ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

בנט לנתניהו: "נעביר את חוק ההסדרה בעוד שבוע גם ללא הסכמה"

יו"ר הבית היהודי הסכים לדחות את ההצבעה בשבוע, אך הבהיר שלאחר מכן יעלה החוק בוועדת השרים לחקיקה, שם יזכה לרוב גם אם נתניהו יתנגד. "החלטנו ללכת עד הסוף", הבהיר. וגם: למה כינה מנכ"ל משרד רה"מ את הוועדה לביקורת המדינה "קרקס"

משבר פוליטי אחד בשבוע הפתיחה של מושב החורף זה אירוע לא פשוט. שני משברים כאלו זה כבר מתכון לאסון. כשבאותו שבוע נפגשים להם יחדיו משבר תאגיד השידור הציבורי והמשבר סביב חוק ההסדרה, וכשברקע גם נדרשת הכנסת לאשר את תקציב המדינה בקריאה ראשונה, התוצאה היא לילות ארוכים ללא שינה, התייעצויות בהולות ולא מעט זיעה שנשארת על רצפת מסדרונות הכנסת.

יואב קיש: לא נצליח למנוע את פינוי עמונה (צילום: ערוץ הכנסת)
 
המזל של כל הגורמים שלקחו חלק ביצירת ובליבוי המשבר הוא שאף אחד מהם לא באמת רוצה ללכת לבחירות, ולכן הם ידעו מתי כדאי לעצור אירועים כמו אלו שהתרחשו השבוע, רגע לפני שהם הופכים לבלתי הפיכים.

למעשה, הקואליציה חוותה השבוע לראשונה, למשך כמה ימים, את מה שהרגישה הממשלה הקודמת כשגרת חיים קבועה. בעוד שבממשלה ההיא אווירת המשבר הייתה נוכחת מידי יום ביומו, בממשלה הנוכחית היא ביקרה רק לכמה ימים. ובכל זאת, גם לאחר הרגעת הרוחות, לא הכל נגמר ולא הוסרו כל המכשולים. המטוטלת נעה עכשיו מסיפור התאגיד לסיפור חוק ההסדרה.
 
רשמו לפניכם - מהיום אין יותר חוק ההסדרה. קבלו את ההגדרה המעודכנת – חוק ההסדרה המרוכך. והוא אכן כזה. לא מעט משפטנים עמלו על הניסוח ודאגו שהוא באמת ירוכך, ולא רק כאמירה סתמית. זכות הפנייה לערכאה משפטית, שמופיעה בחוק החדש, במידה והפיצוי שניתן לבעל הקרקע הערבי אינו מקובל עליו, נותנת להצעת החוק גוון אחר לחלוטין.

אלא שמעבר לדקויות המשפטיות, העבודה הפוליטית שהתבצעה מאחורי הקלעים של הצעת החוק החדשה, אותה יזם ח"כ בצלאל סמוטריץ', היא מלאכת אמנות של ממש. עד כדי כך שבכנסת מעריכים היום שבניגוד לחוק ההסדרה המקורי, לחוק החדש יש סיכוי גבוה לעבור.
 
הפעילות התבצעה בשני מישורים מקבילים - הראשון, פנימה בתוך הבית היהודי, ואילו השני מול אנשי הליכוד ומקורבי ראש הממשלה. בתוך הבית היהודי החליטו השרים נפתלי בנט ואיילת שקד לגבות את ההצעה החדשה ולהציג את אישורה כתנאי להמשך השותפות בקואליציה.

במקביל התבצעה פנייה לשר יריב לוין וליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, מתוך הבנה שתמיכה פומבית שלהם בהצעת החוק תרתום את הליכוד כולו לעניין, ועל הדרך גם תביא את ראש הממשלה למקום דומה. הדבר הראשון שעשה השר לוין היה לפנות ליו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן, שאינו עוד ח"כ רגיל מהשורה, ולבקש ממנו לחתום בעצמו על הצעת החוק ולהפוך לאחד מיוזמיה. ביטן נענה מיד.
 
במקביל, בצעד חריג במיוחד, ביצע אדלשטיין סבב טלפוני לכל חברי נשיאות הכנסת (פורום של יו"ר הכנסת וסגניו – ז.ק.), במקום לחכות לישיבת הנשיאות ביום שני, כדי לאשר את הנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת במהלך בזק. כמה שעות מאוחר יותר, במהלך אירוע פוליטי בסיעת הליכוד שארגנו שבח שטרן ונתן אנגלסמן, כבר התחייבו לוין ואדלשטיין לעשות הכל כדי לאשר את הצעת החוק החדשה.

אלא שתוך כדי יום רביעי, במהלך שעות הדיון הארוכות על התקציב, נפגש ראש הממשלה עם השר בנט וביקש להמתין שבוע נוסף ולא להצביע על החוק החדש ביום ראשון הקרוב. זאת, על מנת לאפשר למצות את הבקשה שהוגשה לבג"ץ לדחות את פינוי עמונה.

בנט הסכים, אך הודיע במקביל שזו הדחייה האחרונה בהחלט. לא יהיו עוד כאלו מהסיבה הפשוטה – דחיות נוספות לא יאפשרו לסיים בזמן את הליך חקיקת החוק בטרם מועד הפינוי. "לא תהיה עוד דחייה", הבהיר בנט. "החלטנו ללכת בנושא הזה עד הסוף".

במילים אחרות, הודיע בנט לנתניהו, בעוד שבוע מצביעים על חוק ההסדרה המרוכך, עם בג"צ או בלי בג"צ, עם הליכוד או בלי הליכוד, עם הסכמה או בלי הסכמה. לא יהיה מועד אחר.
 

אך כלל לא בטוח שבאמת יהיה צורך במימוש האיום הזה. בכירים בקואליציה מזהים יותר מסימן אחד מכיוונו של ראש הממשלה לכך שהפעם הוא לא מתכוון לעצור את אישור חוק ההסדרה. "כשנתניהו רצה במוצאי יום כיפור למנוע מחברי הכנסת של הליכוד להתבטא בעד חוק ההסדרה, הוא ידע לעשות את זה היטב", מאבחנים אותם בכירים בקואליציה.

"אם הוא היה רוצה לעצור את החוק גם הפעם הוא לא היה נותן לשרים ולח"כים בליכוד לדבר כמו שהם דיברו באירוע שהיה ביום רביעי בסיעת הליכוד. עצם העובדה שהאנשים הכי קרובים לראש הממשלה בתוך הליכוד, כמו לוין ואדלשטיין, חייבו את עצמם השבוע באופן פומבי לדאוג לאישור החוק, זה מעיד שגם ראש הממשלה הגיע למצב שהוא חי בשלום עם אישור החוק".
 
מי שעדיין לא חי בשלום עם החוק, לפחות בשיחות סגורות, הוא היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שעדיין חושב שהוא בעייתי מבחינת החוק הבינלאומי. כך לפחות אמר היועץ לשרת המשפטים איילת שקד בפגישה ביניהם. אלא שבשלב הזה נראה שרק החלטה של בג"צ שתדחה את פינוי עמונה בכמה חודשים יכולה לעצור את חוק ההסדרה.

"ביום ראשון הבא אני מעלה את החוק להצבעה", נשמעה השבוע השרה שקד מבטיחה לבכיר בקואליציה באחת מפגישותיה בכנסת. "לא מעניין אותי. החוק עולה". רק כדי לסבר את האוזן, אישור של חוק ההסדרה בכנסת הופך בבת אחת את כל מערך היחסים בין המערכת הפוליטית למערכת המשפטית. כך לפחות רואים זאת שרים בכירים בליכוד ובבית היהודי. זה כבר מזמן לא סיפור עמונה, אלא משהו גדול בהרבה.
    
"עד עכשיו נציגי הממשלה והכנסת התחננו בפני המשפטנים ואנשי היועץ המשפטי וביקשו מהם עזרה", מתארים זאת אותם שרים. "אישור של החוק הזה אומר שהסדר מתהפך – יש ממשלה ויש כנסת, והן קובעות".

במערכת הפוליטית יש מי שיודע לספר שלאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הבין שמנוי וגמור להעביר את החוק, הוא זה שביקש לפתע לדון ולדבר על פרטי החוק. "נגמרו הימים שהפוליטיקאים הם האורחים והמשפטנים הם בעלי הבית", מבהירים בליכוד ובבית היהודי.

זו גם המוטיבציה של כולם בתוך החוק הזה. עמונה כבר מזמן אינה הסיפור. היא רק הטריגר, התירוץ, לשינוי יסודי של כללי המשחק.

גם זקני הכנסת אינם זוכרים מתי הובא אדם כלשהו, בליווי שוטרים ובאמצעות צו הבאה רשמי, לדיון בכנסת. הוועדה בכנסת שרשאית, במקרים יוצאי דופן, להוציא צו כזה (לכל אדם) היא הוועדה לביקורת המדינה.
 

ביום שני הקרוב, אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, תתכנס הוועדה כדי להחליט האם להוציא צו הבאה למנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר. צעד רציני או חיפוש כותרת מצד יוזמי המהלך?

לטענת יו"ר ועדת הפנים ח"כ דוד אמסלם ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ קארין אלהרר, הסיבה לצעד יוצא הדופן הזה היא שגרונר הוזמן כמה פעמים לדיוני שתי הוועדות וסירב להגיע. אלא שנושא הדיונים אליהם הוזמן גרונר היה הטיפול בתופעת הבולענים באזור ים המלח. לא בדיוק מסוג הנושאים שאפשר לקשר ולשייך למשרד ראש הממשלה.

החלטת ממשלה שהתקבלה בעבר הטילה את הסמכות לטפל בעניין על משרד התיירות, ואף אישרה תקציב משמעותי לצורך כך. אלא שלמרות שגרונר הסביר שהנושא אינו בתחום אחריות משרדו, התעקשו ראשי שתי הוועדות לזמן אותו לדיונים.

"זה כמו שיזמינו אותו לדיון שבודק מדוע משרד האוצר לא עמד בתחזית גביית המיסים השנתית או בדיון שעוסק בשאלת התגברות פעולות הטרור בעוטף עזה", מסבירים בתסכול גורמים במשרד ראש הממשלה.
   
מהצד השני, מסבירים חברי הכנסת אמסלם ואלהרר שאמנם מי שאחראי לנושא הם משרדי התיירות והגנת הסביבה, רק שלמשרדים הללו אין באמת יכולת לממש את אחריותם בסיטואציה מורכבת שכזו ובאמצעים שעומדים לרשותם.

"משרד התיירות פנה למשרד ראש הממשלה והודיע לו שהוא לא יודע לטפל בזה וביקש את עזרתו", הסבירה ח"כ אלהרר. "ניסינו לזמן את גרונר לדיון והוא צפצף על הוועדה. זה ביזיון ולא אתן לזה לקרות".

האיום להוציא צו הבאה וקביעת ישיבה שעוסקת כל כולה בשאלת הגעתו של גרונר לדיון הובילו לכך שהאחרון שלח אתמול מכתב חסר תקדים בחריפותו ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אלהרר, בו הוא מכנה את הוועדה "קרקס", לא פחות ולא יותר.
   
"הצטערתי לגלות כי השתלשלות העניינים בנושא החשוב שבנדון הגיעה לכדי קרקס", כתב גרונר במכתבו לוועדה והתייחס לדיון שנקבע בעניינו ביום שני הקרוב. "קביעת דיון זה, ללא כל הידברות עמי, מעלה חשש כי לא טובת העניין עומדת לנגד עינייך, אלא מניעים אחרים, ודי לחכימא ברמיזא".

אז האם האנשים המבקרים בכנסת יזכו לראות בימים הקרובים את מנכ"ל משרד ראש הממשלה מובל בניגוד לרצונו לוועדה לביקורת המדינה? סביר יותר להניח שעד אז תימצא נוסחת הקסם שתאפשר להשאיר במחסן לעוד כמה שנים את הכלי הברוטאלי המכונה "צו הבאה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg