ראשי » חדשות » בארץ

ליקויים בשכר המורים: חובות עלומים וכשל מערכתי

דו"ח מבקר המדינה התייחס לתשלום השכר בחינוך הרשמי ונותן תוקף למחאת המורים על המחדלים בשכרם. המבקר מצא ליקויים בתשלום ל-120 אלף עובדי הוראה בסך עשרות מיליוני שקלים. משרד החינוך בתגובה: "נבנית מערכת חדשה שתמנע טעויות כאלו בעתיד"

מחאת המורים על המחדל המתמשך בשכרם מעולם לא הייתה אקטואלית יותר: דו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (יום ג') מאשים את משרד החינוך בליקויים במערך הבקרה על דיווחי השכר ותשלום השכר לעובדי ההוראה. בפרק "בקרה על ביצוע השכר בחינוך הרשמי" מגלה המבקר כי קיימים ליקויים משמעותיים בתשלום השכר לעובדי ההוראה, שיצר לא פעם בשנים האחרונות פערים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. כך יוצא לא פעם, כפי ששמענו בחודשים האחרונים, שהמורים "חייבים" כסף למשרד החינוך ותלושי השכר שלהם עבור חודש עבודה מלא מסתכמים במינוס.
     
משרד החינוך משלם מדי חודש את שכרם של כ-120 אלף עובדי הוראה בחינוך הרשמי בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקלים. עובדי ההוראה מועסקים על פי שלושה הסכמי שכר נפרדים שנחתמים במשך שנת הלימודים ומתעדכנים מדי כמה חודשים. המבקר מציין כי רק בשלוש השנים האחרונות נחתמו 30 עדכונים להסכמי השכר. המבקר כותב כי האחריות לשלם לעובדי ההוראה את שכרם מוטלת על משרד האוצר, אולם חשבות משרד החינוך ממונה על ביצוע התשלומים ועל הבקרה.

המבקר מתאר בדו"ח את התהליך המסורבל של תשלום שכרם של עובדי ההוראה ואת הדרך בה נופלות טעויות לא פעם בשכרם של אלפי מורים. "מדי שנה ובעת שמתבצע שינוי, מנהל המוסד החינוכי בחינוך הרשמי מזין את הדיווח על מצבת המורים של בית הספר ואת הנתונים על ביצוע שעות ההוראה בפועל במערכת הדיווח הבית ספרית", כותב המבקר.

"אגף כוח אדם בהוראה מזין את הנתונים האישיים של עובדי ההוראה  למערכת אחרת, ואילו אגף מוסדות חינוך מזין את נתוני השעות למערכת תקן השעות". המבקר כותב עוד כי ריבוי המערכות דורש תיאום של הנתונים המוזנים כדי להבטיח שהמידע שידווח יהיה שלם, אמין ומדויק.
  
בנוסף לדוגמאות למחדל השכר של עובדי ההוראה שפורסמו בחודשיים האחרונים, מציין המבקר דוגמאות נוספות בספרו למחדלי שכר בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. "תהליך המרת דרגות המורים ב-2008 בהתאם לרפורמת 'אופק חדש' לווה בטעויות ובתשלומי שכר שגויים לאלפי עובדים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. מדיון שקיימה מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, בדצמבר 2014 בנושא עלה כי לכ-8,800 עובדים שולם שכר בחסר, ולכן יושלם שכרם בדיעבד בסך כ-39.7 מיליון שקלים. עוד צוין שליותר מ-700 עובדים שולם שכר יתר, ובסך הכול 4.3 מיליון שקלים", כתב המבקר.

דוגמה נוספת שמציין המבקר היא החובות העלומים של עובדי ההוראה למשרד המעסיק אותם. "בשל דיווחים שגויים של גורמים במערך חישוב השכר שבחינוך הרשמי, נוצרו חובות של עובדי הוראה למשרד החינוך. בתקופה 2014-2010 חובות אלו הלכו ותפחו: בדצמבר 2010 היה חובם של עובדי ההוראה למשרד החינוך כ-6.6 מיליון שקלים, בדצמבר 2014 היה חוב זה כמעט 12 מיליוני שקלים".

למרות שמשרד החינוך טוען בחודשים האחרונים מול מחאת המורים כי הטעויות שנפלו בתחילת השנה בשכרם מקורם בניקויי תשלומי נסיעות ובטעויות נקודתיות, המבקר בדו"ח דווקא נותן גיבוי לטענות המורים כי מדובר בכשל של המערכת כולה.

בעקבות הדו"ח החמור מודה משרד החינוך בתקלות היוצאות תחת ידו, וכותב כי מדובר ב"כשל במערכת תשלומי השכר למורים". המשרד אף ציין כי הוא פועל לבניית מערכת חדשה שתמנע בעתיד תקלות בתלושי השכר כפי שהיו בחודשים האחרונים ובשנים האחרונות. "מערכות השכר נכון להיום לא מאפשרות בקרה מספיק אפקטיבית על תשלומי השכר ועל ביצוע השעות, מענה לסוגיה זו מקבל תעדוף בתכניות העבודה של משרד החינוך והחשבת הכללית", כתב המבקר בנושא זה.
 

עוד השיב משרד החינוך למבקר כי "נעשים צעדים לשיפור הבקרות על תשלומי השכר וביצוע השעות. לאור האמור, המשרד שוקד בשנה האחרונה על פיתוח מערכת חדשה לניהול נתוני עובדי הוראה, בשיתוף פעולה הדוק בין החשבות, מינהל תקשוב מערכות מידע, מינהל כלכלה ותקציבים, אגף בכיר לכוח אדם בהוראה".

בתגובה המבקר ציין לשבח את הודאת המשרד בטעות וכתב כי "יש לראות בחיוב את העובדה שמשרד החינוך הכיר בכשל שבפיקוח ובבקרה על תשלומי השכר לעובדי ההוראה והחליט לפתח מערכת ייעודית לניהול נתוני עובדי ההוראה. ראוי שהמשרד יקבע לוח זמנים להפעלת המערכת וכי עד אז יפעיל מנגנוני ביניים לבקרה על חישובי השכר והתשלומים בגינם כדי להבטיח שהשכר משולם בהתאם למסגרת השעות שנקבעה למוסד החינוכי ובהתאם למאפייניו האישיים של עובד ההוראה".

בסיכום הדו"ח כותב המבקר כי "מדינת ישראל מקצה למערכת החינוך משאבים רבים בהיקף כספי של עשרות מיליארדי שקלים, מדי שנה בשנה, מפני שמערכת החינוך היא תשתית אסטרטגית לאומית החיונית לבניית חברה חזקה ומתקדמת. ביקורת זו מעלה ליקויים מהותיים בתהליכי התכנון, ההקצאה, הפיקוח והבקרה על תקציב החינוך מצד משרדי החינוך והאוצר".

משרד החינוך כתבו בתגובה למבקר כי "מנכ"לית המשרד הקימה צוות לבחינת מערכות הניהול והדיווח של עובדי ההוראה וכי היא הקצתה לשם כך תקציב של עשרות מיליוני שקלים. כמו כן, משרד החינוך נערך להחליף את מערכות הניהול והדיווח הקיימות לעובדי הוראה. חשבות המשרד מעורבת בתהליכי אפיון המערכת החדשה בתוך הצבת דרישות ודגשים, כנדרש ממערכת כספית, כדי לוודא את אמינות הנתונים ולאפשר בקרות לוגיות".
 
בנוגע לסוגיית השכר נמסר מטעם משרד החינוך כי "חובה להבחין בין החינוך הממלכתי הרשמי (גן עד כיתה ט') לבין החינוך המוכר שאינו רשמי (תיכוניים י'-י"ב, או מוסדות חינוך גן עד כיתה ח' של תאגידים או אזרחים). באשר לחינוך הרשמי, התייחסות חשבות המשרד היא שבמסגרת בניית יחידת בקרה יאופיינו התהליכים, ויקבעו נהלי בקרה במטה ובמחוזות אל מול אגפי המשרד השונים".

עוד נטען מטעם משרד החינוך: "בנוסף לכך, עתידות להתבצע בקרות בחינוך העל יסודי על ידי אגף בקרה במינהל רישוי בקרה ואכיפה. בקרות אלו יבוצעו הן על היבטי ניצול התקציב של בתי הספר, והן בהיבט של ההלימה בין הביצוע להנחיות משרד החינוך".

בתום הדברים מסר משרד החינוך בתגובה: "באשר לסוגיית הבקרה על השכר - המשרד מפעיל מערכות שכר מתקדמות מסוגן, שמצד אחד מבצעות חישובי שכר מוקפדים, ומהצד האחר מקיימות פיקוח ובקרה על כל תהליכי תשלומי השכר. המערכות מוודאות בין היתר שמוסדות החינוך עומדים במגבלת השעות שהוקצתה להם, על פי הנתונים האישיים של המורים שמועסקים באותם מוסדות חינוך.
 

"כמו כן, הקים המשרד מנהל פיקוח, אכיפה ובקרה, על מנת לבצע בקרה מיטבית על כל תהליכי השכר במשרד. לצד זה, במשרד נעשים צעדים לשיפור הבקרות על תשלומי השכר, ולצורך כך מפתח המשרד מערכות טכנולוגיה חדשות לניהול ולניטור כל נתוני עובדי ההוראה".

באשר לפערי התקצוב בחטיבה העליונה נמסר כי "הפערים נובעים משונות בין הפרמטרים שעל פיהם נקבע התקצוב לתלמיד ולמוסד, והם אינם משקפים העדפה מכוונת בתקצוב למוסד כזה או אחר, אלא נגזרים מהמורכבות של מודל שכר הלימוד בחטיבה, שתכליתו לתקצב באופן ריאלי את שכר המורים. כך לדוגמה, אם קיימים שני בתי ספר זהים לחלוטין, כאשר באחד המורים ותיקים יותר ובשני צעירים יותר, התקציב שיינתן לבית הספר האחד יהיה גבוה יותר, בכדי לאפשר לבעלות על בית הספר לשלם שכר בהתאם להסכמים הקיבוציים.

"באופן דומה, מוסד שמגיש לבגרות זכאי לתוספת שעות לתלמיד עבור הכנה לבגרות, לעומת מוסד אשר אינו מגיש לבגרות. יודגש שמשרד החינוך מגבש בימים אלו, יחד עם משרד האוצר, מודל לתקצוב דיפרנציאלי בחטיבה העליונה, שיוביל לקידום השוויון בחינוך ולמיצוי הפוטנציאל האישי של כל תלמיד ותלמיד. עבודת הצוות עוגנה גם בהחלטת הממשלה על תקציב המדינה לשנים 2017-2018. הצוות יגיש את המלצותיו לשר בעוד מספר חודשים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg