הקמפיין לחברות במועצת הביטחון: מה דרוש כדי שישראל תזכה?
פגישת נתניהו-נזרבייב נתנה את האות לפתיחת קמפיין, ההצבעה לקבלת מושב במועצה היא חשאית ובירושלים מקווים להסתייע בכך כדי לסכל את הרוב האוטומטי נגד ישראל בעצרת הכללית של האו"ם - הגוף הבוחר של חברות המועצה
האם אחרי עשרות שנים של יחס מפלה באו"ם, תהפוך ישראל לחברה במוסד החשוב ביותר של הארגון - מועצת הביטחון? במהלך ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקזחסטן השבוע ניתן האות לפתיחת הקמפיין, שהחל לפני 17 שנה ואשר יגיע לשיאו בשנה וחצי הקרובות: נתניהו התייחס בפומבי להתמודדות על המקום במועצה, ונשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב אמר לראש הממשלה כי יבחן ברוח חיובית את בקשת ישראל לתמוך בה בעניין.
הגוף היחיד מבין מוסדות האו''ם שיש ביכולתו להעניש באופן פעיל מדינות בעולם. מועצת הביטחון
צילום: AFP
מועצת הביטחון היא הגוף היחיד מבין מוסדות האו"ם שיש ביכולתו להעניש באופן פעיל מדינות בעולם, וזו אחת הסיבות שקבלת מושב במועצה נחשבת למינוי יוקרתי. מדינה המבקשת להתמודד על מושב במועצת הביטחון צריכה להירשם כמעט עשרים שנים מראש. ישראל הגישה כבר בשנת 2000 בקשה לקבלת מושב במועצה בשנים 2019־2021.
15 מדינות חברות במועצת הביטחון, וחמש מהן קבועות: ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת. עשר המדינות הנוספות מתחלפות, אך לא בו זמנית. השיטה עובדת כך שבכל שנה נבחרות חמש מדינות חדשות לתקופה של שנתיים - כלומר, מדי שנה מתחלפות רק חמש מתוך עשר המדינות שאינן קבועות. הקצאת המושבים נעשית על פי הקבוצות האזוריות שאליהן משתייכות כמעט כל המדינות. ישראל היא חלק מגוש המדינות המערבי, ומולה מתמודדות על שניים מתוך שלושת המושבים של גוש זה גרמניה ובלגיה.

בקזחסטן ניתן האות לפתיחת הקמפיין. נתניהו בפגישה עם נשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב, השבוע
צילום: חיים צח, לע''מ
הבחירות יתקיימו ביוני 2018, אך כפי שאמר ראש הממשלה השבוע המאמץ לקראת ההחלטה על המינוי כבר החל. הגוף הבוחר מורכב מכלל מדינות העצרת הכללית, שמצביעה באופן אוטומטי נגד ישראל, וכדי לזכות במושב יש צורך בתמיכת שני שלישים מהחברות - כלומר, בקולן של כ-130 מדינות. עם זאת, הבחירות למועצת הביטחון חשאיות, ובישראל מקווים כי כשם שהשגריר דני דנון הצליח בתהליך דומה להיבחר לראשות הוועדה המשפטית של האו"ם, כך ההצבעה החשאית תאפשר זכייה גם במושב במועצת הביטחון.
ההנחה הרווחת בישראל היא שגרמניה תזכה בכל מקרה במושב במועצה. הגרמנים היו מנועים עד כה מלהיבחר למועצה בשל פשעיהם במלחמת העולם השנייה, אך כיום ברלין תורמת כלכלית לעשרות מדינות בעולם, וכניסה למועצה עומדת בראש מעייניה - ולכן ברור שתפעיל את כל כובד משקלה בעניין.
משמעות הדבר מבחינתה של ישראל היא שההתמודדות על המושב נעשית בעיקר מול בלגיה. על רקע התחזקות מעמדה של ישראל בעולם והיתרונות שיש ביכולתה להביא לרבות מהמדינות בתחומי הטכנולוגיה, החקלאות והסביבה, ובהתחשב בכך שההצבעה חשאית, יש סיכוי שרבות מהן אכן יעדיפו את ישראל.
עם זאת, ברור שיש גם קשיים: כמו במקרה הוועדה המשפטית, הפלסטינים והאיראנים יתאמצו מאוד לחסום את מדינת היהודים. בישראל מתכננים כבר עתה קלפים שאולי ייעשה בהם שימוש בהמשך הדרך. על כל פנים, כשאלה התנאים, נראה שההתמודדות על מושב במועצת הביטחון תהווה מבחן רב חשיבות - ובמידה רבה מבחן אובייקטיבי - למעמדה הבינלאומי של ישראל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg