מדינה

חמשת אסונות השריפה הגדולים בישראל

הרוחות המזרחיות והיובש של הצמחייה אחרי הקיץ הלוהט ששורר באזורינו - גורמים ללא מעט שריפות שמתפתחות לאסונות גדולים, כמו אסון הכרמל בשנת 2010 והשריפה בשער הגיא 1995

אסף גולן | 25/11/2016 8:30
תגיות: מדינה בוערת,שריפות,הצתות,אסון הכרמל
גל השריפות הגדול שפקד את ישראל בימים האחרונים ומאיים ביממה האחרונה על העיר חיפה, אינו הראשון. ישראל סובלת בעשרות השנים האחרונות מגל שריפות לקראת החורף, זאת בעקבות רוחות מזרחיות והיובש של הצמחייה אחרי הקיץ הלוהט ששורר באזורינו. הנוכחות של המדינה על ספר המדבר מסבירה את הסטטסטיקה - כל 12 דקות בממוצע פורצת שריפה בישראל: כ-120 אירועים ביום, 40 אלף בשנה (נכון ל-2011).

אירועי השריפה החמורים ביותר שאירעו עד היום בישראל:
צילום: דוברות כבאות והצלה מחוז צפון
כל 12 דקות בממוצע פורצת שריפה בישראל. השריפה באזור כרמיאל, בין נחף לסג'ור. צילום: דוברות כבאות והצלה מחוז צפון

אסון הכרמל 2010

השריפה החמורה ביותר שהתחוללה בישראל אירעה בכרמל בשנת 2010 ובמהלכה נספו 44 בני אדם. השריפה כילתה יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב מתוך פארק הכרמל והיישובים שבסביבתו, שטח המשתרע בין עספיא, שכונת דניה בחיפה, טירת כרמל, מגדים, כפר האמנים עין הוד, כפר צבי סיטרין ועין חוד.

כבר ביומה הראשון הפכה האש לאסון השריפה הכבד ביותר בתולדות מדינת ישראל, וזאת משום שעם פרוץ הדליקה החלו כוחות הביטחון בפינוי התושבים מהאזור.

צילום: מקס ילינסון
האוטובוס נלכד באש ונשרף. נהגו ו-37 מבין ארבעים נוסעיו נהרגו. אסון הכרמל. צילום: מקס ילינסון

אוטובוס שהוביל סוהרים שנשלחו לתגבר את פינויים של אסירי כלא דמון, נקלע לסופת אש בין מחצבות קדומים לבית אורן. האוטובוס נלכד באש ונשרף. נהגו ו-37 מבין ארבעים נוסעיו, רובם צוערי קורס הקצינים של שירות בתי הסוהר, נספו.

באסון זה נספו גם שלושה כבאים (אחד מהם נער צופה אש), ושלושה קציני משטרה, שניסו להציל את נוסעי האוטובוס הבוער. בנוסף להרוגים כ-17 אלף איש פונו מבתיהם וקרוב ל-25 קמ"ר (25 אלף דונם) ובהם כמה מיליוני עצים שעלו באש.

השריפה בשער הגיא 1995

השריפה בשער הגיא, המוכרת גם כ"שריפת שורש", הייתה שריפת יער שפרצה ב-2 ביולי 1995, סמוך למושב מסילת ציון, וכילתה קרוב ל-20 אלף דונם של יער נטוע וחורש טבעי בהרי יהודה ובפארק רבין.

עד לשריפה בכרמל בשנת 2010, היא נודעה כשריפה הגדולה בתולדות מדינת ישראל. בדליקה, שנמשכה כיממה וחצי, עלו באש כשני מיליון עצים, ניזוקו 31 מבתי מושב שורש וחמישה מבתי נווה אילן.

נזקיה הכלכליים של השריפה נאמדו בשנת 1997 בכמעט 40 מיליון דולר. בפעולות הכיבוי נטלו חלק מטוסי ריסוס ומסוקי יסעור של חיל האוויר.

צילום: מירי צחי
אסון הכרמל, 2010. צילום: מירי צחי

השריפה בכרמל 1989

השריפה ביערות הכרמל שהשתוללה בין ה-19 בספטמבר ל-22 בספטמבר 1989, הייתה משריפות היער הגדולות ביותר בישראל, והגדולה ביותר בכרמל עד לשריפה בשנת 2010.

הדליקה השתרעה על פני שטח שנע בין 5,300 ל-6,000 דונם, מתוכם 3,200 דונם של חורש טבעי. עיקר השטח שנשרף היה בשמורת נחל גלים, נחל כלח והחי בר, ונגרם בה נזק רב לצומח ולחי.

השריפה פרצה בסביבות 11:00 בבוקר יום ה-19 בספטמבר 1989, במספר מוקדים מרוחקים זה מזה באזור חורשת הארבעים ו'פסגת האנטנות' שבצפון -מזרח פארק הכרמל. ריבוי המוקדים העלה חשש כי מדובר בהצתה, אך אלו מעולם לא התאמתו.

תחילה התפשטה האש מערבה אל עבר שכונת דניה בחיפה ואוניברסיטת חיפה, ועם שינוי כיוון הרוחות בלילה - הרוח נעה בכיוון דרום-מערב אל עבר אזור 'שוויצריה הקטנה' בפארק הכרמל, קיבוץ בית אורן ובית סוהר דמון, תוך שהיא מכלה לחלוטין את שטחי החי בר.

צילום: אדי ישראל
מעמיסים את החפצים השרופים של בית משפחת שאער - רחובות 2012. צילום: אדי ישראל

בפעולות הכיבוי נטלו 142 כבאים ב-64 רכבי כיבוי, מסוקי יסעור צה"לים שביצעו כ-70 גיחות וכ-250 חיילים שהשתתפו בפעולות כיבוי ידניות, מטוסי ריסוס, מתנדבים של קק"ל ורשות שמורות הטבע וכוחות עזר נוספים של המשטרה, עיריית חיפה, חברת החשמל ומגן דוד אדום.

עיקר פעולות הכיבוי עסקו בייצוב האש ועצירתה על קו מסוים. בשריפה נפגעו באורח קל שישה כבאים ועוד מספר מתנדבים, אך עיקר הנזק נגרם למערכת האקולוגית.

כ-3,000 דונם מהשטח השרוף היו שייכים לחי בר שבפארק הכרמל. השריפה שינתה את תמהיל הצמחים שגדלו באזור ואת מיני המכרסמים שגדלים בו, ואף הכחידה חלק ניכר מבעלי החיים ששכנו בחי בר. עדר איילי הכרמל שמנה חמישה פרטים נספה כולו בלהבות, עדר עזי הבר איבד 18 פרטים ובכך עוכבה השבתו לטבע, וכך גם עופות ששהו בכלובים מצאו בהם את מותם. בנוסף, נפגעו גם כל הזוחלים האיטיים כמו צבים שלא הספיקו להימלט.

שריפת בית צים בתל אביב 1966

ב-4 בפברואר 1966 פרצה שריפת ענק בבית צים בתל אביב, הבניין על 5 קומותיו נשרף כולו עד היסוד. אדם בן 70 נהרג כשנפל מהקומה השלישית בעת שניסה להימלט מהבניין הבוער, ו-67 אנשים נפצעו.

בבניין שהו עם פריצת השריפה כ-500 בני אדם. מלבד הפגיעות החמורות בנפש, נגרם בשריפה גם נזק חמור לתיעוד ההיסטורי של העיר, בין היתר נשרפו: ארכיון חברת "מסעי ארץ ישראל", ארכיונו הפרטי של יהושע חנקין, וארכיון "תל מונד".

השריפה, שהייתה אחת החמורות בתולדות מדינת ישראל, התפשטה בין היתר בגלל מחיצות הסיבית שתחמו את המשרדים וכיוון שמערכת החשמל הותקנה בניגוד לחוק בתוך לוחות העץ בתקרה.

גורם השריפה היה ככל הנראה, התחממות משנק הניאון של הבניין. צוותי כיבוי רבים הוזנקו למקום השריפה, ועמלו לכבותה. כוחות ההצלה נתקלו בקשיי תנועה עקב התגודדות כ-15 אלף אזרחים מסביב למבנה.

חלק מהניצולים חולצו על ידי מסוק חיל האוויר הישראלי מגג המבנה, שהוזמן על ידי אזרח פרטי ששירת בעבר בחיל האוויר. אנשי הכיבוי טענו לאחר מכן שהרוח שנוצרה ממדחפי המסוק גרמה להתפשטות הלהבות.

אסון רחובות 2012

השריפה שהתחוללה בעיר רחובות בשנת 2012 הייתה קטנה מבחינת הגודל שלה וכללה רק בניין אחד. אולם תוצאותיה החמורות הובילו לאסון גדול. אב וחמשת ילדיו נספו בשריפה ביחידת דיור ברחוב נג'ארה בעיר.

צילום: יהונתן שאול
האב גיא שאער, בן 38, ניסה להציל את ילדיו. הלווית בני משפחת שאער. צילום: יהונתן שאול
  
האב גיא שאער, בן 38, ניסה להציל את ילדיו: אליאב בן ה-12, אביתר בן ה-8, אמתי בן ה-7, שירה בת ה-3, ואיתמר בן השנתיים, לאחר שפרצה הדליקה ונלכד גם הוא בלהבות. אם המשפחה, ששהתה מחוץ לדירה, הייתה זו שהזעיקה את הכבאים ועמדה לצדם מחוץ לבניין.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך