השיקולים של מדינה קטנה לקנות ולהשתמש בנשק סייבר
מאמר חדש תחת הכותרת "חיזוי הפצת נשק סייבר למדינות קטנות" דן באתגרים של הקהילה הבינלאומית שיעלו כתוצאה מהפצת נשק סייבר למדינות כאלו. לטעמי מדובר במאמר חובה לכל קצין בצה"ל ומקבל החלטות בתחום הצבאי / ביטחוני.
"גורם רלוונטי יותר ויותר [להפצת כלי נשק בסייבר] הוא העלויות המאמירות של פלטפורמות צבאיות והתפיסה כי לוחמת סייבר עשויה לספק את יכולת התקפית [חלופית] זולה ויעילה להשפיע אסטרטגית על יריבים גיאופוליטיים.", נכתב במחקר. "נשק סייבר צפוי להיות יעיל ביותר בעת שימוש כמכפיל כוח ולא רק כיכולת שיבוש תשתיות. היכולת להגביר יכולות צבאיות קונבנציונליות, לנצל פגיעויות בתשתיות לאומיות, ולשלוט במרחב סכסוך הסייבר היא אפוא היבט חשוב עבור כל דוקטרינת מלחמה.
"כדי להיות ראוי להשקעה, ארסנל נשק סייבר חייב לספק למדינה יתרון פוליטי או צבאי, או לפחות לצור שוויון עם היריבים. ההשפעה הבולטת ביותר שלו תהיה כנראה שיבוש ו / או מניפולציה של מרכזי פיקוד צבאיים, בקרה, תקשורת, מחשבים, מודיעין, סיור ותצפית (C4ISR) ויכולת לפגוע ברשתות תמיכה אזרחיות."
החוקרים גם מעלים נקודה מרכזית בכל הקשור ללוחמת סייבר, והיא שיתרון טכנולוגי אסטרטגי של מדינה, עשוי להיות חיסרון משמעותי בעת מלחמה. "השימוש היעיל של נשק סייבר ככלי כפייה מוגבל בתלותו היחסית של היריב בתשתיות מחשוב ובסיכון של נשק כזה לפעול בדרכים בלתי צפויות. שתי תלויות אלה משותפות כאשר נשק סייבר משמש כגורם מרתיע."
עוד מוסיפים החוקרים כי פוטנציאל השימוש של נשק סייבר הוא גם כמרכיב של דיפלומטית ביטחון, המתמקדת בתרגילים צבאיים משותפים כאמצעי להפיג עוינות, לבנות אמון, ולפתח כוחות מזוינים.
"דיפלומטית ביטחון יכולה להוות גורם מרתיע, אבל היא אפקטיבית רק אם יכולות צבאיות רלוונטיות הן אמינות להדגמה. מדובר באתגר לא פשוט, היות ונשק סייבר מתקדם הוא מסווג ביותר; לכן, מדינות נוהגות בזהירות כאשר יכולות "חיות" מופעלת לצורך הוכחת יכולות.", אומרים החוקרים.
שיקולים בשימוש בנשק סייבר
"ראשית, לצדדים המסוכסכים חייב להיות כוח צבאי דומה. שיבוש C4ISR של יריב לא יעזור אם הוא עדיין יהנה מעליונות צבאית קונבנציונלית ניכרת למרות הפריסה המוצלחת של נשק סייבר.", מסבירים החוקרים.
"שנית, כפי שהוכח על ידי עיקרון התלות בסייבר, שיבוש תשתיות של מדינה אחת בידי שניה, יעילה רק אם היא [המדינה התוקפת] יכולה להגן על נכסי הסייבר שלה או יש לה יכולת לפעול ללא נכסים אלה עם פגיעה מינימלית של יכולות מבצעיות [בגלל התגובה של הצד השני].
"שלישית, מדינות חייבות שיהיו להן את המשאבים ואת המומחיות הנדרשת כדי להתחמש בנשק סייבר. יכולות שגדלות בקנה אחד עם היעילות שלהם. רביעית, נשק סייבר מסתמך על מודיעין אודות רשתות של יריבים פוטנציאליים; נשק צריך להיות ממוקם לפני שהסכסוך מתחיל. זה יוצר סיכון פוליטי וצבאי אם יריב מגלה עקבות נשק סייבר רדום.
"לבסוף, כל השימוש בנשק סייבר מסתבך בשל האי וודאות הטבועה בו, אשר מטילה ספקות על דיוק ותוצאת הנשק. לאחר ששוחרר, המהלך של נשק הסייבר עלול להיות קשה לחיזוי ו / או הכלה.[אפקט הבומרנג]".
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם