ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

פלסטינים: להפקיע את ניהול 'תל שילה' מהמועצה האזורית בנימין

ארגוני שמאל ונציגים פלסטיניים עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את הקצאת ניהול האתר הארכיאולוגי תל שילה למועצת מטה בנימין. בעתירה נכתב: "האתר הפך לבמה לקידום רעיונות פוליטיים שכוללים הדרת אוכלוסיות שהכוח הכובש אינו חפץ בהם"

בג"ץ ידון מחר (ד') בעתירה שהגיש ראש מועצת הכפר קריות, יחד עם הארגונים "יש דין" ו"עמק שווה", לבטל את הקצאת ניהול האתר תל שילה למועצה האזורית מטה בנימין ולעמותת "משכן שילה".
 
בשנת 2014 הקצה המנהל האזרחי את הניהול והתפעול של האתר, וכן האחריות על פעולות השימור והפיתוח שלו, לידי המועצה האזורית מטה בנימין. לפי "יש דין" ניהול האתר בפועל מתבצע בידי עמותת "משכן שילה", המפעילה אותו תוך הצגתו כאתר יהודי, אף על פי שאין לעמותה הסמכה לנהל בפועל את האתר.

בעתירה נטען כי יש לבטל את ההרשאה הזו מכיוון שמדובר בניצול אתר ארכיאולוגי לצרכים פוליטיים, תוך פגיעה בחוק הבינלאומי ובזכויותיהם של תושבים פלסטינים. "האתר הפך, שלא בטובתו, לפלטפורמה לקידומם של רעיונות פוליטיים אשר אופן יישומם בשטח כולל הדרה פיזית, רעיונית ותרבותית של אוכלוסיות שהכוח הכובש אינו חפץ בהם", נכתב.

עוד לטענת "יש דין", האתר הארכיאולוגי נמצא על אדמות פלסטיניות השייכות למשפחות מהכפר קריות. התושבים, כך נאמר, פונו במקביל לחפירות הארכיאולוגיות שנערכו במקום באותן שנים, ותושבי קריות מנועים כיום מלהגיע למקום לעבד את אדמותיהם או לבקר באתר הארכיאולוגי.
 
האתר הארכיאולוגי תל שילה כולל, בין השאר, שרידים מהמאה ה 18 לפני הספירה. בנוסף, באתר ישנם שרידים של עיר כנענית קטנה, שרידים מהמאות ה-11-12 לפני הספירה, רצפות פסיפס מהתקופה הביזנטית ושני מסגדים מהתקופה המוסלמית, שאחד מהם היה בשימוש עד שנות השבעים של המאה ה-20.  

המסורת היהודית מזהה את ח'רבת סיילון עם אתר שילה המקראי שבו היה מקום המשכן, מושב ארון הברית והמרכז הרוחני של שבטי ישראל בתקופה שקדמה למלוכה בישראל. בעתירה נאמר כי הואיל והמחקר הארכיאולוגי מתקשה לחשוף עדויות למיקומו של המבנה הארעי שבו שכן המשכן, שאלת מיקומו המדויק היא סוגיה אמונית יותר מארכיאולוגית.

העתירה תידון ע"י הרכב השופטים אליקים רובינשטיין, חנן מלצר ואורי שוהם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg