המנצחים הגדולים בסוריה: אסד, פוטין וח'אמנאי
מלחמת שש השנים קרובה מתמיד להכרעה לטובת אסד. "אובמה אולי זכה בפרס נובל לשלום אבל הוא מותיר אחריו אדמה חרוכה", אומרים מומחים למזרח התיכון, שצופים שיקום ארוך לסוריה ביום שאחרי המלחמה
מלחמת שש השנים שמנהלים בשאר אל-אסד ובעלי בריתו עם המורדים הסורים, ושגבתה עד כה כחצי מיליון קורבנות, נראתה מוכרעת השבוע לטובת המשטר הסורי. זאת בעקבות כיבושו של אסד את העיר חאלב. מומחים למזרח התיכון מעריכים שאסד, רוסיה ואפילו איראן, הם המנצחים הגדולים במלחמה המדממת בסוריה. וכיצד ייראה היום שאחרי המלחמה? המומחים צופים שיקום ארוך וקשה, אחיזה מוגברת של פוטין באזור ואפילו הסכם שלום כפוי בין ישראל לסוריה.הצבא הסורי תוקף בחאלב. צילום: רויטרס
להערכת ד"ר יהודה בלנגה, מרצה במחלקה להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן, ניתן לומר בהכללה שהמורדים וארצות הברית הפסידו, בעוד אסד והרוסים יחד עם איראן והחיזבאללה ניצחו. "היחידים שהצליחו לבצר מקום עצמאי בסוריה הם הכורדים בצפון הרחוק, שם יש להם מעין אוטונומיה, למרות שגם אליהם אסד יכול להגיע. מעבר לכך, ארגוני המורדים על כל גווניהם, החל בחילונים ועד למוסלמים הרדיקליים, הפסידו", אמר בלנגה, מומחה לסוריה.
"אמנם לקח לאסד 6 שנים לנצח במלחמה הזו, והיא הרבה יותר קשה ואכזרית מהמלחמה שניהל אבא שלו עם האחים המוסלמיים בין השנים 1976 ל-1982, אבל העיקרון דומה לגמרי", הוסיף. "אסד ידע לקרוא את התמונה, ידע לנהל את קרב ההתשה הזה ולהגיע להישגים הרצויים מבחינתו. כרגע הוא שולט בחוף ובציר המרכזי שמהדרום לצפון, ועם הזמן הוא ישתלט על עוד ועוד אזורים. האזור היחיד שהוא לא שולט בו והשלטון בו תמיד היה חלש זה אזורי המזרח המדבריים. אזורים אלו הם מרחבים ריקים וקשה באמת לשלוט בהם, ולכן דעאש יישאר שם כרגע. אבל בשאר הגזרה אסד ישלים לדעתי את הניצחון שלו ויכניע את המורדים", העריך.
בנוגע לשיקום סוריה, בלנגה עדכן כי קרן המטבע הבינלאומית ערכה מחקר בנושא, והגיעה למסקנות עגומות במיוחד. "המסקנה של הקרן הייתה ששיקום סוריה יהיה הרבה יתר קשה משיקום איראן ועיראק אחרי המלחמה ביניהם, ואף יותר קשה משיקום כווית אחרי הכיבוש של סדאם חוסיין", אמר בלנגה."לפי מומחי הקרן, לטובת סוריה עדיף שהמדינה לא תחולק. באופן זה, האוכלוסיות יוכלו לשתף ביניהן פעולה, ולייצר בכל זאת מדינה מתפקדת שהיא עדיפה על תתי מדינות לא מתפקדות", הסביר.
לדברי בלנגה, "הכישלון הגדול ביותר של המורדים נבע מכך שהם לא ידעו להתאחד ולמצות את הכוח שלהם, ולא סחפו אחריהם חלק גדול מהאוכלוסייה הסונית שנשאר על הגדר, נוסף למיעוטים נוספים במדינה שהמשיכו לתמוך באסד".
בנוגע למעצמות המעורבות בסוריה, בלנגה נחרץ: נשיא ארצות הברית ברק אובמה נכשל לאורך כל הקו, וכתוצאה מכך ביסס מחדש אזור שליטה רוסי גדול במזרח התיכון. לדבריו, רוב מדינות ערב לא יסלחו לארצות הברית על ההפסד של המורדים בסוריה.
"אובמה כל הזמן הבטיח הבטחות ולא קיים, תמך במורדים ונסוג, וכך הוא החזיר את פוטין לזירה ממנה רייגן הנשיא הצליח בזמנו לגרש אותם. בשורה התחתונה האמריקאים הפסידו במערכה הכל ולא הרוויחו כלום. אובמה אולי זכה בפרס נובל לשלום אבל הוא מותיר אחריו אדמה חרוכה", פסק בלנגה.
בהמשך מונה בלנגה את הסיבות העיקריות להתערבות הרוסית. ראשונה בהן היא ההתנגדות לכוחות הסונים. "פוטין נכנס לסוריה אחרי שהוא ראה מה קורה בלוב. שם הורסים דווקא תמכו בהפלת קדאפי אבל ראו שביום שאחרי נוצר תוהו ובוהו שגורם לכוחות אסלאמיים לעלות.
"הרוסים היו פרקטיים: הם מתנגדים לאסלאם הזה כי יש להם את הסונים הצ'צ'נים ברוסיה, והם ממש לא רוצים לראות כוחות כאלו עולים בעולם. מסיבה זו, הרוסים איחדו את כל הכוחות הלא סונים באזור – חיזבאללה איראן ואסד – ויצרו ברית שתעצור את הטרור הסוני. ", הסביר בלנגה.
סיבה שניה להתערבות הרוסים היא השיקול הכלכלי. לדברי המומחה, "סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה בשעתו שנפילת קדאפי גרמה לרוסים הפסדים של 11 מיליארד דולר בסחר בנשק. הרוסים לא היו מרוצים מכך כמובן, ולכן בסוריה העדיפו לתמוך בבן ברית ממשי שיקנה מהם נשק בעתיד".
לזאת מוסיף בלנגה גם את רצונה של רוסיה בחיזוק השליטה בסוריה. "לאחר שהרוסים איבדו את אחיזתם בלוב ובמצרים, היה להם חשוב שלא לאבד את כוחם בסוריה. הרוסים מחזיקים בעיר טרטוס בסוריה בנמל אסטרטגי. הנמל הזה נותן להם דריסת רגל ממשית בים התיכון. בנושא זה הרוסים החליטו שהם לא מוותרים. מבחינה זו פוטין יכול להיות מאד מרוצה, כי הוא העמיק מאד את האחיזה שלו במדינה", הסביר.
לדעת ד"ר מרדכי קידר, מזרחן ומרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן, המנצחת האמתית מהמצב בסוריה היא איראן. בשקט, בשקט איראן, ששולטת בעיראק, בסוריה, בתימן וגם בלבנון, הפכה למעצמה אזורית. את שליטתה היא מרוויחה מבלי להילחם בשטח – בכל מקום היה גורם אחר שנלחם בשבילה.
"ראיתי בכלי תקשורת ערבי קריקטורה שמראה את מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי, מלהטט כדורים שכתוב עליהם סוריה, עיראק, תימן ולבנון. ברור לי שהמנצחת הגדולה ביותר באזור היא איראן. הרי פוטין לחם בסוריה באוויר ומי שהיו על הקרקע אלה יחידות שיעיות מאפגניסטן, עיראק וחיזבאללה. גם בעיראק איראן ניצחה, בסיוע אמריקאי; בלבנון כל הצדדים קיבלו בסוף כנשיא את הנציג שארגון החיזבאללה הציע; ובתימן הסעודים לא הצליחו להדוף את תומכי איראן", מסביר קידר.
חיזוק נוסף לאיראן מגיע מכיוון רוסיה, שמגבילה את כוחה של טורקיה באזור. לדברי קידר, "הטורקים יושבים בצד, בזמן שפוטין משגיח עליהם. נשיא טורקיקה רג'פ טאיפ ארדואן צריך להיזהר מהרוסים ולא יכול לפעול באזור כרצונו, וזה מאוד מקל על איראן. בפועל, רק איראן חופשית באמת לפעול באזור כמו שהיא רוצה". "בנוסף, האיראנים מעריכים שגם האמריקאים לא יתערבו, כי זה עשוי לגרור פיגועים בארצות הברית ופגיעה בחיילים אמריקאים. גם משטר טראמפ כנראה לא ירצה להתערב", הוסיף קידר.
בסיכום הדברים, קידר מנחש מצב אפשרי שבו סיום המלחמה בסוריה ישפיע גם על ישראל, ויגרור הסכם שלום בין ישראל לאסד. לדבריו, הסכם זה עשוי להירקם נוכח האינטרס המשותף של רוסיה ואמריקה לשקט בסוריה.
"טראמפ יגיע בפברואר לקרמלין וישוחח עם פוטין על כך שיש להשיג רגיעה באזור. לרוסים אין יכולת לשקם את האזור, אין להם כסף לכך ואין להם זמן. לעומת זאת, טראמפ ישווע לעסקאות שיתנו עבודה למשק האמריקאי.
"מסיבה זו, הם עלולים לזמן את בנימין נתניהו ואסד למוסקבה, להכניס את שניהם לחדר ולכפות עליהם להגיע להסכם שלום. הסיבה לכך תהיה שפוטין ירצה שקט בגזרה והאמריקאים לא ירצו לבנות משהו שייהרס.
"די ברור שבמצב כזה יהיה שלום בין ישראל לסוריה כי לאסד אין ממילא יכולת עמידה מול הרוסים.
"מנגד, טראמפ יסביר לנתניהו שמהלך כזה יקטין את הכעס של מדינות ערב על העברת השגרירות לירושלים. גם המעצמות יציגו את ההסכם כדבר טוב, כי יחד עם סוריה יגיעו לרגיעה עם ישראל גורמים נוספים באזור. אפילו האיראנים לא יעצרו מהלך כזה אלא ישבו בשקט כדי לא להרגיז את פוטין וטראמפ", כך להערכת קידר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם