"הורים שמרוויחים שכר מינימום מפקירים את ילדיהם"
בדיון הוועדה לזכויות הילד עלה הצורך בהסדרת תחום הצהרונים הפרוץ, בו אין פיקוח על צוות ההוראה או על המחירים המופקעים. ח״כ שאשא ביטון: ״לא מדובר במותרות, אלא בשירות בסיסי לתושבים״
הוועדה לזכויות הילד קיימה הבוקר (שני) דיון בנושא הצהרונים, בעקבות מחאת ההורים על העלויות הגבוהות שהם נדרשים לשלם עבור המסגרות המשלימות לחינוך חובה של ילדיהם. חברי הכנסת תקפו את העיריות על כך שהן "גוזרות קופון" על גב ההורים העובדים, בתחום אפור שאינו באחריות אף משרד ממשלתי. יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) אמרה כי "יש לקיים את הצהרונים כחלק משירות בסיסי שמעניקים לתושבים ברשויות המקומיות. לא מדובר במותרות, ואנחנו נמצא פתרון".אם שהגיעה לדיון בכנסת סיפרה: "אני שולחת את הילדים למסגרות פרטיות כי יש לי אפשרות, אבל הורים שמרוויחים שכר מינימום ושולחים את הילדים לצהרונים - מפקירים את הילדים שלהם, כי אין להם ברירה".

''שירות בסיסי''. ילדים בצהרון בירושלים
צילום: באדיבות ההורים
ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנ"צ) ורחל עזריה (כולנו) שהגישו חוק לפיקוח על מחירי הצהרונים, השתתפו בדיון ותקפו אף הן את המחירים הגבוהים שנדרשים ההורים לשלם. "זוג הורים שיש להם שני ילדים במסגרות הצהרונים, מיד נמצאים במינוס של 2,000 שקלים על הצהרונים. מדובר במחירים שהורים לא יכולים לשלם אותם. צריך לראות איך לשנות את סדרי העדיפויות של המדינה", אמרה ח"כ נחמיאס ורבין.
ח"כ עזריה ציינה כי "שיעורי תעסוקת הנשים צמחו מאוד בשנים האחרונות, ומצאנו שישנו פער מהגדולים בעולם בין שעות העבודה של ההורים לבין השעות בהן הילדים נמצאים בעבודה, וזה מראה את הצורך בצהרון. הרשויות המקומיות התרגלו שהם יכולים לגזור קופון על הצהרונים, כי חינוך חינם מושת על הלימודים עד השעה שתיים וזהו. הסיפור המרכזי זה איך מבהירים לרשות המקומית שאי אפשר להמשיך לגזור קופון על גבי ההורים".
שושי סומך מהמועצה לשלום הילד, ציינה כי הבעיה בצהרונים אינה מסתכמת בעלויות, אלא גם בצוות המשגיח על הילדים. סומך התייחסה לחוק שניסחו במועצה הנוגע לפיקוח על הצהרונים והצוות. לדבריה, "העלויות הן סימפטום אבל מבחינת הילדים הדבר החשוב ביותר הוא הצוות ואלו תכנים מועברים להם. הצהרונים שמופעלים על ידי גורמים פרטיים אין להם אבא ואימא".

תקודם הצעת חוק על הצהרונים. הדיון בוועדה לשלום הילד
ישראל אליסף ששימש בעבר כאחראי תחום הגנים בפורום ועדי ההורים היישוביים, אמר כי "חוק יום חינוך ארוך הוא הפתרון האמתי. ממשלה שהטיקט שלה הוא הורדת מחירי המחייה צריכה לקחת את התקציב שלא נוצל ולתת אותו למעמד הביניים בחזרה, ולהוריד מחירי צהרונים. כך נקל עוד יותר על ההורים ונגיע למחירים שפויים. הרשויות מתחמקות מלתת נתונים על המחירים, הציבור לא מטומטם ולא ישלם יותר".
ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנ"צ) שהגיש למדינה את הדו"ח לפיו יש להחיל את חוק חינוך חובה גם על גילאי 3-4, הביע בדיון את אכזבתו מהמצב הקיים. לדבריו, "לא העליתי על דעתי שחמש שנים אחרי הגשת הדוח על חשיבות חינוך חינם יתקיים דיון על הצהרונים. זה כאילו שהזמן עמד מלכת בישראל. אנחנו מתיימרים להיות מדינה מתוקנת ועדיין ישנו דיון במשהו אלמנטרי כמו צהרונים. צריך למחוק מהלקסיקון את המושג צהרון".

''עלינו לדחוף לכך שגן יהיה משבע וחצי עד ארבע ''. פרופסור מנואל טרכטנברג
צילום: פלאש 90
טרכטנברג הביא לדוגמה את נכדו שעובר "מיד ליד" בשעה שתיים בצהריים, ואמר כי "הנכד שלי בן שלוש וחצי, שמו רפאל - הוא לא משתנה בין השעה שתיים לשתיים ודקה הוא אותו ילד עם אותם צרכים והוא עדיין זקוק לטיפול. ואילו במדינת ישראל הוא הופך לייצור אחר בשתיים, שהטיפול בו טוב פחות, כי רשויות המדינה מסירות ממנו את הידיים. עלינו לדחוף לכך שגן יהיה משבע וחצי עד ארבע עם ההתאמות הנדרשות. על המדינה לאמץ תוכנית חומש, לעגן בחקיקה שחינוך חובה חינם לא נגמר בשתיים בצהרונים אלא עד לשעה בה העבודה במשק מסתיימת".
יו"ר הוועדה ח"כ שאשא-ביטון סיכמה את הדיון ואמרה כי "ברור שנדרש פיקוח על המסגרות האלו. אני מקדמת הצעת חוק בנושא הזה. אני מבקשת ממשרד החינוך שמחיר הצהרונים יישאר כמו שהוא ולא יעלה להורים. אני דורשת מהרשויות המקומיות להבין שצהרונים הם שירות בסיסי ולא לגזור קופונים על גב ההורים, לקיים צהרונים באפס רווח".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg