רוסיה: סערה סביב הנצחת מורשת הנשיא המנוח ילצין
"במקום הזה לא תשמעו מילה אחת של אמת", אומרים מתנגדי ילצין על המרכז שהוקם לזכרו בשנה שעברה. חלקים גדולים באוכלוסייה הרוסית נוטרים טינה לנשיא הדמוקרטי הראשון במדינה
ברוסיה מתנהל בימים אלה קרב רווי יצרים על מורשתו של בוריס ילצין, נשיאה הראשון של הפדרציה הרוסית המודרנית שפינה את מקומו בקרמלין לטובת ולדימיר פוטין ב-31 בדצמבר 1999. על רקע ניסיונו של האיש החזק במוסקבה להפוך בשנים האחרונות את ארצו לכוח מוביל בזירה הבינלאומית, החל דיון סוער על תפקודו של ילצין, שהיה אחד הגורמים העיקריים שהיו אחראים לפירוק ברית המועצות.
ילצין, שהלך לעולמו בגיל 76 בשנת 2007, זכור במערב עקב התייצבותו נגד ניסיון ההפיכה שהובילה קבוצה של שמרנים קומוניסטים באוגוסט 1991, שביקשו להפיל את שלטונו של מיכאיל גורבצ'וב ולמנוע את קריסת ברית המועצות. תמונתו של ילצין כשהוא ניצב על טנק במרכז מוסקבה לפני כישלון ההפיכה סימלה את התפרקות "אימפריית הרשע" הרוסית ואת כניסתה של המדינה לעידן חדש, המאופיין בפתיחות גדולה יותר למערב.
כנשיא רוסיה בשנות התשעים המשיך המדינאי הרוסי באותו קו, ובתקופת שלטונו תפסו רבים בוושינגטון ובאיחוד האירופי את "הדוב הרוסי" כמאיים הרבה פחות מאשר קודם לכן או כיום. הביטוי ההולם ביותר להבנה זאת היה החיבה היתרה שהפגין נשיא ארה"ב ביל קלינטון ב-1995: במסיבת עיתונאים בניו-יורק יחד עם ילצין הוא פרץ בצחוק למשמע דבריו, ואף חיבק אותו באורח יוצא דופן.
עם זאת, ברוסיה עצמה נחשב ילצין אדם שנוא ונלעג בקרב קבוצות רבות. חלקים גדולים של הציבור במוסקבה אינם מוכנים לסלוח לנשיא לשעבר על פירוק ברית המועצות ועל ירידת קרנה של רוסיה הגדולה בזירה הבינלאומית. אחרים זוכרים לחובתו את גל הפשע שהשתולל במדינה בתקופת שלטונו ואת הירידה הניכרת ברמת החיים של רוב האזרחים הרוסים.
אוליגרכים השתלטו אז באין מפריע על משאבים ציבוריים רבים במדינה ועשו בהם כבשלהם, ובמקביל רמסו את זכויותיהם של אזרחים שומרי חוק. גם הפרסומים על אורח חייו של ילצין והשמועות הרבות על חיבתו לטיפה המרה לא הוסיפו לתדמיתו של הנשיא המנוח.
הנשיא האמריקאי לשעבר, ביל קלינטון, ומקבילו הרוסי ילצין נקרעים מצחוק
אהבתו של ילצין לאלכוהול הפכה למעשה לאחת הפרשות המביכות ביותר בתולדות היחסים הבינלאומיים ובהיסטוריה הדיפלומטית של רוסיה בפרט, ויריביו הרבים מזכירים אותה לעתים תכופות. בשנת 1994, כשמטוסו של ילצין נחת לביקור מדיני בן כמה שעות באירלנד שבמהלכו היה הנשיא אמור להיפגש עם ראשי המדינה, אירעה מהומה קלה: ילצין לא יצא מן המטוס, ובתום כמה שעות מתוחות המריאה פמליית הנשיא לכיוון מוסקבה. ילצין טען כי "היה שקוע בשינה עמוקה" ועל כן פספס את הנחיתה בדבלין, אולם גורמים שונים בקרמלין קבעו כי הסיבה האמיתית לפארסה היא העובדה שעם בואו לאירלנד היה הנשיא בגילופין.
השבוע הסלים המאבק על "מורשת ילצין": הבמאי ניקיטה מיכאלקוב, שזכה באוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר בשנת 1994 על סרטו 'שמש בוגדנית' ואשר נחשב לדמות בעלת משקל רב בחיים הציבוריים ברוסיה, יצא במתקפה חסרת תקדים על פעילותו של מוסד שהוקם בשנה שעברה להנצחת פעילותו של הנשיא המנוח. במרכז הזה נערכות בין היתר הרצאות לבני נוער בנושא ההיסטוריה של ילצין.
לטענת מיכאלקוב, הידוע כתומך של פוטין, במוסד הנושא את השם 'ילצין סנטר' מתבצעת פעילות מסוכנת, העולה לכדי "עניין של ביטחון לאומי", ובמסגרתה "מורעלת על בסיס יומיומי התודעה הלאומית של הילדים".
למתקפה הארסית הצטרף גם מנהיג המפלגה הקומוניסטית גנדי זיוגנוב, שהפסיד לילצין בבחירות הדמוקרטיות הראשונות לנשיאות שנערכו ברוסיה ב-1996. זיוגנוב קרא לסגור לאלתר את 'ילצין סנטר', והוסיף כי "במקום הזה לא תשמעו מילה אחת של אמת. באוסף של מילים ריקות מתוכן נמחקים שם הישגיהם של כל המנהיגים הגדולים שהקימו ופיתחו אומה גדולה (ברית המועצות, א"נ). מה שבאמת צריך לעשות הוא לחקור לעומק את המדיניות הנפשעת ששלטה ברוסיה ב'שנות התשעים העליזות'".
ראשי הקרמלין, פוטין וראש הממשלה דמיטרי מדבדב, תמכו בהקמת המרכז בשנה שעברה. עם פרוץ המשבר השבוע, שכלל שיחות ערות בקרב האליטה הרוסית ומאמרי ביקורת רבים בעיתונות, הם מילאו את פיהם מים ולא אמרו דבר.
לצדו של הנשיא המנוח התייצבה אלמנתו, נאינה ילצינה, ששיגרה מכתב פתוח למיכאלקוב שבו הזכירה לו כי בשנות התשעים דווקא תמך במדיניות של בעלה. היא ציינה גם כי "כבר כמה חודשים מופצות טענות רעילות על כך שבמוזיאון המוקדש לנשיא הראשון מוצגת ההיסטוריה באופן לא ראוי. מי שמפיץ טענות כאלה צריך להתבייש בכך שהוא פוגע באנשים שעבדו באותן שנים למען טובתה של המדינה שלנו".
אחד ממקימי 'מרכז ילצין', הבמאי פאבל לונגין, הצטרף אף הוא למערכה והגן על הנשיא כשאמר ש"הרעיון המרכזי במקום הוא שאנחנו בונים רוסיה חדשה. יש כאן שבעה אולמות, שכל אחד מהם מוקדש ליום אחר בחייו של ילצין שבו עוצבה ההיסטוריה המודרנית של רוסיה. אין כאן הרעלה של התודעה".
בעוד ימים אחדים יתפנו אזרחי רוסיה לחגיגות השנה האזרחית החדשה וישאירו בצד את המחלוקת בעניין 'ילצין סנטר', שכנראה ימשיך לפעול באין מפריע. עם זאת, הוויכוח הציבורי על דמותו ופועלו של הנשיא הרוסי הראשון צפוי להמשיך ללוות את המדינה רחבת הממדים עוד שנים רבות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם