
הנתון ההיסטורי והפרדוקסלי של הבחירות בארה"ב
רק במקרים נדירים בהיסטוריה האמריקאית, הנשיא הנבחר הפסיד בספירת הקולות. הפער בבחירות האחרונות, שגודלו המשמעותי מתברר כעת, כשספירת כלל הקולות מתקרבת לסיומה, לאו דווקא מלמד על קריסת הסקרים, ומעלה תהיות בנוגע לשיטת האלקטורים
הבחירות האחרונות לנשיאות ארצות הברית היו יוצאות דופן מסיבות רבות. כעת, כאשר ספירת כלל הקולות קרובה מאוד לסיומה, נראה כי מערכת הבחירות הזו תיזכר גם בזכות עוד נתון מיוחד, ואף היסטורי – ההבדל המשמעותי בין מספר הקולות שקיבל כל מועמד, ובין מספר האלקטורים, אשר לבסוף קבעו את זהותו של המנצח בבחירות.
ההבדל בין מספר הקולות למספר האלקטורים היה משמעותי. בחירות ארצות הברית
קרדיט: AFP
על פי נתוני ספירת הקולות כיום, מספר הקולות לטובתה של מי שהייתה המועמדת הדמוקרטית לנשיאות, הילרי קלינטון, עומד על קרוב ל-66 מיליון, כאשר מספר הקולות לטובתו של הנשיא הנבחר, דונלד טראמפ, עומד על פחות מ-63 מיליון קולות. כלומר, הפער בין השניים קרוב ל-3 מיליון קולות – הבדל של יותר משני אחוזים. עם זאת, על פי ספירת האלקטורים, המדד שבסופו של דבר העניק את הנשיאות לטראמפ, קלינטון מחזיקה רק ב-232 אלקטורים, לעומת 306 אלקטורים בהם זכה הנשיא הנכנס.

למרות שהפסידה, עקפה את טראמפ בספירת בקולות ביותר משני אחוזים. הילרי קלינטון בנאום ההפסד
צילום: AFP
מקרים כאלו, בהם המנצח בבחירות הפסיד במספר הקולות, כבר אירעו במהלך ההיסטוריה האמריקאית. ארבע פעמים בעבר, לא כולל הפעם הנוכחית, קרה שנשיא ארצות הברית הנבחר ניצח במדד האלקטורים, אך לא קיבל את מספר הקולות הרב ביותר. הפעם האחרונה במאה השנים האחרונות שבה התרחש מקרה כזה, הייתה במערכת הבחירות של שנת 2000, בין ג'ורג' וו. בוש הבן לבין אל גור.

גם הפסיד בספירת הקולות. ג'ורג' בוש הבן
צילום: Getty Images
באותה מערכת בחירות נבחר בוש לנשיאות, לאחר שזכה ב-271 אלקטורים, לעומת 266 אלקטורים בהם זכה המועמד הדמוקרטי, אל גור. למרות זאת, בספירת הקולות בוש קיבל כחצי מיליון קולות פחות מגור. אך המקרה משנת 2000, כמו גם המקרים האחרים משנים עברו, לא מתקרבים בנתוניהם אל ההבדל בין ספירת האלקטורים לספירת הקולות במערכת הבחירות הנוכחית. למעשה, ההבדל בין הפער באלקטורים, שבו זכה טראמפ, ובין הפער במספר הקולות, שבו זכתה קלינטון, הוא הגדול ביותר בכל ההיסטוריה של ארצות הברית.
למרות הטענות הרבות שנשמעו לאחר הבחירות על קריסתם הגדולה הסקרים, הנתון ההיסטורי על ההבדל בין האלקטורים למספר הקולות, מלמד כי בפועל, רוב הסקרים דווקא לא היו כל כך רחוקים מהמציאות.

הסקרים לא היו רחוקים מהמציאות. צופים בתוצאות המדגם, קוקונט גרוב, פלורידה
צילום: AFP
הסקרים ברוב כלי התקשורת הגדולים, אשר מציגים את מספר הקולות ולא את מדד האלקטורים, העניקו את הניצחון לקלינטון. על פי ממוצע כלל הסקרים, קלינטון הייתה אמורה לנצח את טראמפ בספירת הקולות בפער של 3.3 אחוז. במציאות, כאמור, קיבלה קלינטון כמעט 3 מיליון קולות יותר מטראמפ וניצחה אותו בפער של 2.1 אחוז – אמנם לא הפער שהסקרים ניבאו, אך בוודאי לא מצב בו אפשר להכריז על קריסתם הגדולה. דווקא הסקר שהיה הכי רחוק מהתוצאות במציאות, היה הסקר שהעניק את הניצחון לטראמפ. בסקר של האתר IBD (Investor's Business Daily), העניקו לטראמפ ניצחון בספירת הקולות בפער של שני אחוזים. כלומר, ביחס למציאות פספס אותו סקר ביותר מארבעה אחוזים.
בהתאם לכך, כנראה שהנתון יוצא הדופן, בו נשיא ארצות הברית הנבחר מפסיד בפער כה גדול בספירת הקולות, אינו מלמד על קריסתם של הסקרים, אלא דווקא מעלה לא מעט שאלות בנוגע לשיטת הבחירות האמריקאית, אשר יצרה מצב כה פרדוקסלי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg