ראשי » חדשות » בארץ

מחקר: שירות בצה"ל מאריך את תוחלת החיים

לא מעט שנים עולה במחקרים כי תוחלת החיים בישראל הינה גבוהה במיוחד: בחלק מהשנים אף נמצא פער של יותר מ-7 שנים בין ישראל למדינות אחרות. מחקר חדש ניסה למצוא לכך הסבר, והעלה שיש קשר בין שירות צבאי לאורך החיים של גברים – ויש גם קשר לדת

גברים בישראל חיים יותר בגלל השירות בצה"ל: מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, מצא קשר בין תוחלת החיים הארוכה של הגברים בישראל לבין השירות הצבאי, זאת בשל תרומת השירות לכושר הגופני.

בשנת 2013 עמדה ישראל במקום השני בעולם מבין 1720 מדינות – לפני איסלנד, סינגפור ואפילו שווייץ. מספר השנים הממוצע לחייו של גבר בישראל עמד על 81, זאת לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי. במקום הראשון דורגה אז המדינה הקטנה והאירופית סן מרינו.
 
בעולם יש קריטריונים מקובלים להערכת אורך החיים במדינות שונות. הקריטריונים נוגעים בנושאים כמו עושר, חינוך, בריאות וצפיפות האוכלוסייה. קריטריונים אלה עשויים להסביר יותר מ-80% מהשוני בתוחלת החיים בין מדינות, ובישראל שמו לב כי הנתונים גבוהים בהרבה משאר המדינות: ישנה חריגה של בין שש לשבע שנים ב-6.3 עד 7.2 מתוחלת החיים הצפויה.

בדירוג המדינות לפי החריגה מתוחלת החיים הצפויה, ישראל נמצאת במקום השני לאחר סמואה, ובמקום הראשון מבין מדינות ה-OECD – בהפרש גדול מיפן, למשל.

בנוסף נראה שתוחלת החיים הגבוהה מהצפוי בישראל, עקבית כבר לפחות 20 שנה: בשנת 1990 עמד ההפרש בין תוחלת החיים הצפויה לתוחלת החיים של גבר בישראל על 3.8 שנים, ובשנת 200 עלה ההפרש ל-5.85 שנים.

לאחר שקבוצת החוקרים לא הצליחו לתת הסבר מספק לתוחלת החיים הארוכה בישראל, הוכנסו לבדיקה גורמים נוספים הידועים כבעלי השפעה על אורך החיים. למשל, מאפיינים גאוגרפיים עשויים להיות קשורים, כאשר בין השאר נמצא שמגורים ליד הים מעודדים עלייה בתוחלת החיים.
 

גורמים נוספים קשורים לרמת האדיקות הדתית במדינה. מחקרים רבים מצביעים על קשר חיובי בין דתיות לבריאות הפרט, הן במדינות מפותחות והן במדינות מתפתחות. התחשבות בתרומת הדת לתוחלת החיים מקטינה את חריגתה של ישראל מתוחלת החיים הצפויה ל-3.65 שנים, וממקמת אותה במקום הרביעי ב-OECD ובמקום ה-20 במדגם בן 133 המדינות.

קבוצת נתונים שלישית שהוספה לשקלול, והיא העומדת במרכז המחקר, קשורה לשירות חובה בצבא. בשלוש מבין ארבע המדינות שנהנות מתוחלת החיים הגבוהה בעולם בקרב גברים נהוגה חובת שירות צבאי, ומבין חמש המדינות המובילות במדד ב-OECD רק באחת (יפן) לא היה שום סוג של גיוס חובה. אחת ההנחות הייתה שחובת השירות מזמנת פעילות גופנית, והשלכותיו של אימון גופני על אורך החיים של גברים ניכרות רק בשנות הארבעים לחייהם.
 
אחד ממאפייניו של השירות הצבאי הוא אימון גופני, ולפי נתוני פרויקט "נטל המחלות הגלובלי", בישראל יש תמותה נמוכה יחסית ממחלות שמושפעות מרמת הפעילות הגופנית, כמו מחלות לב וכלי דם או סוגי סרטן מסוימים. גם תבניות התמותה בקרב ערבים ויהודים בישראל תומכות בקשר בין שירות צבאי לבריאות. ערבים כמעט אינם משרתים בצבא, ועל פי נתוני משרד הבריאות, שיעור האבחון של מחלות לב וכלי דם בקרבם גבוה מאשר בקרב האוכלוסייה היהודית.

לאחר שקלול כל הנתונים במחקר, עלתה המסקנה כי אם בישראל לא היה מונהג גיוס חובה וההוצאות על הצבא היו שונות מגובהן הנוכחי, תוחלת החיים של הגברים בישראל הייתה כנראה נמוכה בהרבה.

לדברי פרופ' וינרב, "גם אם תרומתו של שירות החובה לבריאות הציבור היא לא מטרת השירות הצבאי, חשוב שהיא תשפיע על החלטות מדיניות עתידיות. אפשר להשפיע על הבריאות גם באמצעות השקעה במוסדות שאין להם קשר גלוי לתחום, ובישראל, הצבא הוא גוף שנמצא בעמדה ייחודית המאפשרת להשפיע על בריאות הציבור".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg