ראשי » חדשות » בארץ

המבקר: ליקויים בפעילות החברה להשבת נכסי השואה

דו"ח מבקר המדינה קבע כי מאות מיליוני שקלים טרם הגיעו לבעליהם. לטענת המבקר, בשל התמהמהות באיתור יורשים החברה להשבת נכסי השואה מחזיקה ברשותה נכסים רבים מדי. עוד עלה כי בשנה החולפת לא הוענק סיוע לניצולי שואה ברמה הנדרשת

"על מדינת ישראל לחתור לצדק היסטורי": מבקר המדינה יוסף שפירא הקדיש בדו"ח שפרסם פרק מיוחד הדן בגורלה של "החברה להשבת נכסי השואה", שבו הוא מבקר את פעילותה בתחום לטובת ניצולי השואה ויורשיהם רגע לפני סיום פעילותה, בדצמבר 2017. בין היתר חקר המבקר את פעילות החברה להשבה בתחום השבת נדל"ן, יצירות אומנות ובסיוע לניצולי השואה החיים בארץ ומצא שורה של ליקויים באיתור נכסים, ניהולם ומימושם בתקופה המוגבלת בה פעלה בחברה.
 
החברה להשבה הוקמה כשישים שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה במטרה לעשות צדק היסטורי ולהשיב נכסים של נספי שואה המצויים בישראל ליורשיהם. עלות פעילותה של החברה עד דצמבר 2016 צפויה להיות כ-186 מיליון שקל, רובה מנכסי הנספים. מאז הקמתה איתרה החברה רכוש של נספי שואה ממקורות שונים בישראל בשווי כולל של כ-1.8 מיליארד שקל והשיבה ליורשים נכסים בהיקף של כ-280 מיליון שקל. הנדל"ן שמנהלת החברה, בהיקף של 652 מיליון שקל, נמצא בהליכי איתור יורשים, הליכי השבה שונים ושחרור נכסים.

המבקר מצא כי במועד סיום הביקורת, פברואר 2016, היו לחברה 547 חקירות לאיתור יורשים לרכוש של ניצולי השואה שנותרו פתוחות למעלה משנה (מתוך 631 חקירות פעילות). כאשר הנכס משוחרר רק לאחר שהחברה סבורה כי איתרה את מירב היורשים או כאשר בית המשפט מאשר תביעה לפירוק שיתוף בנכס, דבר העלול להימשך זמן רב.

"מן הראוי שלפני סיום פעילותה תדאג החברה להאיץ ככל האפשר את הטיפול בתביעות המשפטיות שהיא מנהלת, תשלים את הטיפול בבקשות השבה שאינן מלאות ובהחלטות השבה חלקיות", קבע שפירא.

השבת חפצי אמנות - לקראת סוף מלחמת העולם השנייה ובשנים שאחריה הגיעו למדינת ישראל בדרכים שונות יצירות אמנות ותרבות שנבזזו מיהודים בשואה. לעתים המוזיאונים עצמם רכשו בשוק החופשי פריטים בעלי עבר בעייתי. חלק מיצירות האמנות שהגיעו לישראל היו בעלות ערך רב, וחלקן - בעלות ערך סנטימנטלי ליורשיהן בלבד.
 
במשך השנים פעלה החברה בנושא איתור והשבה של יצירות אמנות ותרבות מול מוזאונים וגופים נוספים וקיימה כנסים בנושא השבת אוצרות תרבות שנבזזו בתקופת השואה וכן סדנאות שעניינן הכשרה מקצועית בנושא חקר המוצאות. קיום הפעילות הנוגעת לאיתור והשבה של יצירות אמנות ותרבות היה כרוך במשאבים לא מבוטלים. במאי 2007 פנתה החברה להשבה למוזאון ישראל כדי להתחיל לטפל בנושא איתור והשבה של יצירות אמנות ותרבות ובאוגוסט 2013 ביצעה החברה מיפוי חלקי של מוזאונים ישראליים המחזיקים ביצירות כאמור, ובד בבד סקרה את פעילותם של מוסדות בין-לאומיים בנושא זה.

מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי מרבית המוזיאונים בארץ מבצעים חקר מוצאות מזערי כדבר שבשגרה, כדי לפרסם קָטלוגים של תערוכות, אך לא במטרה לבדוק את מוצאן של יצירות בתקופת השואה. עוד עולה כי עד מועד סיום הביקורת לא הכריע משרד התרבות בעניין תקצוב חקר המוצאות. משרד התרבות גם לא הסדיר את נושא חקר המוצאות בקוד אתי, ולחלופין - לא בחן את יישומו של סעיף "רכוש גנוב" המופיע בקוד האתי ולא שקל הסדרים משלימים בחקיקה.

זאת ועוד, המבקר קבע כי המוזיאונים אינם שותפים להליך ההסדרה הנורמטיבית של הנושא, אף שהסדרה כאמור עתידה להטיל עליהם חובות. יצוין כי מיולי 2015 עד יולי 2016 אין מועצת מוזיאונים מכהנת. לדברי משרד התרבות, הליך מינוי חברי מועצת המוזאונים נמצא בשלבים אחרונים.
 

לדעת משרד מבקר המדינה, "על מדינת ישראל להיות חוד החנית בנושא חקר המוצאות של יצירות אמנות ותרבות שהיו שייכות לנספי השואה, ובמידת הצורך לאמץ שיטות עבודה הנהוגות במדינות אחרות המטפלות בנושא. לשם כך, על משרד התרבות להכריע בעניין תקצוב נושא חקר המוצאות של יצירות אמנות בזוזות במוזאונים ולבחון אם נושא זה מוסדר כראוי בקוד האתי, ובמידת הצורך ליזום הסדרים משלימים, ולהתייעץ עם נציגי המוזאונים".

סיוע לניצולי השואה - עד כה החברה העניקה סיוע לניצולי שואה בהיקף של כ-750 מיליון שקל באמצעות תכניות סיוע שהכינה ותמכה בארגוני סיוע לניצולי השואה ובארגונים להנצחת זכר השואה. אולם המבקר מצא כי בשנת 2015 צמצמה החברה את הסיוע, בשל היעדר תקציב, ובשנת 2016 הפסיקה אותו כליל. זאת משום שהמשך הסיוע מותנה במימוש נכסים ללא יורשים המנוהלים על ידי החברה, ובכלל זה מניות אוצר התיישבות היהודים ששווים בדצמבר 2015 עמד על 206 מיליון שקלים.

במהלך שנות קיומה סייעה החברה להשבה לכ-10 אלף ניצולי שואה נזקקים בכל שנה מתוך רשימת הניצולים שמעבירה לה הרשות לזכויות ניצולי השואה, רובם עולים מחבר המדינות. החברה נתנה לניצולים מענק שנתי (בשנים 2009-2008) או רבעוני (משנת 2010 ואילך) לטיפולי שיניים, רכישת תרופות, עובדים סוציאליים ועוד.

מהנתונים עולה כי התקציב לתכנית "עובדים סוציאלים לסיוע לניצולים" לא נוצל כראוי במהלך השנים. תקציב תכנית "טיפולי שיניים" נוצל במלואו ב-2011, אך התכנית לא הופעלה בשנים 2013-2012, וב-2014 נוצל תקציבה רק בחציו.

בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי החברה להשבה לא הכינה בעשר שנות קיומה עבודת מטה הבוחנת את התועלת בסיוע ישיר לניצולים (באמצעות מענקים כספיים), לעומת סיוע עקיף (באמצעות תכניות סיוע) ואת היחס הכספי הראוי בין שני סוגי הסיוע.
 

מבקר המדינה העיר לחברה להשבה כי היה עליה לעדכן את תכניות הסיוע בהתאם לניצולן התקציבי. "מן הראוי כי החברה גם הייתה מתייעצת עם הרשות לזכויות ניצולי שואה, העוסקת בסיוע יומיומי לניצולים, לשם ניצול מיטבי של תקציב הסיוע. לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה היה לעשות במהלך שנות פעילותה עבודת מטה הבוחנת את הסיוע הישיר לניצולים לעומת הסיוע העקיף, וזאת כדי לסייע לניצולי השואה באופן המיטבי", כתב שפירא.

לסיכום ציין המבקר בדו"ח כי כדי להגשים את מטרותיה הציבוריות והערכיות כפי שהוגדרו בחוק, על החברה להכין בהקדם תכנית עבודה עד סוף 2017, מועד סיום פעילותה בחוק, ולעדכן את נהליה בהתאם כדי לוודא שייעשה שימוש מועיל ויעיל במשאבים העומדים לרשותה בפרק הזמן המצומצם שנותר לפעילותה.

"מדינת ישראל אמורה לשמש דוגמה ולהוביל את הטיפול בהשבת הרכוש, בין באמצעות החברה להשבה ובין באמצעות מוסדות השלטון הרלוונטיים. על הגורמים הרלוונטיים לשתף פעולה ביניהם ולהחיש את הטיפול בנכסיהם של נספי השואה, כך שהצדק ההיסטורי שאליו חתרה מדינת ישראל ייעשה וייראה, בין היתר באמצעות פרסום שיעור הנכסים שהושבו ליורשי הנספים", סיכם המבקר.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg