ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

אחרי המשבר: ישראל והאיחוד האירופי במסלול פיוס

ההתפתחויות הפוליטיות עודדו את האירופים לנסות לשקם את היחסים עם ירושלים. גם יחסיו הטובים של נתניהו עם פוטין ועם טראמפ, מהווים בעיני אירופה עילה להתקרבות לישראל. השגריר שפירו: "נתנגד למהלכים חד-צדדיים באו"ם בעניין ישראל"

האיחוד האירופי וממשלת ישראל עומדים על סף שיפור גדול ביחסים, לאחר שמונה שנים קשות: מקורות מוסמכים בשני הצדדים מעריכים ש-2017 צפויה להביא מפנה לטובה.

את הביטוי הפומבי לדברים נתן פקיד בכיר בנציבות החוץ של האיחוד שביקר השבוע בארץ. במפגש עם עיתונאים בתל-אביב אמר מנהל אגף המזרח התיכון בנציבות, ניק ווסטקוט, ש"הרבה דברים טובים קורים, אף שהם אולי נסתרים מן העין. אנו מקווים שלאחר הפסקה ממושכת, כבר בתחילת השנה הבאה תכונס מועצת הקשרים (הגוף המעצב את קשרי ישראל והאיחוד) בדרג שרים, כדי לבחון כיצד להצעיד את הקשרים קדימה".
 
דבריו המדודים של ווסטקוט משקפים תהליכים שבשלב זה שני הצדדים לא מרחיבים עליהם את הדיבור. גם ממשרד החוץ נמסר ש"כחלק ממכלול היחסים בין ישראל לאיחוד נבחן גם כינוס מפגשים, כמו למשל הסמינר המשותף למאבק באנטישמיות בעוד כשבועיים, ומפגש תת-הוועדה לכלכלה בבריסל בשבוע הבא".

מעבר לתגובות הרשמיות הללו, מקורות יודעי דבר בירושלים ובבריסל מאשרים שתהליכים שאירעו בחודשים האחרונים מובילים לפתיחת הדף החדש. הם מדגישים שאלה שלבים ראשוניים ביותר וש"המצב עדיין שברירי", כלשון אחד מהם, אולם "לאחר שנים קשות, במיוחד ב-2014-2015 שאופיינו במשברים סביב הסוגיה הפלסטינית, 2017 צפויה לסמן שלב חדש. לא מדובר בשדרוג מלא של היחסים שעמד בעבר על הפרק, או בהפסקה מוחלטת של הביקורת על הבנייה בהתנחלויות, אך בהחלט בעידן חדש של שיפור בקשרים".

העימות החריף ביותר בין ישראל לאיחוד אירע לפני שנה בדיוק, כשראש הממשלה בנימין נתניהו הורה למשרד החוץ לא לשתף את נציגי היבשת בדיונים הנוגעים לתהליך המדיני עם הפלסטינים. הצעד ננקט בעקבות בהחלטת האיחוד לסמן מוצרים ישראליים שמקורם מחוץ לגבולות 1948. נתניהו אמר אז ש"האיחוד האירופי צריך להתבייש". גם שנה קודם לכן התעמתו שני הצדדים עם פרסום ההנחיות מטעם האיחוד האוסרות על קיום קשרים עקיפים עם חברות הקשורות לבנייה בהתנחלויות.
 
אלא שסדרת ההתפתחויות בשנה החולפת גרמו לאיחוד לחשב מסלול מחדש: בתהליך פנימי שאינו קשור לישראל, החליט האיחוד לשנות את כלל מדיניות השכנות שלו כלפי מדינות קרובות. במסגרת זאת הוחלט לקבוע מערך של "סדרי עדיפויות" בין האיחוד לכל מדינה ומדינה, ולדברי ווסטקוט כך ייעשה גם לגבי ישראל.

גם המצב הביטחוני באירופה ממלא תפקיד בהתקרבות לישראל. על רקע מתקפות הטרור וגלי ההגירה, האירופים העלו את הדאגות הביטחוניות לראש סדרי העדיפויות שלהם ורואים בישראל כתובת קרובה ומנוסה שיכולה לסייע להם רבות בהתמודדות עם האתגרים הביטחוניים. כדוגמה מציינים מקורות מדיניים את החלטת רשויות הביטחון בבלגיה להחיל על שדה התעופה בבריסל את תפיסת הביטחון הנוהגת בנמל התעופה בן גוריון.

זאת ועוד, על רקע הקשרים ההדוקים שהתפתחו בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא ולדימיר פוטין, נתפסת בעיני האירופים כמי שנהנית ממעמד גבוה במוסקבה, וזו סיבה טובה להדק את הקשרים איתה. גם יחסיו הטובים של נתניהו עם טראמפ מהווים בעיניהם עילה להתקרבות מחודשת לישראל.

הצטברות התהליכים הללו מובילה כאמור לפתיחת פרק חדש. מועצת הקשרים לא התכנסה מאז 2012 בשל הוויכוחים בסוגיה הפלסטינית. כעת מדברים בשני הצדדים על חידוש פעולתה בחודשים הקרובים, כשאת ישראל ייצג ככל הנראה השר צחי הנגבי. בסוף יוגדרו כאמור "סדרי העדיפויות המשותפים" האמורים להוביל לשורה של
הסכמים לשיתוף פעולה.
 
גורם מדיני אירופי הבקי בפרטים הסביר כי "לא מדובר ב'תכנית פעולה' חדשה בין ישראל לאיחוד. תכנית כזו היתה אמורה להיחתם ב-2009 ולהחליף את התכנית הוותיקה מ-2005. היא הוקפאה בשל מבצע 'עופרת יצוקה' והבנייה הנמשכת בהתנחלויות. כעת אמנם אין 'תכנית פעולה' חדשה, אבל גם מפסיקים לדרוך במקום. אם לא תתרחש הפתעה בלתי צפויה, 2017 תהיה שנה של שינוי לטובה בקשרים".

ובתוך כך, סיבה לאופטימיות בירושלים גם ביחסים עם ארצות הברית. השגריר האמריקני בישראל דן שפירו הכריז אתמול בראיון בגלי צה"ל שארצו תתנגד גם בעתיד למהלכים החד-צדדיים באו"ם, הקשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

עד כה נמנע שפירו מלהשמיע הצהרות כאלו, וההערכה היא שבכך ירדה מהפרק האפשרות שהנשיא אובמה יורה לשגרירות ארצות הברית באו"ם שלא להטיל וטו על הצעת החלטה במועצת הביטחון בעניין ההתנחלויות והקמת מדינה פלסטינית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg