
הקשר בין טראמפ לפוטין מכניס את מזרח אירופה לחרדה
באירופה מודאגים שרוסיה תנצל את התבטאויותיו של הנשיא הנבחר נגד ברית נאט"ו כדי לספח לעצמה שטחים. פולין הודיעה על הקמת כוח צבאי ענק שיוצב בסמוך לגבול רוסיה, ובליטא הפיצו מדריך להישרדות במקרה של פלישה. כך מתכוננים ביבשת לגרוע מכל
הניצחון המפתיע של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית הצית פחד בקרב מדינות מזרח אירופה. הללו חוששות לא רק ממדיניותו של הנשיא הנבחר, אלא גם מההשלכות שעשויות להיות לבחירתו על פעולותיו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.רבים ממנהיגי היבשת, ובעיקר במדינות הבלטיות, מודאגים מכך שפוטין ינצל את התבטאויותיו של טראמפ נגד ברית נאט"ו, על מנת לפלוש למדינות נוספות בניסיון לספח שטחים מהן לרוסיה, כפי שעשה בחצי האי קרים. גם מערכת היחסים החמימה בין טראמפ ופוטין תורמות לחשש הכבד בקרב מנהיגי המדינות הבלטיות, החוששות שבשעת צרה הן יישארו להתמודד לבדן מול רוסיה.

בחודש יוני הדהים טראמפ לאחר שהודיע שאם ייבחר הוא אינו מתכוון להיות מחויב לברית נאט"ו, ולהגן על המדינות הבלטיות אם יותקפו על ידי רוסיה, אלא אם ישלמו לו על כך. "אנחנו לא יכולים להמשיך להיות השוטר של העולם. לא אכפת לי להמשיך ולהיות כזה, אבל הם יצטרכו לשלם. תראו את ברית נאט"ו, 28 מדינות, הן לא עומדות בהתחייבויות שלהן כלפינו. הן לא משלמות את מה שהתחייבו לשלם, וחלק מהמדינות האלה מאוד עשירות. אז אנחנו צריכים להיכנס למלחמת עולם שלישית בגלל מדינה שאינה מכבדת אותנו מספיק על מנת לשלם מה שהתחייבה לנו?", תקף טראמפ.
חודש בלבד לאחר מכן שב טראמפ על הצהרתו. "אינני מתכוון לכבד את ברית נאט"ו אם המדינות הבלטיות יותקפו בידי רוסיה. אם מתקפה כזו אכן תתרחש נבחן את ההתחייבויות שלהן כלפינו, והאם הן מולאו" הבהיר טראמפ. בהמשך כינה את ברית נאט"ו "מיושנת".
נאום הניצחון של טראמפ. צילום: רויטרס
דבריו של הנשיא הנבחר עוררו כאמור זעם וחשש בקרב מנהיגי מדינות מזרח אירופה, ובפרט במדינות הבלטיות. גם המלחמה בגאורגיה הוכיחה למנהיגי המדינות כי רוסיה אינה רק מאיימת, אלא גם מבצעת. הרטוריקה הרוסית תרמה עוד יותר להגברת החששות. בשנים האחרונות נשמעו מכיוון מוסקבה איומים בהפצצות, ואף איומי השמדה נגד מדינות שכנות שהודיעו כי יציבו בשטחן חיילים או כלי נשק של נאט"ו או ארה"ב.
ממשלת פולין שחתמה על הסכם עם ארה"ב שקבע כי סוללות רדאר וטילים אמריקאים יוצבו בשטחה, נאלצה להתמודד עם איומים מצד רוסיה כי "תפציץ כל מקום בו יוצבו כלי נשק שיהוו איום כלפיה". על מנת להמחיש כי לא מדובר באיום בלבד, הציבה רוסיה בחודשים האחרונים סוללות טילי "איסקנדר" במובלעת קלינינגרד, סמוך לגבול עם פולין.

איומים דומים נשמעו מצד מוסקבה גם על מדינות בלטיות אחרות. בחודש יולי התקיים בוורשה כינוס של ראשי המדינות החברות בנאט"ו, שם הוחלט על הצבת כוחות צבאיים של הברית במדינות הבלטיות כאמצעי הגנה מפני תוקפנות רוסית. בתגובה הודיעה רוסיה כי "היא תראה בכך איום ישיר עליה, ותגיב באמצעים לא מידתיים על מנת להבטיח את בטחונה". מספר ימים מאוחר יותר, בתגובה לפרסומים כי פינלנד שוקלת להצטרף לברית נאט"ו, הודיע הנשיא פוטין כי אם פינלנד תבצע את המהלך "הדבר יהווה איום ישיר וברור על רוסיה, שתיאלץ אותנו להעביר כוחות צבאיים סמוך לגבול עם פינלנד".
המדינה האחרונה לספוג את האיום הרוסי הייתה נורבגיה. בתחילת חודש נובמבר הודיעה ממשלת נורבגיה כי תציב בשטחה 330 חיילים נחתים אמריקאים. גם במקרה זה, התגובה הרוסית לא איחרה לבוא. סגן יו"ר הועדה לביטחון והגנה בפרלמנט הרוסי, פרנץ קלינטסביץ', איים במפורש בהשמדתה של המדינה הסקנדינבית על ידי נשק גרעיני. "מוסקבה רואה בהצבת הנחתים האמריקאים איום ישיר עליה. זה מאוד מסוכן עבור נורבגיה והעם הנורבגי. לעולם לא שמנו את נורבגיה ברשימת המטרות של הנשק האסטרטגי שלנו, אבל אם זה יקרה – העם הנורבגי יסבול", איים קלינטסביץ'.

תאגיד "ראנד", ארגון אמריקאי שכולל צוות חשיבה המספק ניתוח ומחקרים צבאיים לצבא ארה"ב, פירסם דו"ח הקובע כי במקרה של מתקפה רוסית על המדינות הבלטיות, יספיקו לצבא הרוסי 36 עד 60 שעות בלבד להגיע לבירת אסטוניה או לטביה. "יחסי הכוחות באזור הם כאלו שיאפשרו לרוסיה להעמיד את נאט"ו בפני עובדה מוגמרת במדינות הבלטיות", אמר דוד שלאפק, אחר מראשי תאגיד "ראנד", ממחברי הדו"ח.
האיומים המתגברים מצד רוסיה, יחד עם האמירות של טראמפ על חוסר המחויבות שלו לשמירת ברית נאט"ו, הביאו מנהיגי מדינות רבות לבקש פגישה בהקדם האפשרי עם מייק פנס, סגנו של הנשיא הנבחר, על מנת לקבל הבהרות על מדיניות הממשל החדש בנוגע להגנה על המדינות במזרח היבשת.
יוהה סיפילה, ראש ממשלת פינלנד, אמר מיד לאחר בחירתו של טראמפ כי "הדבר החשוב ביותר הוא כי מדיניות הביטחון תמשיך כרגיל". "אני מקווה שארה"ב תמשיך למלא תפקיד מרכזי בתרומה לביטחון וליציבות באזור, ובמדינות הים הבלטי בעיקר", אמר סיפילה. ראש ממשלת אסטוניה, טאווי רייוואס, קרא "להציב גדוד אחד של נאט"ו בקביעות בכל מדינה בלטית, כדי להגן עליה מפני התפשטות רוסית". גם בשבדיה חוששים כי בחירתו של טראמפ תשאיר את המדינות באזור להתמודד לבדן מול האיום הרוסי. אבה באש תור, מנהיגת המפלגה הנוצרית-דמוקרטית בשבדיה, אמרה כי "לממשל החדש של טראמפ עלולה להיות מדיניות בה ארה"ב לא תתמוך במדינות הבלטיות, אם לדוגמא תתרחש מתקפה של רוסיה כנגד אסטוניה".

בחלק מהמדינות, כמו פולין, החליטו לא לחכות ולנקוט כבר עכשיו בצעדים מעשיים להגנת הגבולות שלהן מפני פלישה רוסית אפשרית. צבא פולין הודיע על הקמת כוח צבאי שיכלול 53 אלף מתנדבים שיעברו הכשרה צבאית ויוצבו סמוך לגבולות המדינה עם רוסיה. עלות הקמת הכוח החדש תעמוד על 800 מיליון יורו. לצורך כך הודיע אנתוני מציירביץ', שר ההגנה הפולני, על הגדלה דרמטית של תקציב הביטחון ורכישת כלי נשק בסכומי עתק, במטרה להתמודד מול איום אפשרי מצד מוסקבה.
גם ביתר המדינות הבלטיות נרשם גידול משמעותי בתקציבי הביטחון במטרה להתמודד מול האיום הרוסי. תקציב הביטחון בלטביה גדל בשנת 2016 ב-60 אחוזים, בעוד ליטא הגדילה את תקציב הביטחון ב-35 אחוזים, ואסטוניה רשמה גידול צנוע יותר של 9 אחוזים. לצד זאת, גם המדינות החברות בברית נאט"ו החליטו להגדיל את תקציב ההגנה של הארגון, שעמד בשנת 2015 על 253 מיליארד דולר.

מי שניסה להרגיע בימים האחרונים את החשש של מנהיגי מזרח אירופה והמדינות הבלטיות מפני האפשרות שטראמפ יינטוש אותן במקרה של מתקפה רוסית, הוא נשיא ארה"ב המכהן ברק אובמה. "טראמפ ישמור את המחויבות של ארה"ב לברית נאט"ו. הבריתות האלו אינן טובות רק עבור אירופה, הן טובות לארה"ב והן חיוניות עבור כל העולם", התחייב אובמה בביקורו האחרון באירופה כנשיא ארה"ב.
גם ינס סטולטנברג, מזכ"ל נאט"ו, אמר כי הוא בטוח שטראמפ ישמור על המחויבות האמריקאית לנאט"ו. "הנשיא הנבחר הצהיר במהלך קמפיין הבחירות שלו שהוא מעריץ גדול של נאט"ו, ואני בטוח שהוא יהיה נשיא אשר יקיים את כל ההתחייבויות של ארה"ב לברית נאט"ו", אמר סטולטנברג בבריסל, שם מתקיים כינוס של שרי האיחוד האירופי שדנים בדרכים לחזק את ההגנה על מדינות האיחוד, לרבות שיתופי פעולה צבאיים ותמרונים ימיים ויבשתיים משותפים.

אך לצד זאת, קרא סטולטנברג למדינות אירופה להשקיע יותר משאבים כספיים בהגנה על גבולותיהן ולא לסמוך רק על ההתחייבות האמריקאית. "אירופה צריכה לעשות יותר, לעלות מדרגה, ולהשקיע יותר בהגנה. אני מצר על כך שלאחר שנים ארוכות של קיצוץ בתקציבי הביטחון, אירופה מגדילה רק עכשיו את תקציב הביטחון, כתגובה לסביבה ביטחונית מסוכנת ומאתגרת יותר", אמר סטולטנברג.
מזכ"ל נאט"ו גם שלח איתות ישיר לרוסיה, ואמר כי נאט"ו לא תשלים עם סיפוח חצי האי קרים או ניסיון לפלוש למדינות אחרות. "חשוב שיהיה דיאלוג עם רוסיה, אבל ישנם דברים שאינם נתונים למשא ומתן. אנו סבורים שזה חשוב לכבד את שלמותה הטריטוריאלית וריבונותה של כל מדינה, כולל אוקראינה. לכן אנו לא מקבלים ולא מכבדים את ההפרה של שלמותה הטריטוריאלית וריבונותה של אוקראינה", הבהיר סטולטנברג.
התושבים במדינות הבלטיות לא מסתירים את חששם. קריסטין, תושבת טאלין ברית אסטוניה בת 22, סיפרה בראיון לעיתון ה"גארדיאן" הבריטי: "תמיד הייתי מלאת חששות מפלישה רוסית לאסטוניה, בעיקר מאז המשבר של רוסיה-אוקראינה. סבי וסבתי הם בעיקר אלו שמלאי פחד מפלישה כזו".

לעומתה, דיאנה בת ה-22, אזרחית לטביה ממוצא רוסי, אומרת כי היא לא מאמינה שפוטין באמת יפלוש למדינות הבלטיות. "הלטבים בדרך כלל מנסים לגרום לעצמם להרגיש חשובים יותר ממה שהם באמת. אני לא חושבת שפוטין יפלוש, אבל עשוי להיות לו כוח מיקוח גדול יותר כעת והוא ידרוש מנאט"ו להזיז את בסיסיהם מהמדינות הבלטיות" אמרה דיאנה.
שלטונות ליטא הדפיסו והפיצו לפני מספר שבועות "מדריך להישרדות במקרה של פלישה רוסית". המדריך בן 75 העמודים שהפוץ ב 30 אלף עותקים, מציע שלל עצות לאזרחי ליטא כיצד להגן על עצמם ומפרסם טכניקות הישרדות במקרה של פלישה רוסית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg