מדינה

היובש שקדם לשריפות לא הורגש במשך עשרות שנים

בשירות המטאורולוגי אומרים כי אפילו לפני אסון הכרמל לא היה מזג אוויר הדומה לזה ששרר בשבוע שעבר, וכי סף ההתראה לשריפות שקדם לאירועים היה כפול מהמדד המקובל

דליה מזורי | 30/11/2016 18:45
תגיות: מזג אוויר,יובש,שריפות
אירועי השריפות בשבוע שעבר היו נדירים מבחינת משך הזמן הארוך שבו התרחשו, ומבחינת סף ההתראה הארצי לשריפות, שהיה גבוה במיוחד. רק במעט מאוד מקרים בעבר היה רצף כה ארוך של ימים יבשים עם רוחות מהגזרה המזרחית. כשהפעמים האחרונות בהן הורגש מזג אוויר דומה היו לפני עשרות שנים, כך עולה מסיכום האירועים שנערך על ידי המטאורולוגי.
 
צילום: אייל מרגולין/ ג'יני
רק במעט מאוד מקרים בעבר היה רצף כה ארוך של ימים יבשים עם רוחות. השריפה בנחף צילום: אייל מרגולין/ ג'יני

על פי השירות המטאורולוגי, מזג האוויר שקדם לאירועי השריפות התבטא ברוחות מזרחיות עזות ויובש קיצוני. כמו כן,  הלחות היחסית נשארה נמוכה לאורך כל היממה גם באזורים כמו מישור החוף, בו שוררת בדרך כלל לחות גבוהה. ערכי הלחות היחסית היו במחצית השנייה של השבוע נמוכים מ-10 אחוז, ואף הגיעו בתחנות רבות ל-5 אחוז. הרוחות המזרחיות היו חזקות במיוחד בהרים ובכרמל ונמדדו בעוצמה של יותר מ-30 קשר – 55 קמ"ש. עוד אמרו בשירות המטאורולוגי כי עקב הבצורת שקדמה לשבוע בו אירעו השריפות, כאשר באוקטובר ובנובמבר כמעט ולא היו משקעים, הדלק הצמחי היה יבש במיוחד.

לדברי מנהל גף אקלים בשירות המטאורולוגי, דוקטור עמוס פורת , ניתן לציין את חודשי נובמבר-דצמבר בשנת 1962 ואת נובמבר 1996, כמקרים בהם מזג האוויר היה דומה לזה שהיה בשבוע שעבר. אפילו בתחילת דצמבר 2010, לפני השריפה בכרמל, לא היה רצף של יובש בסגנון דומה, אולם מיעוט הגשמים בחודשים שלפני כן היה קיצוני יותר, והקיץ והסתיו שקדמו לחודש זה היו חמים יותר.
 
צילום: הרצי שפירא
מזג האוויר שקדם לאירועי השריפות התבטא ברוחות מזרחיות עזות ויובש קיצוני. חיפה צילום: הרצי שפירא

באשר לסף ההתראה הארצי, דוקטור פורת אומר כי הסף הוא היה כפול מהערך המקובל, כאשר הסף לרמת סכנה קיצונית עומד על 630 נקודות מדד, ובשיא אירועי השריפות ערך מדד ההתפשטות הארצי הגיע ל-1301. ערך זה הינו חסר תקדים בתשע השנים בהן חושב מדד ההתפשטות הארצי. הערך הגבוה ביותר עד אירוע זה התקבל בעת אירוע השריפה בכרמל ועמד על 1024 נקודות.

בשנת 2016 התקבלו בסך הכול  23 ימים בהם המדד היה קיצוני. מספר זה גדול פי חמש ממספר הימים בעונה "ממוצעת", שאמור לעמוד על כחמישה ימים. ימים אלו התקבלו ברובם המכריע בחודש יוני, שהיה יבש במיוחד, ובשבוע שעבר, בו אירעו השריפות. מתוך 23 הימים בהם חושב בפועל מדד התפשטות ארצי קיצוני. נתונים אלו מהווים הצלחה עבור מערכת חיזוי סכנת השריפות וחזאי השירות המטאורולוגי.
 
צילום: כב''ה מחוז י-ם
מערכת חיזוי סכנת אפשרה הערכות מוקדמות של כוחות החירום. שריפה בבית מאיר צילום: כב''ה מחוז י-ם

מדדי השריפות מחושבים בשירות המטאורולוגי בכל יום בעונת היובש עבור 15 אזורים המכסים את רובה של המדינה. כמו כן מחושב מדד ארצי המורכב מסכום המדדים באזורים השונים. עבור כל אזור ועבור המדד הארצי הוגדר סף לרמת סכנה גבוהה וסף לרמת סכנה קיצונית. במהלך עונת היובש השירות המטאורולוגי נמצא בקשר רציף עם כלל גורמי החירום. כך גם היה באירוע האחרון, כאשר מערכת חיזוי סכנת השריפות של השירות התריעה מבעוד מועד על הימים הקיצוניים, ואפשרה הערכות מוקדמות של כוחות החירום.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך