נתניהו מוריד פרופיל: "צריך לגמור יפה עם אובמה"
בירושלים מורידים פרופיל, ולא ממהרים להציב מול הממשל הנבחר והאוהד בוושינגטון את האינטרס הישראלי. הגדיל לעשות ליברמן, שהתנדב להקפיא את הבנייה מחוץ לגושים. צריך לפעול בשקט, אך אסור שמרוב חשאיות נחמיץ הזדמנות
שבוע בדיוק לפני הבחירות בארה"ב הפיצו שני יועציו של טראמפ לענייני ישראל, ג'ייסון גרינבלט ודיוויד פרידמן, מסמך בן 16 נקודות המגדיר את יחסו העתידי לישראל. אולי משום שאפילו במטה טראמפ פקפקו אז באפשרות שיזכה, המסמך לא עורר גלים. כעת, כשהוא עומד להיות נשיא, לכל שורה יש חשיבות.
הנה עיקרי הדברים:
1. הברית בין ישראל לארה"ב מבוססת על ערכים משותפים.
2. ישראל היא מדינת העם היהודי, שחי באדמה הזו במשך 3,500 שנה. מדינת ישראל נוסדה כנגד קשיים אדירים על ידי אנשים אמיצים, והיא מהווה מודל ומקור השראה לכבוד האדם וחירותו.
3. ישראל היא בת ברית במאבק העולמי לעצירת האסלאם הג'יהאדיסטי. שיתוף הפעולה הביטחוני איתה חייב לגדול.
4. העם האמריקאי מעריך את הקשר עם ישראל, ובפרט את העובדה שבשונה ממדינות אחרות, ישראל לא מבקשת מכוחות אמריקאיים להגן עליה אלא עושה זאת בכוחות עצמה.
5. הסכם הסיוע (שנחתם עם ממשל אובמה) איננו סוף פסוק. ממשל טראמפ יוודא שישראל תקבל את מקסימום הסיוע הצבאי, ולא יתנגד להרחבת הסיוע לישראל על ידי הקונגרס (בניגוד לנאמר בהסכם עם אובמה). היחסים הם דו-סטריים, ושתי המדינות נהנות מהם.
6. ארה"ב צריכה להטיל וטו על כל החלטת או"ם שמבודדת את ישראל או שאינה הוגנת כלפיה, ותפעל מול האיחוד האירופי ומול כל גוף בינלאומי אחר נגד דה-לגיטימציה ויחס עוין כלפי ישראל, ובכלל זה סימון מוצרים או החרמתם.
7. ארה"ב צריכה לקצץ בסיוע שהיא מעניקה לגופים בינלאומיים, כגון מועצת זכויות האדם ואונסק"ו, המפלים לרעה את המדינה היהודית.
8. ארה"ב צריכה לראות את תופעת ה-BDS כאנטישמיות, ולנקוט נגדה צעדים חריפים.
9. ממשל טראמפ יבקש ממשרד המשפטים לחקור את המאמצים המתואמים להפחיד את תומכי ישראל בקמפוסים.
10. פתרון שתי המדינות נראה בלתי-אפשרי כל עוד הפלסטינים אינם חדלים מנקיטת אלימות, ומסרבים להכיר בישראל כמדינה היהודית. משמעות הפיצול בין חמאס בעזה והרשות הפלסטינית בגדה המערבית היא שאין שלטון פלסטיני מאוחד שיוכל לנהל מדינה. חמאס הוא ארגון טרור.
11. ננסה לסייע לישראלים ולפלסטינים להגיע לשלום כולל ויציב באמצעות מו"מ הוגן וחופשי על ידי הצדדים החיים באזור. נתנגד לכל כפייה של גוף בינלאומי או אירופי.
12. לישראל יש זכות לשמר לעצמה גבולות בני הגנה, ואין ללחוץ עליה לסגת מהן.
13. ההסתה נגד יהודים במערכת החינוך הפלסטינית מחלישה את הסיכויים לשלום. גם חמאס וגם הרשות הפלסטינית שותפים להסתה הזו, בכלי התקשורת ובמערכת החינוך.
14. ארה"ב לא תוכל לתמוך בהקמת מדינה המשלמת שכר לטרוריסטים, מקיימת חגיגות לזיכרם או משלבת אותם במערכת הפוליטית שלה, וכן לא במדינה מושחתת או כזו האוסרת על נוכחות נוצרים ויהודים בתחומה.
15. ארה"ב תכיר בירושלים כבירתה המאוחדת של ישראל, וממשל טראמפ יעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים.
16. איראן היא יצואנית הטרור הגדולה בעולם. ארה"ב תנטרל את ההפרות האיראניות של הסכם הגרעין ותוודא שאיראן עומדת בדרישות קודמות של הקהילה הבינלאומית, ובמידת הצורך תטיל עליה סנקציות חדשות.
אז נכון, מדובר בהבטחות בחירות, וטראמפ כבר נסוג מהתחייבויות אחרות שהעניק. אבל צריך לשים לב שהניסוחים כאן דווקא מדודים, ובכל מקרה הם מאותתים על הדף החדש שעשוי להיפתח מול האמריקאים. הבעיה המסתמנת היא שבלשכת ראש הממשלה מעדיפים שלא לראות את האותות. אומרים שם שמוטב להמתין ולראות מה תהיה המדיניות בפועל של הנשיא החדש, ורק אז לנסות להרוויח מה שאפשר. התבטאויות שונות של ראש הממשלה ואנשיו מלמדות שלא מפנימים שם את גודל ההזדמנות.
נכון, יהיה פיחות במה שנאמר בבחירות. זו דרכו של עולם, ושל טראמפ בפרט. ובכל זאת, בכל הנוגע לישראל, כזאת עוד לא הייתה. לראשונה זה שנים רבות אלה לא האמריקאים שמעלים דרישות עם ציפייה לתגובתנו, אלא אנחנו יכולים לבוא ולומר: "זו התוכנית שלנו, מה אתם אומרים?"
בגלל טראמפ עצמו, בגלל הנסיבות הבינלאומיות, בגלל אנשי הנשיא, בגלל היהודים שלו, בגלל הקשר האישי בין טראמפ לנתניהו (ראש הממשלה היה אחד הראשונים, אם לא המנהיג הזר הראשון ששוחח איתו לאחר הבחירות; נתניהו עצמו הופתע מכך), לראש הממשלה יש הזדמנות שלא הייתה לאף אחד מקודמיו. מאז ימי לוי אשכול מדיניות ישראל היא "לא להחליט"; בונה התנחלויות מחד, אבל מדברת על נסיגה מאידך. עכשיו יכול נתניהו ללכד את המסר ואפילו לתרגם אותו למעשה. הוא קרוב למצב של עד חצי המלכות.
הצרה היא שלפחות על פי הרוחות הנושבות בסביבתו, נתניהו לא ממהר לנצל את ההזדמנות. בעוד שבנט, חוטובלי, אלקין, לוין ואחרים, דוחקים בראש הממשלה למנף את החלון ההיסטורי, נתניהו מעדיף להוריד פרופיל. המשפטים הנשמעים בסביבתו הם "צריך לגמור יפה עם אובמה שנמצא עוד חודשיים בשלטון; "במועצת הביטחון תחכה לנו בכל מקרה החלטה"; "קודם נשמע מה יש להם לומר ואז נגיד את שלנו"; "אם הכלב ישן, לא צריך לעבור לידו ולהעיר אותו"; וגם: "אם אין משבר הוא לא יתערב", כפי שיועצי נתניהו נוהגים לפרש את התנהלותו.
הפחתת ציפיות מדהימה יותר סיפק שר הביטחון ליברמן. הוא עצמו אמר לכתבים כי לנשיא החדש עוד אין צוות, וצריך להמתין ולראות מי יהיו האנשים שיקיפו אותו. "צריך להפסיק עם הצהלה וההתלהבות הפומבית. זה מזיק ללא ספק", אמר לתא הכתבים המדיניים. "במקום להוציא הצהרות וללכת לכל מיני כיוונים חד-צדדיים, הדבר הכי חכם זה להמתין בסבלנות ולראות מי הממשל הבא ומי בעלי תפקידי המפתח, ולהגיע למדיניות מתואמת".
לדברי ליברמן, אנשי טראמפ העבירו מסרים שבהם ביקשו "שנתנהג בצניעות. היו כאן הצהרות של אנשים נלהבים. אנשים בסביבתו שאנחנו מכירים טוב אומרים לנו אל תקבעו עובדות בשטח, תמתינו".
אלא שליברמן עצמו לא המתין, ונידב לטראמפ ויתור שבמשך כל שנות אובמה נתניהו סירב לתת. לדבריו, היעד שאליו חותרת הממשלה הוא אשרור מחדש של מכתב בוש לשרון, שמשמעותו הסכמה אמריקאית לבנות בגושי ההתיישבות בלבד. ליברמן, תושב ההתנחלות נוקדים, אומר כי מבחינתו אפילו ביישוב שלו לא תימשך הבנייה.
"המחויבות העליונה היא להגיע להסכמות עם ממשל חדש על סוגיית ההתיישבות היהודית", אמר ליברמן. "אני מכוון לאשרור מכתב בוש-שרון. זה הסדר ביניים. אם נקבל אשרור מהממשל החדש לנוסחת בוש-שרון, צריך לקחת את זה בשתי ידיים ולא לבנות יותר מחוץ לגושים. אחד לאחד, לפי אותה חליפת מכתבים. אלקטורלית אולי לא טוב להגיד את זה, אבל אם אני יכול להתמקד בבנייה במקומות שבהם חיים 80 אחוז מהאוכלוסייה בהתנחלויות, ולא לבנות בנוקדים או ביישובים מחוץ לגושים - זה דבר טוב".
גם אם הדברים לא תואמו מילה במילה עם ראש הממשלה, אין ספק שזו האווירה. פעמים רבות הזהירות הזו של נתניהו מוכיחה את עצמה. במיוחד על רקע התפרקות הסדר המזרח-תיכוני, היא ללא ספק הצילה את ישראל מטעויות. השאלה היא אם כשם שהשגיאות נמנעות, כך גם ההזדמנויות מוחמצות. ייתכן שטראמפ לא יעביר את השגרירות לירושלים. ייתכן שבניגוד לעמדת רוב הסובבים אותו הוא אפילו ידבר בעד מדינה פלסטינית. אבל בעת הזו ראש הממשלה אמור לגבש את חבילת הבקשות האסטרטגית שהוא מעוניין להציג לנשיא כבר בפגישתם הראשונה.
החבילה הזו חייבת לכלול סיפוח של לפחות חלק משטחי יו"ש לישראל, הכרה בירושלים כבירת ישראל, שרטוט גבולות ההגנה ההכרחיים של ישראל, וגם עקרונות להרחבת שיתוף הפעולה הביטחוני עם ארה"ב באופן שייטיב עם שני הצדדים. אם רק ירצה, נתניהו יכול לסכם עם טראמפ את "תוכנית היובל הבא", שתעצב את המצב בארץ ישראל בחמישים השנה הבאות.
נכון שכרגע, כפי שאומר בצדק יועץ אחר, הוא לא צריך לעשות זאת בקול אלא בשקט, אבל אוי לה להזדמנות הזו אם תחמוק מידינו. הוא צריך לתת קווים מנחים למטה לביטחון לאומי ולאגף התכנון בצה"ל, ולהפוך מן היסוד את התוכניות הקיימות והלא-רלוונטיות שנמצאות שם כיום.
לפעמים צריך ליזום ולא להמתין, להפתיע ולא לחכות. ממש כשם שהתעקשותו של נפתלי בנט ביום ראשון לחדול מגרירת הרגליים ולהעלות את חוק ההסדרה התבררה כנכונה, כך מול הממשל הבא יש ליזום עכשיו מהלך ולא להמשיך במדיניות התגובתית. או כדברי היוזם הגדול דוד בן גוריון - שנתניהו חוצה השבוע את מספר ימי כהונתו הרציפה - השאלה במקרה זה איננה מה יגידו הגויים אלא מה יעשו היהודים, וכרגע הם לא עושים מספיק.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם