ראשי » חדשות » בעולם » אמריקה

תעשיית הסקרים: למה חוזי התוצאות טעו שוב?

איך קרה שלמרות שאנשי המקצוע השתמשו במיטב היכולות וכלי העבודה, תוצאות המחקרים נעו בכיוון שונה כל כך מהמציאות? שלושה מומחים מסבירים מה השתבש בחיזוי הבחירות לנשיאות בארה"ב

מאות אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה השתתפו בעריכת סקרי דעת הקהל בארצות הברית. מדובר באנשים שמשתמשים במיטב היכולות ומיטב כלי העבודה ולמרות הכל תוצאות המחקרים שלהם והמציאות נעו אמש בשני כיוונים שונים.

אם בסקרים נקבע שהילרי קלינטון היא נשיאת ארצות הברית בפער גדול, תוך שהיא מנצחת באופן מוחץ את יריבה הרפובליקאי, הרי שבסקר של המציאות בקלפי, דונלד טראמפ הוא הנשיא הנבחר של אמריקה.
 
הפער הזה התברר בעבר גם בבחירות לכנסת בישראל בהם הליכוד ניצח ניצחון מוחץ בניגוד לסקרים וכן גם בברקזיט באנגליה, שם הסקרים חזו החלטה להישאר באיחוד האירופי זאת בניגוד לתוצאות האמת. וכאן עולה השאלה: היכן הסוקרים מפספסים? מדוע התוצאות כל כך שונות ממה שהם חוזים?

פרופסור איציק כץ ממכון הסקרים מאגר מוחות מסביר שהסקרים הם הדרך היחידה לעמוד על הלכי רוח חברתיים ומגמות אנושיות. לדבריו, אין למדע ולעולם המחקר שום דרך מוצלחת יותר לברר מה היא דעת הקהל. עם זאת הוא מציין כי במצבים שבהם מצביעים מחליטים ברגע האחרון או שיש להם טינה כלפי כלי התקשורת והסוקרים מסיבות שונות, יהיה לדבריו קשה לחזות את ההכרעה המדויקת ביום הבחירות עצמו.

"קודם כל צריך לדעת שהסוקרים עושים את מלאכתם נאמנה ומפעילים כלים כאלו שאמורים למנוע הטיה על רקע דעות אישיות. בכלל הכלי הזה הוא הכלי הכי טוב שקיים בעולם המחקר ולא נמצא עדיין שום כלי אחר שטוב יותר. כמובן שיש אנשים עם ניסיון חיים ויכולת לחוש את הקהל שמסוגלים גם לזהות הלכי רוח ומגמות, אבל ככלל, מבחינה מדעית, אין תחליף לסקר".

דרכו של טראמפ לבית הלבן
 
"אם כן, יש להסביר למה סקרים נכשלים כל כך במערכות בחירות ולא מצליחים לזהות את זהותו של הנבחר הסופי", אומר כץ. "הסיבה לכך בנויה מכמה מישורים. המישור הראשון נובע מאובדן האידיאולוגיה. אם פעם ההצבעות היו שבטיות או על בסיס רעיון מסוים, הרי שבעולם המודרני אין הבדל גדול בין המנהיגים בתחומים רבים. כך נוצרת התלבטות אמיתית אצל המצביעים".

כמשל לדבריו הביא כץ את ישראל, שבה כ-40 אחוז מהמצביעים עוד לא החליטו עד יום הבחירות מה הם ישימו בקלפי. "מגמה כזו מאפשרת חוסר וודאות גדול לפער גדול מאד בין הסקרים לבין התוצאה הסופית, שהרי אם אין פער גדול או הבדל אידיאולוגי חשוב בין המועמדים, אזי המצביעים משנים דעתם במהירות וגם מתלבטים עד הרגע האחרון", אומר כץ.

לדבריו, "מצב כזה כמובן הוא לא טוב לסוקר, מכיוון קשה לקבוע מסמרות בתוך תהליך מורכב של החלטות ברגע האחרון או שינויי דעה המוניים בקלפי ממש". מעבר למצב הזה מסביר פרופסור כץ כי בעיה נוספת היא תחושה של ציבורים רחבים בעולם שהתקשורת כיום לא מייצגת אותם. הבעיה בכך היא שהטינה של הציבור מתורגמת להתחמקות מתשובות נכונות לסקרים, ואפילו לסקרי יציאה מהקלפי.
   
"לא פעם ציבור רחב חש שהתקשורת עויינות לו או מייצגת עמדה שהוא לא מזדהה עמה. במצב הזה הסוקר, שלא בטובתו, נתפס כחלק מהתקשורת ולכן הוא לא יזכה לאמון גם בסקרים של יציאה מהקלפי, שבהם הבוחר בסך הכל אמור להגיד מה הוא הצביע. זו כמובן מציאות קשה אבל היא ידועה ורואים אותה שוב ושוב", אומר כץ.

בסוף דבריו מציין הפרופסור שאחרי הכל, הוא לא בקי בשיטת המחקר האמריקאית של הסקרים, אך מציין כי "אני מאמין שהסוקרים שם הם אנשי מקצוע שעושים את עבודתם נאמנה, רק שהמציאות המודרנית בבחירות קשה מאד לסוקר. האווירה המטורפת ומרוץ הסוסים שזה הפך להיות משפיע על תוצאות האמת של הסקר".

פרופסור אפרים יער, פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומומחה לדעת קהל וסקרים, מסביר כי עולם המחקר של הסקרים עדיין לא פענח את תחום הרשתות החברתיות ואת ההשפעה שלו על הציבור. כמו כן, הוא מציין כי לעיתים ישנו קושי לסוקרים להגיע אל ציבורים רחבים שלא מוכנים לשתף פעולה עם המחקר, ולכן הוא משקף בצורה מוטה את דעת הקהל.

"בעולם המודרני הנוכחי שבו אנו חיים יש לשקלל אל תוך הסקרים את הפעילות והמגמות ברשתות החברתיות. זה מרחב חדש שלהם שיש בו תהליכים שגם משפיעים על בני האדם וגם מבטאים הלכי רוח של בוחרים. אלא שלמרות החשיבות של העולם הזה הסוקרים עוד לא הצליחו לפענח אותו", אומר יער.

ארה"ב בוחרת נשיא - סיכום בחירות
 

לדבריו, "הסוקרים לא יודעים עדיין להכניס אל תוך החשבונות המדעיים שלהם את הרשתות החברתיות. נוסף לכך, יש במדינות גדולות ציבורים שלמים שלא נוהגים לשתף פעולה עם הסוקרים ועם הסקרים מסיבות של ניכור או של ביקורת חברתית על התהליך כולו.

"מתברר שהסוקרים עדיין לא יודעים איך לשקלל פעילות של קבוצות כאלו ואיך לנתח אותם אל תוך הסקרים. כשיש לך פלח אוכלוסייה גדול שלא משתף פעולה או שהוא משתף פעולה בצורה שפוגעת בסקר, תהיה לך כסוקר בעיה אמיתית".

הסוקרת ד"ר מינה צמח מציינת בראשית דבריה כי אין קשר בין הבחירות שהתחוללו בארץ לבחירות בארה"ב. "בארץ, הציבור הצביע לימין ורצה שלטון ימין. את זה ראו כל הזמן. מה שקרה הייתה החלטה אסטרטגית של המצביעים לעבור מהבית היהודי לליכוד כדי לחזק את שלטון הליכוד. זה קרה אחרי שפורסמו אז סקרי יום שישי והעצרת שהייתה ביום ראשון. היה חשש שהליכוד ייחלש ויהיה שלטון שמאל ולכן הליכוד התחזק כי ציבור גדול החליט לחזור הביתה".
 

 
על פי צמח, "בבחירות באמריקה יש בעיה אחרת והיא העובדה שאם ניצחת בחצי אחוז במדינה מסוימת אזי כל האלקטורים של המדינה הזו שלך. על כך יש להוסיף את העובדה שאנשים רבים התלבטו עד הרגע האחרון. השילוב הזה של הכרעה על כל הקופה עם התנדנדות של ציבור רחב ועם התנדנדות של מדינות רבות לכאן או לכאן, מייצרת ממד גדול של חוסר ודאות שאי אפשר לנבא את התוצאה שלו בסקרים. המטוטלת פשוט נעה לכאן ולכאן במהירות ובלי יכולת של תחזית מראש.

 "אגב, מי ששם לב ראה שהסוקרים האמריקנים לא דברו על תוצאות אלא על מגמות ותחזיות", הוסיפה צמח. "בהתחלה לא הבנתי למה הם לא אומרים דברים מוחלטים ועכשיו אני מבינה שהם חששו מכך. הם רק היו צריכים להסביר יותר לקהל מה הסכנות ומה עלול לקרות. את זה הם לא אמרו בקול מספיק גדול וחבל".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg