טראמפ טוב לביטחון (ישראל)
עמיר רפפורט על השפעת הבחירה המפתיעה בטראמפ לנשיא ארה"ב הנכנס, על בטחון ישראל, הסכם הסיוע עם ארה"ב, הצד הפלסטיני והאיום האיראני
IsraelDefense
בחודש שעבר, במהלך ביקור בישראל, ביקש רודולף ג?וליאני להיפגש עם ההנהלה הבכירה של חברת רפאל. ג?וליאני מוכר כראש העיר המיתולוגי לשעבר של ניו יורק, וכמקורב מאוד לנשיא הנבחר טראמפ. הוא היה הפוליטיקאי התומך הכי בולט שלו לאורך הקמפיין.
בכירי רפאל חשבו להזמין את ג?וליאני למסעדה נחשבת ויוקרתית, אבל היא העדיף לאכול חומוס ושיפודים, וכך הגיע לשיפודיה בכפר סבא. המפגש, תוך כדי ניגוב החומוס, לא היה בנושא הפעילות הנוכחי של ג?וליאני, הגנת סייבר. המנהיג הרפובליקני הבולט יזם אותו כדי להודות לאנשי רפאל באופן אישי על פיתוח מערכת כיפת ברזל, שתרמה לביטחון ישראל. ג"וליאני קיבל ממארחיו דגם מוקטן של המערכת, והתרגש עד דמעות, לא בלשון הגזמה. המפגש היה סגור, ולכן לא ניתן לצטט כאן את המילים החמות שאמר על הקשר שלו לישראל ועל החשיבות שהוא מייחס לביטחונה.
האם זה חשוב? לפי הפרסומים בארה"ב, ג?וליאני מיועד כעת להיות התובע הכללי ולא מזכיר ההגנה, אבל הסיפור מלמד עד כמה הממשל הבא יהיה שונה בזיקה שלו מממשל אובמה היוצא.
הנה עוד דוגמא: המועמד לשגריר ארה"ב בישראל, דיויד פרידמן, הוא איש אגודת ידידי ישיבת בית אל בארה"ב.
לכאורה, פרטים אלה אינם קשורים לביטחון ישראל, שכן ממשל אובמה לא התנכר לביטחון ישראל. אובמה היה נדיב במימון שניתן לכיפת ברזל, ובתקופתו הדיאלוג המודיעיני והאסטרטגי בין הארצות היה תקין.
יחד עם זאת, לשינוי הגישה יכולות להיות שתי השפעות מרכזיות על בטחון ישראל.
1. סיוע
בתחום הסיוע נחתם הסכם חדש לעשר שנים ביולי האחרון. למרות שההסכם כבר חתום, יש כעת סיכוי סביר שהממשל הבא יהיה קשוב יותר לבקשות ישראל לקבל טכנולוגיה מתקדמת מסוימת, שממשל אובמה סירב להעביר לנו, מעבר לסכום הכסף. ייתכן גם שיוקלו המגבלות על שימוש בחלק מכספי הסיוע לצורך רכישות בשקלים מן התעשיות הביטחוניות הישראליות, שיזם הממשל היוצא. הכי חשוב, תמיכת הממשל החדש בישראל תהיה אמינה יותר מזו של הממשל הקודם, ולא יחזור על עצמו המקרה שבו משרד המדינה מנע רכבת אווירית של תחמושת לישראל, שהייתה נחוצה מאוד במהלך "צוק איתן" ב-2014.
2. הרתעה והגרעין האיראני:
ממשל טראמפ ייחשב מרתיע יותר בעיניים של ארגוני טרור מוסלמיים ובעיקר בעיני איראן, שצפויה לחרוג מהסכם הגרעין איתה במוקדם או במאוחר. אם יתברר כי האיראנים אכן חותרים לפצצה גרעינית למרות ההסכם, סביר שהתגובה תהיה חריפה יותר ופחות דיפלומטית, מאשר מה שניתן היה לצפות מממשל אובמה או קלינטון.
השורה התחתונה: התמיכה הביטחונית של ארצות הברית בישראל אינה תלויה בזהותה של מפלגת השלטון אלא בבסיס התמיכה הרחב של הציבור האמריקאי בישראל. בשגרירות ישראל בוושינגטון ציינו בשבוע שעבר בסיפוק כי גם אחרי 8 שנות נשיאותו של אובאמה עומדת התמיכה הזאת על לא פחות מ-60 אחוזים לעומת 18 אחוזי תמיכה בפלסטינים.
זו הסיבה שמושקע מאמץ עצום להמשיך לשמר את התמיכה העממית הרחבה הזאת. יחד עם זאת, לרגשות החמים של הממשל החדש לישראל, לעומת העוינות (או לכל הפחות-ענייניות) של אובמה ומזכיר המדינה ג?ון קרי תהיה השפעה משמעותית על מצבה האסטרטגי של ישראל באיזור.
כעת, גורמי הכוח החשובים באיזור יעריכו כי המחויבות לישראל היא ללא סייג ושהדרך הגיע ללב הממשל בוושינגטון שוב עוברת בירושלים.
יש גם סיכונים: טראמפ נאמן לקו שנאינטרסים האמריקאים קודמים לכל. הוא בלתי צפוי, ויכול גם להחליט שהמזרח התיכון לא מעניין את ארה"ב בכלל, אבל על פניו נראה כי הסיכוי מבחינת מערכת הביטחון הישראלית , גובר על הסיכון
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם