סערת חוק ההסדרה: "מי נתן לכם את הסמכות?"

היום שני למרתון הדיונים לקידום חוק ההסדרה והכנתו לקראת קריאה שנייה ושלישית, אופיין במתח ובצעקות. חברות הכנסת יעל גרמן ומיכל רוזין הוצאו במהלך הדיון. יוסף עזרא מבית חברון: "באתי להזהיר - פעולות חוק ההסדרה אינן רק לא חוקיות אלא גם אינן מוסריות"

ההצבעה על חוק ההסדרה. מרתון הדיונים נמשך צילום: אורן בן חקון

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) המשיך במתקפה הרגילה על החוק: "המתנחלים ידעו כשהתיישבו על קרקעות שהוצאו נגדן צווי הריסה. מדובר בהכשרה בדיעבד של בנייה לא חוקית קיימת ולכן אל תאחזו עיניים. איך אפשר להגדיר "הסכמת מדינה" בצורה כל-כך רחבה וגורפת שמכסה אפילו מקרה שהמינהל הוציא צו הריסה אבל מכיוון שהצבא שומר עליהם זה חוסה תחת ההגדרה. כשמדובר על במפורש או במשתמע הכל אפשרי".

חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ) דרשה הבהרות לגבי המשמעות של פתרון נכסי נפקדים ומעמדם בנוגע לעמונה, למרות שהדבר כלל אינו קשור לחוק ההסדרה עצמו. "לפני 10 ימי אמר היועמ"ש שלא ניתן להשתמש בנכסי נפקדים ולפי הפרסומים עכשיו מאפשרים זאת", שאלה רוזין.

עו"ד תהילה רוט ממשרד המשפטים, הסכימה להתייחס לנושא נכנסי הנפקדים ואמרה: "לגבי סוגיית נכסי הנפקדים, זה מצוי עדיין בדיונים פנים ממשלתיים בדרגים הבכירים ביותר. הדברים טרם הגיעו להכרעה או פרסום סופי ולכן לא יהיה נכון להתייחס. מדובר ב"נכסים נטושים", בשונה מהשימוש בישראל במונח "נפקד" ולכן הנושא בדיונים הוא מה ניתן לעשות בנכסים נטושים לטובת ההתיישבות.

"בנכסי נפקדים בישראל עקרונית האפוטרופוס נכנס בנעלי הנפקד ובאיו"ש הממונה שומר אותם עד שובו של הנפקד. על פי הצו נדרשת נטישת הנכס והאזור". לשאלת ח"כ אלעזר שטרן - איזו משמעות יש לשמירה ולכניסה לנעלי הנפקד כשלוקחים את הקרקע בחינם וללא תשלום עבורה - השיבה עו"ד רוט כי ככל שהיועמ"ש יחליט על פתרון כזה תיקבע גם סוגיית דמי השימוש.

לאחר דבריה המשיכה חברת הכנסת רוזין לדרוש תשובות לנושא למרות בקשותיו של היו"ר ח"כ סלומינסקי להפסיק את דבריה. בעקבות כך היא הוצאה למספר דקות, תוך שהיא מביעה מחאה: "אתה מונע ממני לקבל תשובות. מה מפחיד אותך? מספיק עם להוציא אותי. אתה מפחד לתת תשובות כי מה שאתה עושה עכשיו מושחת מלוכלך והוא גזל".

ח''כ מיכל רוזין. הוצאה מהדיון צילום: דודי ועקנין

חברת הכנסת יעל גרמן (יש עתיד) הצטרפה למהומה: "מה שאתה אומר חסר היגיון לחלוטין. אתה מונע מנציגת משרד המשפטים לענות לשאלותינו ומפסיק אותם ברשות דיבור. זה לא ייעשה". חברת הכנסת רוזין: "אתה מהלך עליה אימים. מי ששלח אותה יגדיר לה".

אדם בשם יוסף עזרא, מבית חברון, הגיע לדיון בוועדה וביקש למחות נגד קידום החוק: "יש לי נכסים בחברון שפלשו אליהם מספר לא קטן של אנשים. באתי להזהיר שפעולות חוק ההסדרה אינן רק לא חוקיות אלא אינן מוסריות. יש פה חברת כנסת לשעבר ואחרים שחיים בנכסים שלי ללא תשלום, לא לי ולא לרשויות. חוק ההסדרה מדבר על העברת הרכוש לחטיבה להתיישבות.

"מי שמכם לקחת רכוש כזה כאשר מדינת ישראל לא ביטלה את הטאבו, לא משכה את חתימותיה מהאמנות, לא הפקיעה, לא הלאימה, לא קנתה ולא ירשה. מי נותן לכם את הסמכות לבטל טאבו בישראל והכשיר עושק מרמה וגניבה. בטרם בואי לפה, הגשתי עתירה בפני ביהמ"ש העליון. אני יוסף עזרא מתחייב להעביר שמות כל מי שמאיים להרוס את ביהמ"ש עליון להאג".

פרופ' יוג'ין קנטרוביץ, שעוסק במשפט בינלאומי ביקש להרגיע את החשש ממנו מזהירים ביחס לפנייה לבית הדין הבינלאומי בהאג: "האספקט המסוכן ביותר בדיון הוא האיומים ביחס לביה"ד הבינ"ל ע"י יועמ"שים, שמגבירים משמעותית את הסיכון שביה"ד ייקח סמכות על הנושא בין אם החוק יעבור או לא. אם ישראל תיתפס ככזו שמאמצת את הנחת העבודה של היועמ"שים לחשש מתביעה זה יחשב כהודאה, כראיה ליכולת ביה"ד לתבוע".