ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

גאווה ודעה קדומה: ח"כ אוחנה מאוכזב מחבריו הלהט"בים

אמיר אוחנה ציפה מחבריו הלהט"בים לחגוג את השבעתו לח"כ מטעם הליכוד. אבל אז הוא גילה שהקהילה דורשת פתיחות וסובלנות מסתערת בזעם על מי שמעז לחרוג מהעמדות השמאליות שהיא מכתיבה

זה קרה כמה חודשים לפני הבחירות האחרונות לכנסת. אמיר אוחנה, שהתמודד בפריימריס של הליכוד על המשבצת של נציג מחוז תל-אביב, ישב בפגישה עם פעיל מרכזי במפלגה שמחזיק באמתחתו מספר מכובד של מתפקדים. בשלב מסוים, בעוד אוחנה מרצה את משנתו ומתאר את פעילותו הציבורית, פלט הפעיל: "אתה יודע שיש לך בעיה, נכון?".

אוחנה עצר את שטף דיבורו. "מה הבעיה?", שאל. בן-שיחו החל לזוז בכיסאו באי נחת. "אתה יודע מה הבעיה", התחמק מלומר את המילה המפורשת, ואז שאל בהיסוס: "תגיד, אתה יכול להשתנות?". אוחנה שוב ענה בשאלה משלו: "ומה אתך, אתה יכול להשתנות?"
 
לדברי אוחנה, השיחה הזו לא הייתה אירוע חד-פעמי או נדיר במיוחד. "אתה יושב עם פעיל מרכזי במחוז, שיש לו הרבה השפעה, והוא אומר לך 'הכול טוב ויפה ומרשים, אבל יש לך בעיה'. אני מניח שהיו נוספים שחשבו כך ולא אמרו לי את זה בפנים, אבל לשמחתי היו רבים יותר שלא חשו כל בעיה".

לא קל להיות הומוסקסואל מחוץ לארון במפלגת ימין. ובכל זאת, אוחנה רשם תקדים ישראלי כשהיה החבר המוצהר הראשון בקהילת הלהט"ב שנבחר לכנסת בשיטת הפריימריס; אמנם היו כבר חברי כנסת מהקהילה, אבל הם מעולם לא הגיעו לשם באמצעות התמודדות על קולות המתפקדים של מפלגתם.

גם אחרי שכבש את המשבצת של מחוז תל-אביב ברשימת הליכוד, איש לא האמין כי אוחנה יגיע לכנסת. "הרי למחוז הזה הוקצה המקום ה-32 ברשימה, שנראה לא רלוונטי. עשינו עבודה קשה כדי להפוך אותו לריאלי. רצנו לכל בית ספר תיכון, מכינה קדם-צבאית, אוניברסיטה וכל מקום שיכולנו להגיע אליו כדי לייצג את עמדות הליכוד.

"אני זוכר רגע שבו ישבתי במטה שלנו באור-יהודה ואמרתי לאנשים שאנחנו יכולים להיות הפתעת הבחירות, אבל בשביל זה חייבים לצאת מאווירת הנכאים ששלטה אז בגלל הסקרים ובגלל התקשורת".
 
הליכוד, כזכור, זכה בבחירות בשלושים מנדטים. כעבור תשעה חודשים, אחרי שדני דנון מונה לשגריר באו"ם וסילבן שלום הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים, הפך אוחנה לח"כ מן המניין. כמה ח"כים חרדים נעדרו בהפגנתיות מהשבעתו, אלא שהבעיות שבהן נתקל מצד פעילים בתוך מפלגתו ובמפלגות השותפות, הן כאין וכאפס לעומת ההתנכלויות מהכיוון האחר - מהשדרה המרכזית של ארגוני הלהט"ב, שככל הנראה מתקשים לעכל את העובדה שיש דבר כזה, הומו ליכודניק.

כך למשל קרה בפברואר 2016, כאשר בכנסת צוין היום לקידום זכויות הלהט"ב. סיעות האופוזיציה העלו להצבעה כמה הצעות חוק שעסקו בנושא, ואוחנה, נאמן למשמעת הקואליציונית, לא היה רשאי לתמוך בהן. מצד שני הוא גם לא היה מסוגל להצביע נגדן, ולכן דאג להתקזז מבעוד מועד עם ח"כ מהאופוזיציה ולהיעדר מההצבעה.

את הנאצות והפוסטים הקשים שחטף מחברי קהילת הלהט"ב הוא אפילו לא יכול לספור. "זה ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד", כתב אחד מהם בפייסבוק. "ברגעים אלה ממש מתקיימות בכנסת הצבעות על חוקים למען הקהילה הגאה - חוקים כמו איסור לשלוח ילדים להט"בים לטיפולי המרה, או הכרה במשפחות שכולות מאותו המין. וחבר הכנסת אוחנה? הוא החליט להתקזז. שנייה לפני שההצבעות התחילו, הוא נצפה עוזב את המליאה. רק שתדעו איך נראית בושה".
  
אוחנה בוחר שלא להתרגש מאמירות כאלה, במיוחד כשהוא יודע היטב מאיזה צד של המערכת הפוליטית הן מגיעות. "אני אגיד לך מדוע הם מתנכלים ומדוע הם ממורמרים", הוא מסביר. "הם התרגלו למונופול. וכשאתה בא ושובר מונופול, יש לזה מתנגדים. פתאום הקול הלהט"בי לא ילך באופן אוטומטי למרצ ולמפלגת העבודה, אלא גם לליכוד.

"הם מנסים לעשות דה-לגיטימציה לי ולחבריי, כאילו אם אתה הומו אתה חייב לחשוב שהקמתה של מדינה ערבית מספר 22, שתשכון בלב ארץ ישראל, קילומטר מנתב"ג - תביא עלינו שלום. וכאילו אם את לסבית את חייבת לחשוב שהסוציאליזם, שנכשל בעולם, הוא השיטה הכלכלית שאנחנו צריכים לאמץ. אנחנו כופרים בהנחות היסוד האלו. אנחנו מאמינים בחופש דעה. יש כאלו שמתקשים לשמוע את זה ומעקמים את האף. איך אמר בגין? אז שיהיה להם אף עקום".

מנחם בגין: אז שיהיה להם אף עקום. מתוך: היוטיוב


איך ההתנכלויות אליך באות לידי ביטוי ביומיום?
"לדוגמה, לא משנה מה אני כותב בפייסבוק, אפילו אם זה 'בוקר טוב' - ישר מגיעות תגובות שליליות. מצד שני, יש גם תמיכה אדירה מחבר'ה להט"בים אחרים. אני לא מצליח להבין אנשים מהקהילה הלהט"בית שלא רצו שאגיע לכנסת וניסו לתקוע מקלות בגלגלים. לשמחתי, הם לא ממש מצליחים. עובדה, שובצתי בוועדות הרגישות ביותר – לא רק בוועדת חוץ וביטחון, אלא גם בוועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים.

"אני גם חבר בוועדת הכנסת ובוועדת החינוך, וכל זה למרות שנכנסתי לכנסת מאוחר יותר משאר חברי הליכוד. הייתי צריך להיאבק על זה. למיטב ידיעתי אני הח"כ היחיד עד כה שמי שעלה לברך אותו לאחר נאום ההשבעה לא היה עוד ח"כ ותיק או שר, אלא ראש ממשלת ישראל בעצמו".

במצעד הגאווה האחרון בתל-אביב הוצמדה לך שמירה מטעם הכנסת. מדוע?
"אני לא יכול לפרט יותר מדי. אני מגיע למצעד בתל-אביב כבר עשרים שנה, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שהגעתי כחבר כנסת. ערב לפני אני מקבל טלפון מהיחידה לאבטחת אישים של הכנסת, ומודיעים לי שהתקבלו איומים ביחס אליי, ולכן הם מתכוונים ללוות אותי במצעד. האיומים לא הגיעו מגורמי טרור אסלאמיים, והמבין יבין. אני חייב להגיד שבמצעד עצמו הרגשתי שאני מקבל הרבה אהבה. אנשים רצו להצטלם איתי. לכן אני אמשיך להגיע לאירועים כאלה, כמו שתמיד עשיתי".

אוחנה אמנם מתגורר עם בן זוגו בתל-אביב, אך בחלומותיו הוא מקים ביהודה ושומרון יישוב חדש, שבנוי קצת אחרת מבחינת המרקם החברתי. "זה יהיה מקום שונה באופי שלו, יותר פתוח וחופשי", הוא נשען לאחור. "יהיו שם לא רק אנשים שמגיעים מרקע דתי ואידיאולוגי. זה גם יעשה טוב להתיישבות. ההתיישבות הצליחה בהרבה דברים, אבל נכשלה קצת בניסיון להתנחל בלבבות של הציבור הרחב. הדרך לתקן היא לפתוח אותה ליישובים מסוגים נוספים".
 

הוא אב לתאומים, אלה ודוד, בני שנה וחודשיים. הבית שבו הוא עצמו גדל לא היה בית גידול קלאסי של ח"כ לעתיד. "יש כאלה שהגיעו ממשפחות בעלות מובהקות פוליטית, אני לא", הוא חצי מתנצל. "הוריי עלו ממרוקו וגרו בבאר-שבע. אבא שלי עבד בכור בדימונה, וכל הזמן שמעתי על העבודה שלו. בנסיעות לאילת ראיתי את המקום ממש מרחוק, אבל אף פעם לא נכנסתי.

"אני אדם סקרן, וגם כילד המקום הזה מאוד סִקרן אותי. הרי כל אבא לוקח לפעמים את הילדים שלו לעבודה, חוץ מאבא שלי. בסוף התקבלתי לעבודה שם בחופש הגדול בתקופת התיכון. זכיתי להיות בין הראשונים שעבדו בכור בגיל כל כך צעיר, וזו הייתה הגשמה של חלום ילדות".

דעותיו המדיניות התעצבו במהלך שירותו הצבאי. "זו הייתה תקופה קשה. התגייסתי בשנת 94' - ימי השיא של תהליך אוסלו, וגם של האוטובוסים המתפוצצים. באותה תקופה גיבשתי את עמדותיי, שנטו במובהק לימין.

"עוד לא התחלתי בפעילות פוליטית, כי שירתי בצבא ואחר כך בשב"כ. גם אחרי שהשתחררתי והתחלתי לעבוד כעורך דין שכיר, לא באמת היה לי זמן לעסוק בזה. רק כשהקמתי משרד משלי והייתי אדון לעצמי, התחלתי בפעילות המפלגתית".

בשנת 2011 הוא הקים עם חבריו את "גאווה בליכוד" – "קבוצה של ליכודניקים וליכודניקיות שהחליטו לומר די למונופול של מפלגות השמאל בנושא הלהט"בי. הרי אין כל היגיון בזה שבגלל שאדם הוא להט"ב, הוא חייב להלביש על עצמו השקפת עולם שלמה מבחינה מדינית, כלכלית וביטחונית, שכלל אינה קרובה לעמדותיו.

 
"אבל זה מה שהיה עד אז. מפלגות השמאל היו היחידות שעסקו בעניינים של קהילות הלהט"ב, ואני מציין זאת לזכותן. אבל אנחנו אמרנו שאדם יכול להחזיק בעמדות מדיניות ימניות, ויחד עם זאת לתמוך בשוויון זכויות ללהט"ב".

ההקמה של "גאווה בליכוד" שאבה את אוחנה לעשייה רחבה בתוך המפלגה. "מצאתי את עצמי פעיל בסניפים, חבר בהנהלת חוג תדמור, שזה פורום נאמני ארץ ישראל בליכוד, ובפורום מנו"ף – פורום צעירים ליברלים בליכוד", הוא מפרט בהתלהבות.

"כשהרגשתי שאני בשל, ושמספיק אנשי שטח וסניפים מכירים אותי, החלטתי להתמודד לכנסת דרך מחוז תל-אביב". כדי למנוע קטלוג שגוי של מצביעיו הוא ממהר להבהיר ש"המחוז הזה כולל גם את יפו, חולון, בת-ים, אזור ועוד. לא מדובר במדינת רוטשילד".
  
אפשר בכלל לקדם במפלגת ימין את נושאי הלהט"ב?
"ברור שקל יותר לעשות את זה בשמאל, כי הם מדברים כבר עשרים שנה על הנושא הזה. שם כבר כולם משוכנעים, ולא נדרשת עבודה. איפה החריש הקשה? במקום שבו לא ידברו אף פעם על הדברים האלו. אני פוגש פעילי ליכוד שאומרים לי 'אתה ההומו הראשון שהכרנו'. זו כמובן טעות; הם מכירים גם אחרים, אבל לא יודעים שהם כאלה. כי במסגרות שלהם זה פחות מקובל. לכן חשוב שהקול שלנו יישמע במקומות שהוא לא נשמע קודם. את זהבה גלאון לא צריך לשכנע".

ואתה מרגיש שהצלחת לחולל שינוי בתחום הזה?
"אחד הדברים הראשונים שעשינו זה לשנות את חוקת הליכוד - מסמך העקרונות שכל מתפקד מקבל עליו מכוח התפקדותו. יש שם סעיף שאומר שחברי הליכוד ימנעו הפליה על בסיס של גזע, מין, דת וכדומה. אנחנו ביקשנו להוסיף גם את המילים 'נטייה מינית'.

כדי לשנות את החוקה צריך לעבור שני מחסומים – ועדת החוקה בליכוד, ואחר כך מרכז המפלגה. ניגשתי לוועדת החוקה, שהייתה מורכבת מאנשים מהחלק השמרני בליכוד – זאב אלקין, יריב לוין, ישראל כץ, דני דנון ושבח שטרן. כדי להעביר את זה אצלם הייתי צריך להראות תמיכה רחבה מקבוצות אחרות, והקבוצה שהיה לי הכי חשוב לקבל ממנה גיבוי זה המטה החרדי בליכוד.
 
"נשמע לא הגיוני? אז בניגוד למה שקורה במקומות אחרים, אצלנו בתוך התנועה כל הפסיפס שמרכיב את החברה הישראלית יודע לעבוד ביחד. זו המפלגה הכי מגוונת – יש בה מתיישבים מיו"ש, חבר'ה מתל-אביב, עולים, ותיקים, להט"בים, חרדים, דרוזים. לדעתי תמצא את הגיוון הזה רק בליכוד.

"בזכות הקשר האישי הטוב, קיבלתי בכתב את תמיכתו של המטה החרדי בשינוי שביקשתי. כשהודעתי על כך לוועדת החוקה, הם הסתכלו עליי בחשד ושאלו 'באמת?'. הראיתי להם את המכתב, וההצעה התקבלה פה אחד, ללא שום התנגדות. משם היא עברה למרכז הליכוד, וגם שם אושרה ברוב גדול".

השינוי הקטן בחוקה היה רק ההתחלה. היחס בתוך הליכוד לנושא הקהילה הגאה, קובע אוחנה, נראה היום אחרת לחלוטין מכפי שהיה בעבר. "לפני שהקמנו את 'גאווה בליכוד', אף שר מהמפלגה לא הגיע למצעד הגאווה", הוא אומר. "רק אחר כך הם התחילו לבוא. לימור לבנת, מירי רגב, גילה גמליאל וגם הח"כים ענת ברקו, יואב קיש ואחרים. מירי רגב גם הייתה באחת השנים שיאנית החקיקה בתחום הלהט"בי, יחד עם זהבה גלאון. היא חתומה על 11 הצעות חוק".

לשאלה מהו החזון שלו בתחום הלהט"בי, משיב אוחנה: "בסופו של דבר היעד הוא שהן היחס של החברה והן היחס של המדינה כלפי להט"ב יהיה כמו היחס שלהן לכל אדם אחר. לא יותר - אבל גם לא פחות. היחס כלפי אדם צריך להיות נגזרת של מכלול דבריו, יכולותיו ומעשיו, ולא של מינו, גזעו או נטייתו. זה נכון לגבי היכולת להינשא, להקים משפחה, לחיות יחד, וגם לרשת את בן הזוג במקרה של פטירה.

"הבעיה בקידום המטרות האלה היא לא הליכוד וגם לא הימין, אלא השיטה שמאפשרת זכות וטו למפלגות קטנות. לכולם ברור שאילו קמה ממשלה בראשות בוז'י, זה היה אפילו קיצוני יותר. הרי שולמית אלוני אמרה בזמנה שהיא מוכנה ללכת עם שטריימל בשביל השלום. בלי שינוי של השיטה יהיה קשה לבצע תמורות מרחיקות לכת בתחום הלהט"בי. המציאות היא שהממשלה נתמכת על ידי החרדים, בלעדיהם הולכים לבחירות, ויש מחיר שאנחנו צריכים לשלם על זה".

ואתה חי עם המחיר הזה בשלום?
"אין לי ברירה. בתוך הקושי הקיים אני מנסה לעשות את מה שאני יכול, ויש דברים שחשובים יותר מהצעות חוק. מקסיקו היא אחת המדינות המתקדמות בחקיקה להט"בית, אבל היא גם אחת המדינות עם הכי הרבה מקרי פשע על רקע התנכלות ללהט"בים. הגורם המרכזי לשנאת הומואים היא הבורות. העובדה שלא מכירים בכלל דבר כזה. כשאתה רואה את האדם שמולך, ויש לו שֵם ופרצוף, הדעות הקדומות מתנפצות והרבה יותר קשה לך לשנוא או להפלות. לנראות יש חשיבות גדולה".

יש קווים אדומים שלא תסכים לחצות, גם אם תצטרך למרוד במשמעת הקואליציונית?
"הקו האדום שלי בהקשר הלהט"בי הוא שלא ארים את ידי בעד דבר חקיקה שמכוון לפגוע בחירויות להט"ב, כלומר לדרדר מטה את מה שהושג עד כה. יותר מכך: אני אעשה הכול לסכל דבר חקיקה כזה - ואני גם בטוח שאצליח. קו אדום חשוב לא פחות הוא ארץ ישראל. אעשה הכול כדי לסכל הצעות של מסירת שטחים, וגם כאן בטוחני שאצליח".

הרעיון של להרבות בהצעות חוק, ולא רק בתחום הלהט"בי, נראה לאוחנה שגוי מיסודו. מבחינתו, כמה שפחות חוקים - כך ייטב. "אני לא אהיה שיאן החקיקה בשום תחום, ואני גם לא מתיימר להגיע לשם", הוא מבהיר. "להפך, כליברל אני רוצה התערבות מינימלית של הרשויות בחיים שלי. מדינה אמנם צריכה לממן צבא, ביטחון-פנים ומשפט, אלא שמתוך זה צמחה תפיסה שאומרת שהמדינה צריכה לנהל כל דבר. ועם זאת, היום אנחנו בכיוון הנכון. ישראל קמה כמדינה סופר-סוציאליסטית והיא עוברת תהליך.
   
"קח דוגמה אחת לקושי שהסוציאליזם הזה יוצר. מפעלי המלט 'נשר' נחשבים לבעלי מונופול בתחומם, ובעזרת הכוח הפוליטי שלהם הם דאגו שיוטלו מכסי ייבוא גבוהים מאוד על מלט, כך שלא ישתלם לייבא. בצורה הזו הם נטרלו את התחרות.

"היה דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת על הצעה להוריד את המכסים כדי לעזור בפתרון בעיית הדיור. ואז אמרה שלי יחימוביץ' את המשפט הבא: 'גם אם יוכיחו לי שמחיר דירה יירד ב-20 אלף דולר, אני עדיין אגיד שאנחנו לא צריכים תמיד להסתכל מבעד לעיני הצרכן'. במילים אחרות, הדאגה שמא חברת נשר תצטרך להתייעל, ואולי גם לפטר עובדים שאינם נחוצים, יותר חשובה מהיכולת של זוג צעיר לרכוש דירה. אני נמצא בכיוון השני. אני רוצה כמה שיותר להקל את חיי האזרחים ואת חייהם של בעלי העסקים".

אוחנה אוחז בתפיסת עולם חדה וברורה גם בתחום המדיני, ודוגל בהחלת הריבונות הישראלית על היישובים ביהודה ושומרון. "קודם מדברים על זה, ועל ידי כך מכשירים בהמשך את הקרקע ואת הלבבות", הוא אומר על הקמפיין המתנהל בימים אלה.

"מעלה-אדומים נמצאת בקונצנזוס של כל הספקטרום הפוליטי. אולי רק בחד"ש ובמרצ מדברים עדיין על קווי 67'. במרכז השיח, יש הסכמה מוחלטת סביב מעלה-אדומים. אז בואו נאמץ את זה בחוק, למה אנחנו מחכים? אחרי שינוי הממשל בארה"ב, החוק הזה כבר ממש לא צריך להיות רק צעד הצהרתי".
 

איך אתם, חברי הכנסת של הליכוד, לא מרימים ראש מול נתניהו בנושא הקפאת הבנייה ביישובי יו"ש?
"אנחנו מבינים שכל אלטרנטיבה לממשלה הנוכחית תהיה רעה יותר להתיישבות. אלו שמאיימים שלא יצביעו בעד התקציב אם לא יקרה כך וכך, אני שואל אותם - ואז מה? תקום ממשלה ימנית יותר? באיזה עולם?

"אנחנו נוהגים באחריות ולא קופצים להצהרות כמו גורמים אחרים, אבל בישיבות הסיעה עם ראש הממשלה, וגם בפגישות פרטיות איתו, אנחנו משוחחים על חשיבות העניין הזה. קל מאוד לדבר כשאתה לא נושא באחריות. היחיד שנושא על כתפיו את האחריות הוא ראש הממשלה, והוא צריך לקחת במסגרת שיקוליו היבטים הרבה יותר רחבים".

אתה באמת חושב שלא יכולה להיות ממשלה שתבצע מדיניות יותר ימנית מזו הנוכחית?
"אנחנו לא בחממה ולא בוואקום. אנחנו לא מנותקים מבנות בריתנו, שהגדולה שבהן היא ארצות הברית. השינוי שקורה עכשיו בממשל יכול להיות השינוי שאנחנו מייחלים לו, ואז נראה הרבה יותר בנייה וצמיחה ביו"ש.

"הממשל האמריקאי היוצא אמר 'אפילו לא לבנה אחת', והלוואי שבעקבות חילופי השלטון שם זה ישתנה. אני מבטיח שבנייה ביהודה ושומרון תואמת את רצונו של נתניהו. לא היה ראש ממשלה שתמך יותר ממנו בהתיישבות. בוודאי לא אותו ראש ממשלה שנבחר על סיסמת 'דין נצרים כדין תל-אביב'".
 
מה הופך את נתניהו לתומך כל כך גדול בהתיישבות?
"קודם כול, האידיאולוגיה שלו היא אידיאולוגיית ימין מובהקת, שמבוססת על הקשר לשורשים שנמצאים בעיקרם ביהודה ושומרון. זה המקום שבו נוצרנו כעם, ואת הדבר הזה נתניהו לא רק מבין אלא גם חי אותו.

"ראשי ממשלה קודמים כמו אהוד אולמרט, אהוד ברק ואריק שרון לא רק עשו מעשים נגד ההתיישבות, ובראש ובראשונה ההתנתקות מגוש קטיף, אלא גם הניחו על שולחן המשא ומתן הצעות חסרות אחריות, כולל חלוקת ירושלים. אנשי ההתיישבות יודעים היטב שיש להם היום אוזן קשובה ודלת פתוחה אצל נתניהו, שנותן מענה לכל צורך שהוא יכול לתת".

במהלך שיחתנו, שמתקיימת בלשכתו בכנסת, מזכיר אוחנה יותר מפעם אחת את הנשיא החדש שנבחר בארצות הברית, ושצפוי להיכנס לתפקידו בעוד חודשיים. למרות בקשותיו של נתניהו מהשרים ומהח"כים להימנע מהצהרות בנוגע לממשל החדש, אוחנה לא חושש לבטא בגלוי את דעתו ואת תקוותיו כי הנשיא טראמפ יגלה כלפי ישראל יחס הפוך לחלוטין מזה של קודמו.
 

"ההצהרות שבאו מכיוונו של טראמפ, ובעיקר מכיוון מפלגתו - שהוציאה מהמצע שלה את נושא המדינה הפלסטינית – מעידות על כיוון חיובי מאוד מבחינתנו", הוא מסביר את התלהבותו. "אני מצרף לזה את ההכרזה בנושא העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, אם כי בעבר כבר נאמרו הצהרות כאלו ולא מומשו.

"ובכלל, לראות את התקשורת מגויסת לטובת מועמדת מסוימת, זה מזכיר מאוד את מה שקרה אצלנו בבחירות האחרונות, וגם בהצבעה בבריטניה על הברקזיט. אנחנו שמחים לראות שגם לעם יש אמירה, והוא לא בהכרח הולך אחרי התקשורת".

אומרים שגם גורמים אנטישמיים עשויים להתברג בממשל החדש.
"כל האמירות על כך שטראמפ אנטישמי הן הבל הבלים", אוחנה מניף את ידו. "לדעתי הוא יהיה אחד הנשיאים התומכים ביותר בישראל אי פעם. זה שיש לו חברים אנטישמים - אני בטוח שגם להילרייש כאלו. זה לא בהכרח מעיד עליו".

נתניהו הצהיר שהוא תומך בפתרון שתי המדינות. גם אתה בעד הקמת מדינה פלסטינית?
"אין לי התנגדות להקמת מדינה פלסטינית, אפילו שתיים, אבל לא בארץ ישראל. ב-67' לא התחיל הכיבוש; הוא הסתיים. יהודה ושומרון היו תחת כיבוש עד 67', ואז שוחררו והושבו לבעליהם החוקיים מתוקף זכות טבעית והיסטורית".
 
העמדות שאתה משמיע בוודאי ינעמו לאוזני קבוצות המתפקדים האידיאולוגיות בליכוד.
"יש יותר ויותר כאלו שמזדהים עם הקול הזה. אתה רואה שאפילו ראש האופוזיציה מצהיר שאין כרגע מה לדבר על שתי מדינות. גם מהכיוון של יאיר לפיד לא נשמעת עמדה שונה. הוא הרי מנסה לשבור ימינה, וביש עתיד כולם נדרשים ליישר קו עם יו"ר המפלגה, אחרת הם לא יהיו שם.

"בליכוד, כידוע לך, המתפקדים הם אלו שמחליטים מי יהיו הח"כים ובאיזה מיקום הם ייבחרו. היתרון הגדול של הפריימריס הוא היכולת שלנו להביע את דעתנו בצורה חופשית, גם כשהיא לא מתיישבת עם עמדותיו של יו"ר המפלגה".

לקראת סיום, כשאנחנו שואלים את אוחנה על תוכניות להמשך, הוא מספר לנו שאולי בקרוב נזכה לראות בישראל להקה חדשה על טהרת חברי הכנסת. הוא עצמו, כמי שמנגן בגיטרה חשמלית, כבר שוחח עם כמה ח"כים אחרים על רעיון כזה.

"זו יוזמה שאני מנסה לקדם, ואולי היא תתרום קצת ליחסים הבינאישיים בתוך הכנסת. יש פה עוד כמה ששולחים ידם בנגינה, ואם נצליח בלילות הארוכים במשכן, בין הדיונים במליאה, להתכנס ולעשות משהו כזה - אולי נתרום להרמוניה בין כולנו כאן".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg