ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

"נתניהו נזף בליברמן בעקבות דבריו על הקפאת בנייה"

לפי שרים בקבינט, רה"מ לא חסך ביקורת משר הביטחון, והעיר כי אין לדבר על נושאים שיידונו בעתיד מול הממשל החדש בוושינגטון. שר אחר תהה: "לפתע ליברמן שר החוץ?". בינתיים, חרף זעקות השבר, הח"כים הערבים הציעו פשרה סביב חוק המואזין

ביום רביעי בצהריים, דקות ספורות לאחר ההצבעה בכנסת על חוק ההסדרה, נשמעה אנחת רווחה כללית מצד רבים מחברי הקואליציה. לכאורה נרגעה התזזית שאחזה בסיעות הממשלה. אלא שלא עבר זמן רב וסערה עוצמתית בהרבה ניחתה על סיעות הימין. השותפים לקטטה הפוליטית סביב חוק ההסדרה עדיין מיששו את החבורות והפצעים שעל גופם, כשהחלו להגיע הדיווחים על הדברים שאמר שר הביטחון אביגדור ליברמן בשיחה שקיים עם תא הכתבים המדיניים.
 
כשמדובר בליכוד ובבית היהודי, כל דיבור על הקפאת בנייה רשמית מקפיץ באחת את הפיוזים הרגישים ביותר, זכר להקפאת הבנייה הטראומטית שנכפתה על נתניהו בשנת 2009 על ידי הנשיא אובמה. הרגיעה שהוכרזה לאחר פתרון המשבר סביב חוק ההסדרה הסתיימה באחת. הבהלה והתזזית שבו לאחוז בחברי הכנסת. התגובה הרשמית שהוציאה לשכת ראש הממשלה בעקבות הדברים נשמעה מתונה למדי. "ראש הממשלה נתניהו ישמע את השרים ויגבש את עמדת הממשלה מול הממשל החדש בארצות הברית", נמסר מהלשכה. אלא ששרים בקבינט המדיני ביטחוני מספרים שבפורום סגור רתח נתניהו בעקבות דבריו של שר הביטחון הנוגעים ליחסים מול הממשל החדש בארצות הברית, אך בעיקר ביחס לרעיון הקפאת הבנייה מחוץ לגושים.

זה קרה מיד לאחר ישיבת הקבינט שכונסה ברביעי בערב, כשכמה מהשרים הבכירים נשארו לפגישה נוספת, ביחד עם ראש הממשלה ושר הביטחון. לטענת שרים שנכחו באותה פגישה, ראש הממשלה נזף בשר הביטחון בעקבות הדברים. בנוסף דרש נתניהו מליברמן ומשאר השרים שלא לדבר יותר על נושאים עתידיים שיידונו מול הממשל החדש בארה"ב. "כל הנושאים האלו יידונו בקבינט ושם יתקבלו ההחלטות", הודיע.

ליברמן בכנס איגוד דוברי הרשויות המקומיות באשדוד, השבוע (צילום: Newsenders)


נתניהו גם דרש משריו להפסיק לזרוק רעיונות כאלו ואחרים באופן פומבי ופשוט להימנע מלדבר בנושאים הללו כל עוד לא הוחלט מה תהיה הגישה של ישראל מול ארה"ב. שרים שנכחו בפגישה המדוברת תיארו במילותיהם שלהם את המסר שהעביר נתניהו לליברמן ואת ההסבר מדוע זעם בעקבות דבריו על הקפאת הבנייה. "מה זה הדבר הזה", תיאר אחד השרים את התחושה שעלתה מאותה פגישה. "מי עושה עבודה פרטיזנית כזאת? פתאום ליברמן החליט שהוא שר החוץ?".

שר שני הציג בפנינו סיבה נוספת לכעסו של ראש הממשלה: "מי מחלק מתנות כאלו בחינם? להעניק ויתורים עוד לפני שהתחלת במגעים כלשהם מול הפלסטינים, ובלי לקבל שום דבר עבור זה? זה פשוט הזוי". מלשכתו של שר הביטחון נמסר כי "אין שום קשר בין תיאור הדברים לבין הדיון שהתקיים", והפנו אותנו לתגובה הרשמית שהוציאה לשכת רה"מ.

הסערה בעקבות דבריו של שר הביטחון התרחשה בסיומו של שבוע סוער בפני עצמו, על רקע ההצבעה בכנסת על חוק ההסדרה. יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן נאלץ להתמודד עם לא פחות מארבע זירות שונות – מול המפלגות החרדיות, סיעת כולנו, הבית יהודי וגם בתוך מפלגתו שלו. שתי הזירות הנפיצות מכולן התנהלו מול סיעות כולנו והבית היהודי. לשתיהן הוצגה הצעה לנוסח חדש לחוק ההסדרה, שמוחקת את הסעיף המכונה "סעיף עמונה" – אותו סעיף שמאפשר להסדיר את מעמדם של בתים גם אחרי שהתקבלה לגביהם פסיקה סופית של בית המשפט.
 

זה הספיק כדי להדליק את נפתלי בנט ואת הבית היהודי, שהודיעו על ניתוק מגע מידי. זה לא שבנט אינו מבין שחוק ההסדרה כבר לא יוכל ככל הנראה להציל את עמונה. הוא וחברי סיעתו, לפחות רובם, מבינים את זה ואף מודים בכך בשיחות סגורות. אבל את המחיר הזה הם לא היו מוכנים לשלם כבר עכשיו. למה למהר לוותר על קלף שאולי עוד יזדקקו לו בהמשך? זו אולי הייתה הנקודה הקשה מכולן לפיצוח, כשכל צד מתבצר בעמדתו ולא זז ממנה. בייאושו, כבר ראה יו"ר הקואליציה איך התפקיד שכל כך אהוב עליו נמצא בסכנה. מרידה במשמעת הקואליציונית והפלת חוק ההסדרה היו מובילים לכך שהבית היהודי היו מתחילים להצביע נגד הקואליציה. מכאן קצרה הדרך לפירוק והליכה לבחירות. כך גם תיאר זאת ביטן באוזני ראשי הסיעות. "אם אתם לא באים להצבעה אנחנו הולכים לבחירות תוך כמה שבועות", הודיע לאנשי כולנו ולבית היהודי. "הקואליציה לא תוכל להתאושש מאירוע כזה".

בהפוך על הפוך, דווקא התרגיל שארגנה האופוזיציה לקואליציה עזר להוריד את כולם מהעץ הגבוה. ברגע שהוסרו כל הצעות החוק שהיו על סדר היום, לבקשת האופוזיציה, ונשארה רק ההצבעה על חוק ההסדרה, נגמרה ההתבחבשות בתוך הקואליציה. אין יותר זמן לריב, צריך להיכנס למליאה ולהצביע. מהר מאוד נוסחה ההודעה שיודיע יו"ר הקואליציה במליאת הכנסת, על כך שהחוק לא יפגע בבית המשפט העליון, ובא לציון גואל.
 
ורק עוד נקודה אחת על מאחורי הקלעים של המשבר, והפעם בנוגע לסיעת יהדות התורה: רבים בכנסת שאלו את עצמם השבוע מה גרם לח"כ משה גפני לאיים להצביע נגד חוק ההסדרה? מה בער לו כל כך להתבטא בנושא ולטפס על העץ עליו טיפס? "הסיבה היא בכלל לא חוק ההסדרה", הסביר בכיר ביהדות התורה. "מעניין לגפני את הסבתא מה יקרה עם עמונה. זה הכל בגלל יחסיו עם ליצמן". וזה ההסבר המרתק איך הדברים עובדים בתוך יהדות התורה, לטענת אותם גורמים: גפני, כידוע, בכאסח עם השר יעקב ליצמן, במסגרת מאבקי הכוח הפנימיים במפלגה. ליצמן, כזכור, נמצא בברית אמיצה עם בנט, מה שהופך את בנט באופן אוטומטי לאויב של גפני. תוסיפו לזה את העובדה שאדם נוסף ביהדות התורה איתו גפני בקושי מחליף מילה, סגן השר מאיר פורוש, נמצא אף הוא ביחסים מצוינים עם בנט, וקיבלתם את ההסבר לפרץ האידיאולוגי-מדיני שתקף את גפני השבוע.

הרבה רעש וצלצולים יצרו השבוע חלק מחברי הכנסת הערבים במליאת הכנסת. החל בקריאות "אללה אכבר" צורמניות מבית היוצר של אחמד טיבי, וכלה בזיופי קולות המואזין שסיפק ח"כ טלב אבו עראר. מה לא אמרו חברי הכנסת הערבים על חוק המואזין של ח"כ מוטי יוגב, שנתמך גם על ידי ראש הממשלה? שהוא נועד להסית נגד הציבור הערבי. שכל כולו מיועד לפגוע בחופש הדת של המוסלמים, ועוד ועוד שטויות משטויות שונות. כאילו שאין עשרות ומאות אלפי אזרחים תמימים שבאמת סובלים מהמפגע הקולי הזה בשעות הלילה.
 
אלא שמתברר שבשקט בשקט, מאחורי הקלעים, בוצעה פנייה ליו"ר הקואליציה מצד חלק מהח"כים הערבים, וזו לשונה: בוא נלך לפשרה בנושא. בוא נגיע להסכמה שתהיה מקובלת על כולם. ההצעה שהונחה על שולחנו של ח"כ ביטן מבקשת לוותר על הליך החקיקה בתמורה להחלטה מוסכמת, לפיה בערים המעורבות בישראל, בהן מתגוררים יהודים וערבים, תוחלש עוצמת הכריזה במסגדים ותצומצם הפגיעה בשנתם ובמנוחתם של אלו שאינם מחבבים קולות מואזין בארבע לפנות בוקר. ככה זה עם חלק מהח"כים הערבים - צועקים בקולי קולות מסר אחד ומעבירים בלחש מסר אחר לחלוטין. ביטן עצמו לא דחה את ההצעה וביקש קודם להתייעץ עם ראש הממשלה, ולחזור עם תשובה.
 

מעניינות לא פחות היו הישיבות שנערכו השבוע סביב הצעת החוק המדוברת. רגע לפני ישיבת ועדת השרים לחקיקה, נצפה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט פונה בנושא לשר זאב אלקין ולעוזרו של השר יעקב ליצמן. "החוק הזה לא מפריע לכם", תהה ליכט. "איך אתם לא יוצאים נגד זה?". מוטי בבצ'ק, עוזרו של ליצמן, מיהר להרגיע את ליכט. "מפריע, מפריע", השיב לו. בוועדת השרים עצמה כבר היה ליכט נחרץ יותר והודיע שמשרד המשפטים מתנגד להצעת החוק. "אנחנו נחטוף על זה ביקורת", הזהיר.

התנגדות משרד המשפטים היא גם הסיבה להתנגדותה של השרה איילת שקד להצעת החוק ולהצעתה לדחות את ההצבעה על החוק בשבועיים. אלא שכזכור בפתח ישיבת הממשלה נתניהו כבר הודיע שהוא תומך בחוק ושהחוק יאושר. זה מוביל אותנו לישיבת ראשי מפלגות הקואליציה. במהלך הישיבה פנה השר אריה דרעי לראש הממשלה והציע לוותר על החוק. לדבריו, אין צורך בחוק מאחר וניתן לפתור את הנושא בעזרת החוק למניעת מפגעי רעש, שכבר קיים אך לא נאכף על ידי המשטרה עקב מחסור בתקני כוח אדם.

"החוק רק יצייר את ישראל ככזו שמתנכלת לחופש הפולחן המוסלמי", הסביר דרעי, "ומצד שני לא תרוויח כלום. כי גם ככה החוק לא ייאכף". נתניהו הודיע שצריך לאשר את החוק, נקודה. מאוחר יותר, כשנכנסה שקד ללשכת נתניהו, בניסיון אחרון לדחות את ההצבעה על החוק, דפק נתניהו על השולחן והורה לה להצביע על החוק בזה הרגע. מאז הספיק החוק להיתקע, להשתחרר, ועכשיו הגיעה הצעת הפשרה של הח"כים הערבים. המשך יבוא.

בלי הרבה רעש אישרה השבוע הכנסת בקריאה ראשונה חוק שנראה על פניו מתבקש וטבעי. על פי הצעת החוק, המדינה תהיה רשאית למנוע כניסה לארץ של גורמים שתומכים בחרם על ישראל. לכאורה, צעד ראוי ובסיסי במדינה שמבקשת למנוע ממבקשי רעתה לבצע את פעולתם המזיקה בתוככי ישראל. אלא שבמחנה הציוני כמו במחנה הציוני, אין החלטות קלות בנושאים מהסוג הזה. לכך אפשר להוסיף את העיסוק הבלתי פוסק, יש שיגידו אפילו אובססיבי, של היו"ר יצחק הרצוג במפלגת יש עתיד.
 

"אנחנו לא יכולים להתנגד לחוק שמונע כניסת בוגדים לישראל", פתח ח"כ איתן ברושי את הדיון בנושא. "מה בוגדים? איזה בוגדים?", נשמעו הצעקות בחדר. "אני לא מבין אתכם", התגונן ברושי. "אנחנו צריכים לחשוב גם על דעת הציבור". יו"ר המפלגה הרצוג הצטרף לעמדתו של ברושי. "אני לא יכול להתנגד לחוק הזה", הבהיר. "אנחנו צריכים להסתכל גם על מה שקורה ביש עתיד". בשלב זה הפנה ח"כ ברושי את מבטו לעבר הרצוג. "מה הקשר פה בכלל ליש עתיד", תהה. "כי הם שותים לנו מנדטים", הסביר הרצוג. ח"כ ציפי לבני עיקמה את פרצופה בתגובה. "החוק הזה הוא פתח לחוקים שיגיעו בעקבותיו", טענה. "הוא נותן כוח ל- BDS. הרי יצלמו תמונות של פעילי זכויות אדם נעצרים בנתב"ג ויפרסמו אותן ברשתות".

גם ח"כ אראל מרגלית ביקש להשתתף בחגיגה. "דמיינו לכם פרופסור שמגיע מאוניברסיטה בחו"ל, לדוגמה ברקלי", ביקש מחבריו, "והוא התבטא בעבר בחו"ל נגד ישראל. לא יתנו לו להיכנס?", שאל מרגלית, כשברקע מנסה ח"כ ברושי לקטוע את דבריו. "החוק הזה מיותר ולא צריך אותו", הצטרף ח"כ יוסי יונה לקבוצת המתנגדים. "גם ככה משרד הפנים יכול לעצור בכניסה לישראל את מי שהוא רוצה".
 
הפעם הצליח ברושי להשחיל את השאלה שביקש לשאול. "הצעת החוק הזו היא בכלל של סיעת כולנו. אם נהרוס את הברית איתם אז עם מי נהיה בברית?", שאל. "אל תדאג", הרגיע אותו הרצוג. "כולנו לא בברית איתך". הרצוג פנה לחברי סיעתו: "תראו, אני רואה שיש פה בעיה של החלטה. אני מציע לתת חופש הצבעה". קולות המחאה נשמעו היטב. "עוד פעם אנחנו הולכים לחופש הצבעה", התעצבנה ח"כ מרב מיכאלי. "אני מצטערת, אני לא יכולה להצביע בעד החוק הזה", הודיעה לבני. "את פה חדשה במפלגה", התגרה בה ברושי. בלית ברירה, נאלצה הסיעה להכריע את הוויכוח באמצעות הצבעה סיעתית. שבעה מתנגדים לחוק מול ששה תומכים הראה לוח התוצאות. צמוד מידי מכדי להכריע. אז מה עושים? נמנעים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg