ישראל הצביעה באו"ם בעד הכרה ב"כיבוש הרוסי" בקרים
שבועות ספורים לאחר שהקרמלין תמך בהחלטה שאינה מכירה בקשר בין היהודים לירושלים, לכותל המערבי ולהר הבית, בירושלים הרימו את ידם בעד החלטה בוועדה של האספה הכללית המגנה את מצב זכויות האדם בחצי האי שסופח מאוקראינה
דמיטרי מדבדב, ראש ממשלת רוסיה, ביקר בישראל בתחילת החודש והדגיש את הקשר ההיסטורי של היהודים לכותל המערבי. במהלך שהותו הוא סייר בין השאר במכון וולקני שבבית-דגן יחד עם שר החקלאות אורי אריאל, ואף קיבל מתנה יקרת ערך בדמות רחפן בשווי 200 אלף שקל, שעורר סערה בתקשורת בארץ. אלא שכעת נראה שפרשה חדשה עומדת להתפוצץ ביחסים שבין שתי המדינות.ישראל הצביעה בשבוע שעבר בעד החלטה של ועדה באו"ם המכירה בכיבוש של רוסיה בחצי האי קרים, שהקרמלין סיפח ב-2014 מאוקראינה - במה שעשוי להיראות כמעין פעולת תגמול של ירושלים על אופן ההצבעה של מוסקבה באונסק"ו נגד הקשר היהודי לירושלים, לכותל ולהר הבית.
הוועדה השלישית של העצרת הכללית באו"ם, העוסקת בעניינים תרבותיים, חברתיים והומניטריים, הצביעה ביום שלישי, 15 בנובמבר, שעבר על הצעת החלטה שהגישה אוקראינה, ושעוסקת ב"מצב זכויות האדם ברפובליקה האוטונומית של קרים ובעיר סבסטופול שבאוקראינה". ההצעה, שגינתה את הכיבוש הרוסי בחצי האי, עברה ברוב של 73 תומכים אל מול 23 מתנגדים. 76 מדינות נמנעו מהצבעה. ישראל, כאמור, תמכה בהצעה.
רוסיה התנגדה מאוד לצעד הזה של העצרת הכללית, ולאחר קבלתה קראה לה "החלטה המונעת מפוליטיקה". ראש המחלקה במשרד החוץ הרוסי האחראי על ענייני זכויות אדם, אנטולי ויקטורוב, אמר בתגובה כי העם בקרים "בחר להצביע במשאל עם היסטורי להתאחד עם רוסיה". לדבריו, "הצעת ההחלטה היא חד-צדדית, ומתעלמת לחלוטין מההשפעה השלילית של הפעולות שנקטו הרשויות האוקראיניות על תושבי קרים".
מלבד ישראל תמכו בהצעה גם ארה"ב, קנדה, צרפת, בריטניה, אוקראינה כמובן, טורקיה, שווייץ, רבות ממדינות אירופה האחרות, ערב הסעודית, אוסטרליה, ניו-זילנד ועוד. הצביעו נגדה בין השאר איראן, צפון-קוריאה, הודו, קזחסטן, ורוסיה כמובן. רבות ממדינות ערב, ובהן אלג'יריה, בחריין, מצרים, ירדן, עיראק ועוד – נמנעו.
ההחלטה, שתויגה במספר A/C.3/71/L.26, נפרסת על מסמך בן שלושה עמודים, ובחודש הבא תובא בפני העצרת הכללית של האו"ם. היא צפויה לעבור שם ברוב קולות דומה לזה שהצביעו בעדה בשבוע שעבר.
בין השאר הזכירה ההחלטה הצבעה קודמת בזכות שלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה ממרץ 2014, שבה התחייבה להכיר בריבונות הפוליטית של קייב בחצי האי קרים. הנוסח הנוכחי "מגנה את הכיבוש הזמני של חלקי משטחי אוקראינה – הרפובליקה האוטונומית של קרים והעיר סבוסטופול – בידי הפדרציה הרוסית, ומאשר את אי ההכרה בסיפוחו".
בנוסף ההחלטה "מגנה את אכיפת מערכת החוקים של הפדרציה הרוסית ואת ההשפעה השלילית על מצב זכויות האדם בקרים", ו"מגנה את ההפרות שדווחו נגד תושבי קרים, ובמיוחד ההוצאות להורג הלא חוקיות, החטיפות, ההיעלמויות כפויות, התביעות פוליטיות, האפליה (...) והעברתם של אסירים מקרים לפדרציה הרוסית". בהמשך הזכירה ההחלטה את האיסור של אמנת ז'נבה על "כוח כובש לחייב אדם מוגן לשרת בכוחות המזוינים שלו". בין השאר אף יצאה ההחלטה נגד היחס של הרשויות ברוסיה למיעוט הטטרי בחצי האי.
הוועדה דחקה ברוסיה "לעמוד בהתחייבויותיה ככוח כובש תחת החוק הבינלאומי", לשחרר אסירים אוקראינים מחזקתה ולנקוט בכל הצעדים הדרושים להפסיק את הפגיעה בזכויות האדם בחצי האי. היא גם קראה למוסדות האו"ם ולמזכ"ל הארגון לעקוב אחרי המתרחש שם ולהשתמש בהשפעתם כדי ללחוץ על הקרמלין למלא את חובותיו.
ישראל, יש לציין, נעדרה מההצבעה על החלטה דומה שנערכה במרץ 2014, שעברה אז ברוב של מאה מדינות לעומת 11 שהתנגדו לה. 58 מדינות נמנעו מלהצביע, ו-24 מדינות – ובהן ישראל, כאמור – נעדרו. ההצעה אז אשררה את ריבונותה של אוקראינה בשטח קרים, וציינה כי היא לא מקבלת את תוצאות משאל העם שנערך באזור, ובו הוחלט על סיפוח חצי האי לרוסיה.
מאז תחילת העימות ישראל נמנעה להגיב באופן רשמי על מעמדו של חצי האי קרים או להתייחס לסכסוך שם. מבוכה רבה נרשמה בירושלים בפברואר כשח"כ יעקב מרגי מש"ס, יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ביקר בחצי האי ונפגש עם יושב ראש הרפובליקה המקומית. לדבריו, הוא הוזמן על ידי קהילה יהודית ולא היה יכול לסרב, אך באוקראינה לא ראו בעין יפה את הצעד ושלחו תגובות חריפות לישראל.
ברוסיה הגיבו באופן פושר לתוצאות ההצבעה. יושבר אש הבית העליון של הפרלמנט הרוסי ולנטינה מטביינקו, שביקרה כמה פעמים בישראל בשנה החולפת ואף עמדה בראש המשלחת הרוסית להלווייתו של שמעון פרס, אמרה בהתייחס לתוצאות ההצבעה: "זו החלטה בעלת אופי מוטה ופוליטי, וזה עוד מקרה שבו זכויות האדם הופכות למכשיר פוליטי. זה ניסיון נוסף של אוקראינה להסית את תשומת הלב מבעיותיה הפנימיות הקשות".
בתקשורת הרוסית, שבה דיווחו בהרחבה על ההצבעה, הדגישו כי התמיכה של ישראל בהצעה האנטי-רוסית היא "הפתעה לא נעימה". במקביל ציינו במוסקבה כי איראן, שעמה מפתח הקרמלין יחסי סחר ענפים לאחרונה, ובין היתר בתחום הצבאי, התנגדה להצעה.
ממשרד החוץ לא נמסרה עדיין תגובה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם