ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

השר לוין: "אם לא נשנה את מערכת המשפט - נמשיך לסבול"

מאשים את שרת המשפטים בהסתבכות המתמשכת של פרשת עמונה, תוקף את 'כולנו' על חסימת רפורמות חיוניות בהתנהלות בתי המשפט, מזהיר מהחרפת המתחים בתוך הקואליציה, ומגן על נתניהו בפרשות התאגיד והתגובה לאילנה דיין. השר יריב לוין מדבר

לעתים נדירות מצביעים חברי הכנסת על חוק בידיעה שעצם חקיקתו נועדה להפוך אותו למיותר. זה קרה השבוע ביום רביעי, כאשר התקבלה בקריאה טרומית הצעת החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון. "לא בטוח שחוק ההסדרה ימשיך להתקדם ולעבור שלוש קריאות", אומר לנו שר התיירות יריב לוין, איש הליכוד. "יש מסלול אלטרנטיבי שבו יימצא פתרון אחר. המהלך שעשינו מגדיל את הסיכוי שנגיע לתוצאה אחרת. במערכת המשפט והייעוץ המשפטי לממשלה יבינו שהחוק הזה הולך להתקדם ולכן יביאו הצעות סבירות וצודקות, שלא ישאירו אנשים זרוקים ברחוב ללא בית".
 
שרטט לי תוצאה סבירה כזו, ביקשתי ממנו. "אפשר למשל להחליט על קביעת קריטריונים בביצוע צווי הריסה ופינוי, ולבדוק נושאים כמו מידת ההתיישנות של אותה בנייה בלתי חוקית, מאזן הפגיעה שתיגרם כתוצאה מההרס מול אי-ביצוע ההריסה, האם היה תום לב מצד התושבים כשהם עלו על הקרקע, האם בעלי הזכויות היו אקטיביים ופעלו להשיב את זכויותיהם או שנאלמו דום במשך שנים, האם יש אילוצים מדיניים שמחייבים תעדוף אחר, קשיים בביצוע הצווים, ועוד ועוד.

ברור שבמכלול כזה מקום כמו עמונה יימצא בתחתית הרשימה בסדר העדיפויות לפינוי. אז לא יהיה צורך בחקיקה, והעניין ייפתר בקלות. זו בעיה מלאכותית שמערכת המשפט יצרה אותה, ותפקידה היה לפתור אותו".

האם מי שגרר רגליים במשך שנתיים לא היה ראש הממשלה שאף התנגד בתחילה לחוק ההסדרה, אולי בעקבות חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה?
"ממש לא. אני הייתי נוכח בישיבות שבהן נתניהו חזר וביקש מהמערכת המשפטית להציג פתרונות, והיא לאורך כל הדרך הבטיחה לפתור זאת, בדרך של הכרזה על נכסי נפקדים או בדרך אחרת. אבל הם לא הצליחו לסיים את המלאכה בזמן. גם היום הם טוענים שהם יודעים לתת פתרון, אבל הם לא יוכלו לתת אותו בזמן לפני מועד ביצוע הצו.
 
"אם בית המשפט היה נוהג בפחות יוהרה ומתחשב בזכויות בסיסיות של בני אדם שעומדים להיזרק לרחוב, וגם במאמץ האמיתי שנעשה להביא לפתרון הבעיה המורכבת, ייתכן שהייעוץ המשפטי כבר היה מביא פתרון ולא היינו נזקקים לחוק. אבל במצב הנוכחי אנחנו לא מוכנים שאנשים יוצאו מבתיהם, הבתים ייהרסו ואז יחפשו פתרון. לזה לא נסכים".

אז למה זה לקח שנתיים?
"את השאלה הזו צריך להפנות לשרת המשפטים איילת שקד. היא מופקדת על הנושא, והיא הייתה אמורה להביא את הפתרון לממשלה על בסיס הייעוץ המשפטי. גם אני שואל למה זה לקח לה כל כך הרבה זמן".

היכן היו שרי הליכוד ואתה בראשם, כמי שמציג עצמו כמגן ההתיישבות, שתדפקו על השולחן ותבקשו ממנה תשובות? אולי זה לא בער לכם כל כך?
"דפקתי על השולחן פעמים רבות, ואמרתי לשקד ולמנדלבליט שהתוצאה תהיה שחוק ההסדרה בסוף יעבור. לא אתפלא אם עכשיו, אחרי ההצבעה, התהליך יתחיל פתאום לרוץ ושקד תגיע עם פתרון. בבית היהודי דרשו לקבל את תיק המשפטים בדיוק כדי לטפל בדברים כאלה".

לאחר סיום ההצבעה השבוע קרא אחד מחברי הכנסת הערבים: "ראש הממשלה בפועל נפתלי בנט, ברכות". לוין לא שמע את הקריאה, אך הוא מודע לרושם שנוצר כאילו נתניהו נגרר אחרי בנט ומפלגתו שהובילו את המאבק למען עמונה.
 

"זה ממש לא נכון", הוא מתייחס לדימוי הזה. "אנחנו עושים כל מאמץ למנוע את פינוי עמונה, ואני מאמין שיש אפשרות למצוא פתרון. אני רוצה להזכיר שבנט היה זה שהלך לעמונה ואמר להם שהיישוב יפונה, ואילו אנחנו, 25 חברי כנסת ושרי הליכוד, חתמנו על מכתב שאומר שלא יקום ולא יהיה. זה המהלך שמלכתחילה אילץ את בנט להירתם באופן אמיתי למאמץ. דווקא הוא זה שנגרר לתהליך ולא הוביל אותו".

הרוב בכנסת לחוק ההסדרה הושג לאחר ששר האוצר משה כחלון התרצה והביא את קולות מפלגתו, בעקבות הבטחה שקיבל כי החוק לא יפגע בבית המשפט העליון. כיצד אוכלים את העוגה ומשאירים אותה שלמה? שאלתי את השר לוין. איך מחוקקים חוק עוקף בג"ץ, הכולל הצהרה שאין בו משום פגיעה בבג"ץ?
 
"מעולם לא ראינו בשום פעולה שלנו פגיעה בבית המשפט העליון. אדרבה, אנחנו מבקשים רק לחזק אותו", הוא משיב. "לתפיסתנו בית המשפט פוסק על פי הדין, ולמחוקק מותר תמיד לבחון את החקיקה ולשנות את הדין. לפעמים בג"ץ עצמו ממליץ לבחון את הדין הקיים ולשנות אותו. המחשבה שפסיקה על פי דין קודם כובלת את ידינו מלתקן, היא אבסורד מוחלט".

לדעת לוין, הבעיה איננה מסתכמת במקרה עמונה אלא היא עמוקה בהרבה. "עד שלא נשנה את מערכת המשפט, נמשיך לסבול מכל התופעות הללו. מצד אחד יש לך מדינה יהודית שאי אפשר לבנות בה ביהודה ושומרון באופן שגרתי בטענה שיש חסמים חוקיים, ומצד שני מתקיימת בנייה ערבית בלתי-חוקית בהיקפים אדירים, שלא נאכפת בכל מיני טענות כמו מחסור בכוח אדם. פתאום כשמדובר בבנייה היהודית כל התירוצים נשכחים, מערכת המשפט מתעוררת לחיים וכל מערכת החוק מזדרזת לטפל בבעיה כאן ועכשיו.
 
"זו אכיפה לא שוויונית של החוק, שלא עומדת במבחן של כל שלטון חוק במדינה דמוקרטית שמתנהלת כראוי. יש פה המון צביעות. אנחנו נמצאים שנה וחצי אחרי הקמת הממשלה, ונכון להיום לעמונה עדיין אין פתרון. בית המשפט העליון ממשיך בשרשרת של פסיקות אנטי-התיישבותיות שלא היו מעולם, הן בהיקפים והן במשמעויות הרוחב שלהן. הצעות אמיתיות לשינוי המערכת לא בוצעו, ואני חושב שהגיע הזמן שזה יקרה".

כאשר יריב לוין נכנס לראשונה לכנסת, לאחר בחירות 2009, הוא הציב את שינוי כללי ההתנהלות של מערכת המשפט בראש סדר העדיפויות שלו, והגיש הצעות חוק רבות בנושא. לאף אחת מהן הוא לא הצליח לגייס את הקואליציה דאז ולגבש רוב פרלמנטרי. פעם הייתה זו יש עתיד שהציבה עצמה כמגִנת מערכת המשפט, ובפעם אחרת 'התנועה' של ציפי לבני. לדבריו, הקואליציה הנוכחית עוררה בו תקוות שהנה עתה יצליח לקדם כמה מהנושאים שהעלה.

"בעיניי, אותו אי-שוויון בפסיקות בג"ץ בכל הקשור לבנייה היהודית נובע מהאופן שבו מערכת המשפט נבחרת. ברגע שהוועדה לבחירת שופטים מתנהלת בחדרי חדרים ובשיטה של חבר מביא חבר, לא פלא שבסוף אתה מקבל השקפת מיעוט שמנסה לכפות על הציבור את ערכיה ודעותיה, שמבוססים על השקפת עולם ולא רק על נימוקים משפטיים.
 

"מצב שבו לא רק מחליטים באופן לא שוויוני אלא מתערבים בכל דבר, במינויים של הממשלה ובחקיקה של הכנסת, הוא מצב פסול מיסודו. לא ייתכן שמערכת שאיננה נבחרת באופן ייצוגי תשים את עצמה מעל הפרלמנט והממשלה. אפשר לקרוא לזה בהרבה שמות, אבל דמוקרטיה זה לא. התירוץ שלהם הוא שהכנסת והממשלה לא הכריעו, ולכן הם אלה שיקבלו הכרעה. זה לא נכון. גם אי-קבלת הכרעה היא הכרעה. האם העובדה שאין לנו חוקה צריכה להביא לכך שישבו כמה שופטים ויכפו עלינו חוקה? לפעמים יש נושא שעלול לפלג את העם, והמערכת הפוליטית מחליטה להשאיר את ההכרעה לדור הבא".

למי בעצם אתה מפנה את התלונות הללו? האם לראש הממשלה, המסרב לקדם את השינוי המבוקש? הרי ברור שאם היה רוצה בכך הדבר היה מתבצע.
"אינני מסכים שראש הממשלה נושא באחריות הבלעדית. במשא ומתן הקואליציוני האחרון היה לי מנדט מלא לדרוש זאת מהשותפות העתידיות. אלא שבלי 'כולנו' אין לנו רוב, ואין אופציה להמשיך במהלכים. הבעיה היא כפולה. מלבד הנצחת המצב הקיים, יש כאן איתות למערכת המשפט שהיא יכולה להמשיך לנהוג בחוסר שוויון ואין לה מה לחשוש שהמצב ישתנה. לשותפות הקואליציוניות שלנו יש אחריות גדולה למצב. במהלך המו"מ אמרתי שאם נציב את הדברים כתנאי בל יעבור, אני מאמין שגם כחלון יסכים להתפשר. לצערי, הדבר אינו קורה. חסרים לנו קולות בודדים כדי להצליח".
 
לדעתך שרת המשפטים שקד לא נלחמת מספיק? היא פרסמה מאמר ארוך ורציני על השינויים הדרושים במערכת המשפט, ואף נכנסה לעימות גלוי עם נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור.
"שום הצעה בקדנציה הזו לא הובאה לוועדת שרים לחקיקה על ידי שרת המשפטים או מישהו אחר, וזו שגיאה. שמענו הרבה הצהרות, אך בפועל הדברים נמשכים כרגיל. אסור להמשיך למנות שופטים בשיטה הקיימת. צריך לומר לנשיאת בית המשפט העליון 'עד כאן, השיטה הזו חייבת להיפסק'. כל הדרך הזו של בחירות חשאיות, שאיש אינו יודע מה השיקולים ומדוע נבחר פלוני אלמוני, חייבת להשתנות.

"עמידה עיקשת על העניין תביא לכך שבסוף לא תהיה לשופטים ברירה, והם יצטרכו להגיע לפחות לפשרה על חלק מהדברים שאנחנו מציעים. פסקי דין נוסח עמונה הם המחיר שאנחנו משלמים על אי-שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים והדרכים שבהן השופטים נבחרים".

יש אומרים שבית המשפט העליון הוא המעוז האחרון ששומר על תדמיתה הדמוקרטית של ישראל בעולם. אולי לא נכון לבצע בו שינויים?
"זהו אחד המיתוסים השקריים שראשי המערכת מפיצים בהתמדה, כדי לשכנע אותנו שכדאי לנו לתת להם לנהל אותנו במקום לממשלה. היכן היו פסיקות בג"ץ בדו"ח גולדסטון או בהחלטות מועצת זכויות האדם של האו"ם? הכול עניין פוליטי מוטה נגד ישראל, ופסיקות בית המשפט אינן משנות את העמדות הבינלאומיות כלפינו. הדבר היחיד שהן עושות הוא יצירת משברים מלאכותיים המקשים את ההתמודדות מול העולם, ומקרה עמונה הוא דוגמה מובהקת.

"אין סיבה שבתקופה רגישה זו, ערב חילופי שלטון בארה"ב, נתחיל לשנות חוקים כי מישהו בבית המשפט העליון החליט שדווקא עכשיו צריך לזרוק אנשים מבתיהם. לישראל יש התמודדות קשה בזירה הבינלאומית בעניין ההתיישבות, ומערכת המשפט איננה תורמת דבר בנושא אלא להפך, מוסיפה קשיים. עכשיו העולם לא רק ידרוש לא לבנות חדש, אלא גם להרוס את הישן".

אתה קובל על הייעוץ המשפטי, ואני מזכיר לך שראש הממשלה והשרה שקד רצו את מנדלבליט כי חשבו שהם משדרים על אותו גל. בדיעבד אתה חושב שזו הייתה שגיאה?
"יש לי הערכה רבה מאוד למנדלבליט. הוא בהחלט עשה מאמצים לא מבוטלים למצוא פתרון, אלא שלמאמצים האלה לא היה סיכוי להצליח כי אנחנו שבויים באותה שיטה שבה שופטים מכתיבים לנו ללא כל הצדקה משפטית. אחת הטעויות הגדולות היא המחשבה שאם נמנה אדם הדוגל בקו כזה או אחר, הבעיה תיפתר. זה לא נכון. מה שנדרש הוא שינוי יסודי של השיטה. אנחנו צריכים שורה של שופטים בעלי גישה שמרנית אמיתית ולא אקטיביסטית. כאלה שיאמרו 'אין לנו סמכות לפסול חוקים של הכנסת'".
 

היום הגענו למצב שבו אפילו היועץ המשפטי נוטל לעצמו סמכויות כאלה.
"נכון, אבל היועץ המשפטי נותן בסוף את חוות דעתו על פי פסיקות בג"ץ. בזה הוא מוגבל. אם יהיו בבג"ץ שופטים אחרים שייתנו פסיקות אחרות, אני מניח שגם חווֹת הדעת שלו יהיו אחרות. אני לא מאוכזב ממנו, כי לא ניתן לצפות מאדם אחד שישנה את כל המערכת. הבעיה היא בכך שהיועץ המשפטי לממשלה בא ואומר לנו ש'מה שאתם עושים לא יעמוד במבחן בג"ץ', והוא כנראה צודק.

"השערורייה האמיתית היא בעצם קיומו של מבחן בג"ץ בצורה הזו. היכן נשמע שבית המשפט העליון מחליט על דעת עצמו שהוא יכול לפסול חוקים של הכנסת, מבלי שהדבר נקבע בחוק עצמו ומבלי שתהיה פרוצדורה שמסדירה איך הדבר הזה נעשה? כחבר בוועדת החוקה, כעורך דין במקצועי וכמי שכיהן גם כסגן יו"ר לשכת עורכי הדין, אני חייב לומר שאני עדיין מחפש את החוקה הזו. יושבים אנשים במדינה שאין בה חוקה ומחליטים שיש איזו תורת נסתר שרק הם יודעים אותה, ועל פיה הם קובעים מה חוקתי ומה לא, על פי קריטריונים שאיש מלבדם אינו יודע ואינו מבין מהם".

חלק גדול מהבעיות שלוין מצביע עליהן נובעות לדעתו מהיחסים העכורים בין נתניהו לבנט. הוויכוח מי יורה בתוך הנגמ"ש הרסני לקואליציה, הוא אומר. "הקואליציה הקודמת הייתה גרועה ביותר. המשותף היחיד בין ארבעת ראשי המפלגות אז - בנט, ליברמן, לבני ולפיד - היה העובדה שהם חשבו שצריך להעיף את נתניהו אתמול, ואם לא, רצוי שזה יקרה מחר. היה חוסר הסכמה בכל עניין, והקואליציה הזו אכן התפרקה.
 

"הפעם יש הרבה יותר אחידות דעים וניסיון, אבל יש כאן תופעות שמציבות אותנו בפתחו של מדרון שאם לא נדע לעצור בזמן נגיע מהר למקומות שהיינו בהם בקדנציה הקודמת. והפעם זה לא יקרה בגלל חילוקי דעות אמיתיים אלא בגלל מאבקי קרדיטים וכבוד או משאיפה של בנט להיות ראש ממשלה כמה שיותר מהר, ולכן הוא יציג את ראש הממשלה כאחד שמונע דברים והוא זה שמקדם אותם. זה ממש לא נכון".

הקושי העיקרי איננו מול סיעת כולנו?
"החוכמה בקיום קואליציה היא לדעת מה חשוב לכל שותף, ולדעת להתפשר. הבעיה היא שכולנו מתערבת בכל נושא, כולל בנושאים החשובים לשותפות האחרות. זו שגיאה בסיסית באופן העבודה, ומתכון בטוח לפיצוץ. כולנו חייבים לתת לשר האוצר את מלוא הגיבוי לתוכניות הדיור שלו, שהיא הנושא שלמענו הוא נבחר. אני חושב שבאותה מידה היינו צריכים לקבל גיבוי מלא לחוק ההסדרה ללא התניות, עצירות וסימני שאלה כי זה בנפשנו. כך עובדים. בולעים קצת צפרדעים, ועובדים יחד. מי שמניף כל דגל שהוא מוצא בצד הדרך עד שהוא ממלא את המגרש ביער של דגלים, מוביל לשיתוק".
 
איך זה שממשלת ימין מובהקת אינה בונה בשטחים? שאלתי את לוין. הוא דוחה את הטענות. לדבריו, הבנייה בכל האזורים נמשכת במלוא התנופה וחל גידול עצום בהתיישבות, והכול בזכות מדיניות נבונה והתנהלות נכונה של ראש הממשלה בתנאים קשים מול לחצי העולם בכלל וממשל אובמה בפרט. לדבריו אפשר היה לעשות יותר, אך בקדנציה הקודמת זה נבלם. "אותו יאיר לפיד שבקדנציה הקודמת דרש לא לבנות במעלה-אדומים, מסתובב שם היום ומבטיח לבנות. הייתי עד לכך".

מה דעתך על דברי ליברמן שישראל צריכה להציע לממשל הבא עסקה של בנייה בגושי ההתיישבות תמורת הקפאה ביתר היישובים?
״זכותנו לבנות בכל חלקי הארץ. אין התיישבות סוג א׳ והתיישבות סוג ב׳. כל היישובים חשובים, וחלה עלינו החובה לממש את זכותנו להתיישב בכל מקום, ללא הבחנה מלאכותית בין אזור אחד למשנהו״.

האם בחירת טראמפ מבשרת על תקופה חדשה?
"אני לא יודע. אני מציע לא לתלות תקוות ולא להעמיד אותו מול עובדות מוגמרות לפני כניסתו לתפקיד. אני מזכיר לכולם שכרגע יש נשיא עם כל הסמכויות, ואנחנו לא יכולים לפעול עכשיו על פי המדיניות שאולי תהיה לנשיא הבא".
 
אתה מאמין להצהרתו שיעביר את השגרירות לירושלים?
"אני לא יודע. צריך לשבת מולו ולהביא לכך שזה יקרה. זה יהיה תיקון עוול היסטורי, אבל סבלנות, אנחנו עם נשיא מכהן, ונכבד אותו עד יומו האחרון בכהונתו".

ומה תהיה התגובה הפלסטינית לצעד כזה?
"איש ציבור שחושש, שיעבור למקצוע אחר. צריכים אומץ ונחישות כדי לבצע. הגיע הזמן שלא נתנהל לפי החששות מה יעשו הפלסטינים או מה תגיד הקהילה הבינלאומית. הפלסטינים משקרים כבר עשרות שנים, אבל הם עושים זאת בהתמדה גדולה כל כך שגם אצלנו חלק מהאנשים מאמינים להם.

"המפתח הוא לדבר בשיח של זכויות. אנחנו לא יושבים ביהודה ושומרון בגלל צורכי ביטחון, אלא כי זו ארצנו ויש לנו זכויות במקום הזה. זה מה שצריך לומר בקול גדול ורם כל הזמן, ואז גם האחרים יבינו. ביום שהפלסטינים יפנימו שלא תעזור שום החלטה בשום מוסד בינלאומי, יהיה סיכוי להגיע איתם להסדר".
 

מדיניות הממשלה בהר הבית דווקא נובעת מחששות מה יקרה וכיצד יגיב העולם הערבי.
"אין מדיניות של חששות. צריך לנהוג בצורה אחראית ומפוכחת, ולא נכון לבצע בן-לילה שינויים מרחיקי לכת. אני לא מסכים עם מה שקורה שם. לדעתי גם ליהודים יש זכות להתפלל. כשר תיירות אני מנסה לשנות כמה מהכללים. התקבע סטטוס-קוו שגוי מהבסיס, אבל לא יהיה נכון לשנות אותו היום במהלך חד-צדדי. השגיאה הגדולה ביותר תהיה להפוך את הסכסוך שלנו עם הפלסטינים לסכסוך דתי".

אם אנחנו כבר עוסקים בירושלים, שאלתי את לוין מה בעניין מתווה הכותל. נראה כי ראש הממשלה נמצא במצב בלתי אפשרי בין פטיש החרדים לסדן הקהילות היהודיות בעולם. ללוין דווקא אין בעיה עם המתווה. לדבריו, "זו בעיה שאיננה נוגעת לרוב אזרחי ישראל, וגם כאן יש לבוא בטענות לבית המשפט העליון שכפה החלטה ונענה לגחמותיה של קבוצה קטנה ובלתי משמעותית. זו שיטה פסולה מהבסיס".

השר לוין, אתה יכול להסביר לי את המהלכים של נתניהו בעניין תאגיד השידור הציבורי?
"יש כאן מציאות שבה בשלושה מוקדים מרכזיים - מערכת המשפט, האקדמיה והתקשורת - יש ריכוז כוח בידי קבוצה אחת ללא פלורליזם אמיתי. במשך שנים היה קיים ואקום, ועכשיו הוא מתחיל להתמלא ולהשתפר. ראית את התחקיר שעשה דוד ביטן על מה שקורה בתאגיד כעת?"
 

תחקיר? לא יותר נכון לקרוא לכך חיטוט בפייסבוק של העובדים?
"כשסמנכ"לית בכירה בתאגיד כותבת ערב הבחירות שצריך להחרים את ראש הממשלה ולא לתת לו ביטוי, וסמנכ"ל אחר משתף רק פוסטים של 'בצלם' וכדומה, והשלישית קוראת להחליף את ראש הממשלה, זה לא שידור ציבורי אלא שידור פוליטי".

אבל נכנסו לשם רבים אחרים שאינם שמאלנים בהגדרה, אני מוחה. לוין מחייך. "זה כמו שאומרים שבבית המשפט העליון נמצא סולברג. נו, אז מה? אז יש חמישה מתוך אלף. אתה יודע מה? שלושים מתוך אלף. זה גיוון? צריך שבראש התאגיד יעמדו אנשים בעלי תפיסת עולם שהשידור פתוח לכולם. אחת השגיאות הגדולות ביותר של הימין היא שהוא לא הבין שלא מספיק שיש לנו רוב בכנסת או בממשלה. לא נכון להתעלם מהמערכות האחרות.
 
"אורי אורבך ז"ל היה מהחלוצים בהבנה שצריכים להגיע לתקשורת אנשים בעלי דעות אחרות, ימניות, מסורתיות ויהודיות יותר. הוא וחבריו הביאו לכך שהיום אנחנו נמצאים במקום אחר לגמרי. העניין הוא שברמת הכתבים יש גיוון גדול, אבל זה עדיין לא מגיע לרמת העריכה, הפרשנים או השדרים הבכירים. למערכת המשפט לקח שנים להבין זאת, ובערכאות נמוכות יש שינוי. באקדמיה הדרך עוד רחוקה. שם המודעות נמוכה ואנשים הולכים בראש שפוף. אוניברסיטת אריאל עוזרת, אבל זה לא מספיק. המדיניות היא לייצר תקשורת פתוחה שבה גם קולנו יישמע, לא במקום אחרים או לסתום להם את הפה".

גם הביקורת והתחקירים על ראש הממשלה ומשפחתו הם חלק מאותה "שמאלנות"? אילנה דיין היא שמאלנית קיצונית? האם לא היה רצוי שנתניהו יגיב עניינית ולא ישתלח בעיתונאים?
"אני לא יודע מה זה 'קיצונית'. יש כאן תופעה מדהימה. הם לא מצליחים לנצח בבחירות, ואז יוצרים אווירה שתכליתה להביא לשיתוק מוחלט. יש פה אובססיה אמיתית ולא ביקורת עניינית על מדיניות או מהלכים שלטוניים. הם לא מצליחים, כי בכל הדברים אין כלום. כשיום ולילה תוקפים אותך לא על עמדותיך, ומנסים להדביק לך תוויות של פשיסט, מושחת, גזען, גנב וכן הלאה - זה מקום פסול. וכשמנסים להדביק את זה למשפחה שלך ולנטרל אותך באמצעותה, זה דבר נוראי.
 
"התגובה של נתניהו הייתה אנושית. גם לו יש חופש ביטוי לומר מה שעל לבו. כשבשמאל דורשים לבטל את יום הזיכרון לרחבעם זאבי בגלל איזה תחקיר אחרי מותו, כשהוא כבר לא יכול להתגונן ולהגן על שמו הטוב, הם שוכחים שב'ידיעות אחרונות' פורסמו מסמכים של הקג"ב שלפיהם ראשי מפ"ם היו סוכנים סובייטיים. האם כעת הם ידרשו לשנות את שמו של רחוב משה סנה רק משום ששמו הוזכר כאחד מאותם סוכנים?"

לסיום ביקשתי משר התיירות להגיב על הממצאים שלפיהם בשנה האחרונה חלה ירידה משמעותית בתיירות הנכנסת לישראל, בין היתר בהשפעת מחירי המלונות הגבוהים ויוקר המחיה בארץ. לוין דווקא אופטימי בנושא.

"חסר אצלנו היצע של מלונות זולים וקטנים, אבל יש גם עודף רגולציה מטורף עם מערכת תקנות הזויות שמייקרות את הוצאות בתי המלון", הוא אומר. "בשבוע הבא תובא הצעה להגבלות בתחום הרגולציה, והוקמה ועדה ארצית שתאפשר לרשתות בתי מלון לרכז במקום אחד את בקשות הרישוי שלהן להקמת בתי מלון בכל רחבי הארץ, במקום להזדקק לכל רשות מקומית בנפרד.
 

"יש כעת תנופה אדירה של יזמים המגיעים לארץ להקים בתי מלון, ואני משוכנע שהתנופה הזו תביא להקמת עשרת אלפים חדרי מלון בחמש השנים הקרובות, ותיצור תחרות גדולה יותר ומחירים נמוכים. האתגר הגדול הוא תיירות החורף, ואני מקווה שנעמוד בו". 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg