הנשים בפרלמנט שלה עומד על 44 אחוזים – כמעט חצי. מיד לאחר מכן, נמצא המגדור המקצועי, שעומד על 52.4 אחוזי אי שוויון. אחוזי הנשים שעובדות בתחומי הטיפול וההוראה עדיין גדול יותר ומספר המנכ"לים במשק הוא כ-39 אלף לעומת מספר המנכ"ליות העומד על כ-7,000.

האי שוויון בין הנשים והגברים בא לידי ביטוי גם בסיקור התקשורתי. למרות שמשנת 2005 אחוז סיקור הגברים בתקשורת הארצית הצטמצם, עדיין, אחוזי הסיקור שלהם גבוה יותר ועומד על 76 אחוזים, לעומת 24 אחוזים אצל הנשים. יש לציין, כי משנת 2005 אחוזי הסיקור של הנשים בתקשורת עלו. בנוסף, במצעד השנתי של תחנת הרדיו גלגל"צ בשנת 2014, אחוז הנשים נמוך בצורה מאוד משמעותית מזה של הגברים - 87.5 אחוזים לעומת 12.5 אחוזים.

על פי המדד, נשים נחשבות עניות יותר מגברים וחשופות יותר לאלימות המופנית אליהן מעצם היותן נשים. תמונת מצב עגומה זו משפיעה לרעה על נוכחותן במרחב הציבורי. בשנת 2014 נרשמו כ-9,000 פניות חדשות למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. בשנת 1996, נרשמו רק כמחצית מהכמות הזו. בתוך כך, תחושת הביטחון של גברים בהליכה ברחוב עומדת על 83 אחוזים, מנגד, אצל נשים נרשמו 62 אחוזי תחושת ביטחון.

בתחום ההשכלה והתעסוקה, נראה כי נשים מרחיבות את תחומי הלימוד ואחוז הנשים באקדמיה הולך וגדל. עם זאת, חסמים מבניים ותרבותיים מקשים עליהן לתרגם את ההישגים הללו לצמצום פערים בשוק העבודה ובזירה הפוליטית והכלכלית.

בזירה הביתית, נשים עדיין מוגדרות כאחראיות העיקריות לעבודות הבית ולטיפול במשפחה. עבודות אלו הן עבודות שקופות שלרוב אינן זוכות לתגמול והכרה, והן משמשות חסם להשתלבות מלאה ושוויונית של נשים בשוק העבודה.

השכר החודשי של נשים עומד על 7,439 שקלים הנמוך בכ-4,000 שקלים מזה של הגברים העומד על 11,114 אלף שקלים. בקרב הנשים הערביות, שכרן נמוך מזה של גברים ערבים ומשכרן של נשים יהודיות, ונשים בפריפריה משתכרות פחות מגברים בפריפריה ונשים במרכז הארץ. השכר החודשי הממוצע (ברוטו) של נשים יהודיות עומד על 7,662 שקלים לעומת זה של הערביות, העומד על 5,271 שקלים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg