IOT בעולם הביטחוני

YouTube IsraelDefense

עולם האינטרנט של הדברים מקבל בשנה האחרונה הרבה זמן מסך ותופס מקום נכבד בשיח הטכנולוגי האזרחי. אולם, למרות שנראה כי מדובר ברעיון חדש, היסטורית, מדובר ברעיון שהונבט לפני יותר מ-15 שנים בשיח הביטחוני בארה"ב. בכל הקשור ל-IOT, זוהי תפיסה צבאית ישנה שמקבלת חידוש מרענן בעולמות תוכן אזרחיים.

"רעיון הלוחמה מבוססת רשת - ידועה גם בביטוי Net-centric Warfare - היא תפיסה שהומצאה בצבא האמריקאי כבר בשנות ה-90", אומר דויד ברנט, סגן נשיא למוצרים בחברת RTI. "המוצרים שלנו משמשים היום בצבא ארה"ב וצבאות נוספים לפיתוח נחילי כלים בלתי מאוישים, מערכות תקשורת זמן אמת ועוד. עולם ה-IOT הביטחוני שדורש תקשורת בין מכונות בזמן אמת וכולל את תחום האוויוניקה, הבלתי מאוישים, מערכות שו"ב, מערכות טילים, מערכות ניהול אש בספינה, רכבים ועוד.

ארכיטקטורה פתוחה

ברנט מציין מגמה נוספת בעולם ה-IOT הצבאי היא מעבר למערכות עם ארכיטקטורה פתוחה. המטרה במהלך כזה כפולה. בהיבט עסקי - ארכיטקטורה כזו יוצרת אי תלות של הצבא בספק מסוים. בהיבט טכנולוגי - היא מאפשרת יישום גישת Plug&Play במערכות צבאיות כולל מערכות נשק.  

"הרעיון הוא לעשות הפשטה למרכיבים של המערכת", מסביר ברנט. "שכבת ה-DDS שלנו שעובדת בשכבות העליונות של מודל ה-OSI מאפשרת תקשורת זמן אמת בין הרכיבים של המערכת. בצורה כזו אפשר לעשות שדרוג של מרכיב מסוים כאשר שאר המרכיבים של המערכת ממשיכים לעבוד 'בלי להרגיש כלום'. במילים אחרות, אפשר לעשות שדרוג של מערכת צבאית בלי להפסיק את פעולתה - שדרוג דינמי.

"ארכיטקטורה פתוחה תאפשר לעשות תקינה של התקשורת בין הרכיבים של המערכת בצורה כזו שתוכל להחליף סנסורים בצורה חלקה. Plug&Play. זה יחסוך הרבה זמן וכסף על אינטגרציה. בעיקר כאשר מדובר במערכת של מערכות. ארכיטקטורה כזו גם תאפשר למקסם את השימוש החוזר של מרכיבים. אותו מרכיב יוכל לשמש בכמה מערכות שונות."

אבטחת מידע

כאשר מדברים על IOT בסביבה צבאית עם שיתוף מידע בין מרכיבים בזמן אמת, אחד האתגרים הוא לספק אבטחת מידע למערכת כזו. ב-RTI אומרים ששכבת ה-DDS כוללות מודלים של אבטחת מידע מובנים. "המפתחות והזהות חתומים על ידי המשתמש הסופי של המערכת", מסביר ברנט. "זה יכול להיות הצי, חיל האוויר או כל לקוח אחר. זה מאפשר ללקוח הסופי לקבוע ברזולצייה מאד גבוהה איזה רכיב משתף מידע, עם מי, באילו תנאים ואיזה חלק של המידע.

"אתה יכול להיות רשום כצרכן לקבל עדכונים ממכ"מ מסוים, אבל תוכל לראות רק עדכונים מסוימים, בתדירות מסוימת. רק בגלל ש-A ו-B משתפים מידע, זה לא אומר שהם יכולים לשתף הכל."

QOS בזמן אמת

אחד האתגרים של מערכת שיתוף מידע הוא לייצר מדרג עדיפות בין ישויות ברשת. בעגה מקצועית זה נקרא QOS. ה-DDS יודעת לעשות זאת בזמן אמת. "כל צרכן או ספק של מידע מודיע מה הוא מפרסם ומה קצב הפרסום. אם זה מכ"מ שעובד ב-100 הרץ, אז הוא מפרסם מידע 100 פעמים בשנייה. באותה מידה, כל צרכן יכול להגדיר כמה מידע הוא רוצה ובאיזו תכיפות,", אומר ברנט.

"ה-DDS תפיץ את המידע בצורה הכי יעילה לפי תצורת ה-QOS. אם יש בעיות ברשת, ה-DDS תודיע לצרכנים שהיא לא יכולה לספק את ה-QOS."

שילוב של עולם צבאי ואזרחי

"אנחנו רואים את הצי האמריקאי שהצטרף לאינטרנט של הדברים התעשייתי (IIC). חלק מהתקינה שמאומץ בקונצורסיום הזה, מאומצת גם בצבא. למשל בהתקנים רפואיים. תקן בשם ICE. רשומות רפואיות וציוד בבית חולים", מסביר ברנט.  

"רואים מגמה דומה במערכות אנרגיה צבאיות ואזרחיות לכיוון מיקרו-גריד. ספינה היא מיקרו-גריד, גם בסיס צבאי. הם צריכים לפעול בצורה אוטונומי. במקרה הזה התקנים התחילו בסביבה אזרחית והם מחלחלים לצבא. תקן ה-OPEN FMB כדוגמא. הצבא לוקח תקנים מה-IIC ומאמץ גם בסביבה צבאית."

מיישרים קו עם מגמות בארה"ב

"מהזווית שלי, תעשיות הביטחון הישראליות מתיישרות עם מגמות בארה"ב", אומר ברנט. "תנועה לכיוון אריכטקטורה פתוחה, בלתי מאוישים, אוטונומיה. רואים פרויקטים ישראלים מאמצים תקנים בינלאומיים כמו FACE. מערכות מתקדמות מפותחות בישראל שהם מקבילות לפיתוחים אחרים בארה"ב או אירופה.

"התעשיה הביטחונית בישראל מובילה בתחומים אחדים, ובאחרים שווה לתעשיות אחרות בעולם. היא מקושרת טוב מסביב לעולם.  יש כאן אימוץ של תפיסות וגישות חדשות סביב יציאה לשוק מוקדם יותר. אנחנו רואים את ישראל כמובילה באימוץ טכנולוגיות חדשות. זה שוק חשוב עבור RTI."